JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

חיסולו של מדען הגרעין האיראני הבכיר הוא מהלומה להנהגה האיראנית לא פחות מחיסולו של קאסם סולימאני. אך במקביל מדובר באיתות לממשל הבא בוושינגטון.

מטבע הדברים, מותו (או שמא יש למר, חיסולו) של ד”ר מוחסן פחריזאדה, שעמד בראש תוכנית הגרעין הצבאית של איראן – וגם עסק בשעתו, מול צפון קוריאה, בהשגת יכולות בתחום הטילים הבליסטיים – הוא בגדר אירוע בעל משמעויות אסטרטגיות, לא פחות מחיסולו של עמיתו למשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בראשית השנה.

כפי שציין ראש הממשלה נתניהו ב-2018, כאשר הציג את ממצאי הפריצה לארכיון הגרעין האיראני, תכנית SPND, אותה הוביל פחריזאדה, אינה אלא גלגול אחר של פרויקט “עמאד” לפיתוח נשק גרעיני, שנחשף על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כבר ב-2011.

מדובר אפוא במהלומה כבדה להנהגה האיראנית, בכמה רמות. בראש ובראשונה, מדובר בפגיעה בפרויקט עצמו, שאותו הוביל זה שנים. אין אמנם אדם שאין לו תחליף, ועבדו עימו על פיתוח הפצצה האיראנית כמה וכמה אנשי צוות (אם כי חלקם מצאו את מותם בראשית העשור, בנסיבות אלו ואחרות…): יהיה מי שיתפוס את מקומו. אך עד כמה שניתן להפיק לקח ממשמעות חיסולו של סולימאני – וממקרים אחרים בהיסטוריה – יש ארגונים, בייחוד בעולם הדמדומים החשאי, המתקשים להתאושש מהסתלקותה של אישיות דומיננטית שעמדה בראשם.

מעבר לכך, העובדה שאדם במעמדו יכול להיות יעד לחיסול בתקרית ירי (באבסארד שבקרבת טהראן) שבה ומעידה כי לאיראן יש בעיה מן המעלה הראשונה בכל הנוגע  לעומק החשיפה המודיעינית שלה היא נתונה.

זאת, בהמשך להתנקשות בבכיר אל-קאעדה אבו מחמד אל-מצרי, באוגוסט 2020, שיוחסה לישראל; לאירוע הפיצוץ המאסיבי באתר הגרעין בנתאנז בראשית יולי השנה; לחיסול סוליימאני ע”י ארה”ב; ואף להבאתו לישראל של ארכיון הגרעין לפני כשנתיים וחצי. לרמה כזו של פגיעות מודיעינית, המעידה על עומק החדירה ועל יכולות הפעולה שהאיראנים עצמם מייחסים לישראל, יש אפקט מצטבר של הפחדה והרתעה.

היבט נוסף, המתקשר (בוודאי בתודעתם של האיראנים) למפגש המשולש בניאום בין ישראל, סעודיה ושר החוץ של ארה”ב, נוגע למסר המועבר לממשל האמריקני הבא. כאשר ייכנס הנשיא הנבחר ביידן לתפקידו, לא יוכל להתייחס לפרויקט הגרעין האיראני כאל סוגיה דיפלומטית מן המניין, שניתן לפתור אותה בפשרה “הוגנת” שתושג במשא ומתן.

המרוץ האיראני לעבר יכולת גרעינית צבאית חייב להיבלם כליל, בלחץ אמריקני מתמשך – שיוביל, אולי, להסכם מהודק יותר, ללא תאריך תפוגה (“סעיפי שקיעת שמש”, בלשון הדיפלומטית – sunset clauses), ושיושג מעמדת כוח. אם לא, יש אופציות אחרות, ומגוונות, על השולחן: מה שאירע לפחריזאדה הוא בגדר המחשה של מה שעשוי להתחולל אם המהלך הנוכחי לא ייעצר.

פורסם ב-ישראל היום 27.11.2020


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: farsnews

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *