התרגיל האווירי הרב-לאומי הדו-שנתי Blue Flag 2021 (17–28 באוקטובר, בסיס עובדה) היה הגדול והחשוב ביותר עד כה, מאז החלה סדרת התרגילים המבוססת על תבנית Red Flag האמריקנית בשנת 2013.
התרגיל האווירי Blue Flag 2021, ולצידו הכנס של מפקדי חילות האוויר של המדינות המשתתפות בתרגיל, כולל ביקור מפקד חה”א של האמירויות, מהווה נקודת ציון נוספת ומרשימה בהתבססותה של מערכת שיתופי פעולה חסרת תקדים בהיקפה. זו כוללת גם פעילויות מבצעיות בשילוב עם “פיקוד המרכז” (CENTCOM) האמריקני. לצד התועלת המקצועית הישירה, לדיפלומטיה הצבאית של ישראל יש ערך אסטרטגי בביסוס מעמדה כחברה מן המניין בקהילת הביטחון של המדינות שהן קרובות בהשקפתן – Like Minded (LM) – ובהאדרת ערכה עבור שותפותיה האזוריות, בהכשלת המאמצים לבודד אותה, ובהעצמת מסרים מרתיעים כלפי גורמים עוינים.
תרגיל Blue Flag ומאפייניו השנה
התרגיל האווירי הרב-לאומי הדו-שנתי Blue Flag 2021 (17–28 באוקטובר, בסיס עובדה) היה הגדול והחשוב ביותר עד כה, מאז החלה סדרת התרגילים המבוססת על תבנית Red Flag האמריקנית בשנת 2013. נטלו בו חלק, הפעם רשמית, שמונה חילות אוויר: הישראלי, האמריקני, ההודי, הגרמני, הבריטי (לראשונה!), האיטלקי, הצרפתי והיווני, אולם בעקבות דליפה של צילום (שהוסר בינתיים מהרשתות) עולה כי נטלו בו חלק גם מטוסי 16-F של חה”א הירדני, וכנראה לא בפעם הראשונה. סה”כ מדובר ב-37 מטוסים אורחים וכ-1,500 אנשי צוות.
בתרגיל, שהוגדר כגדול מסוגו אי פעם, נבחנו מתארים חדשים ומתקדמים של שיתוף פעולה מול מדינת אויב פיקטיבית בשם ) “Dragonland”היה מי שתיאר אותה כדומה לסוריה, על מערכות ההגנה האווירית הצפופות שלה, אך רשמית לא אופיינה כגורם אזורי כלשהו). על פי התדרוך הרשמי, מתארים אלה כללו את הגנת שמי המדינה ומניעת חדירה של מטוסי אויב, תקיפות עומק מול סוללות טילי קרקע-אוויר – שכללו הן “פטריוט” והן מערכי הגנה אווירית שמקורם רוסי – סיוע לכוחות קרקע וליווי של פעילות לוגיסטית ושל הובלת כוחות למבצעים חודרים.
כל זאת, בשילוב רשתי בין מטוסי קרב מן הדור החמישי (35-F), הערוכים לתמוך מבצעית במערכים עמיתים במתארי לחימה, ובין מטוסים מדור קודם, כולל 15-F ו-16-F ומטוסים של חילות האוויר האירופיים – “ראפאל”, מיראז’ 2000 ו-“יורופייטר” – לצד שילוב, כאמור, של מערכי הגנה אווירית. אִתגרה את מטוסי חה”א והאורחים טייסת 115 “האדומה” – יחידת דימוי האויב הייעודית של חיל האוויר.
לתרגיל עצמו נלוו שלושה מרכיבים המדגישים ביתר שאת את צביונו הייחודי ואת התמורה המתחוללת במעמדה של ישראל במערכת האזורית והבינלאומית:
א. בפתח התרגיל התבצע מטס הצדעה של מטוסים מקרב המדינות המשתתפות בשמי ירושלים, כולל טיסה זה לצד זה של מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, ועמיתו הגרמני, לט. גנרל אינגו גרהארץ (במטוס יורופייטר שנצבע במיוחד בצבעי הדגלים של ישראל וגרמניה). לאחר המטס הוענקו הדדית עיטורים של שתי המדינות לשני המפקדים. המטס והמחווה זכו לתשומת לב תקשורתית רחבה, בשונה מתרגילי Blue Flag בעשור הקודם.
ב. במהלך התרגיל ביקרו בבסיס עובדה נציגים בכירים של חילות אוויר ממדינות מספר, ביניהן יפן ואוסטרליה (שיחד עם ארה”ב והודו, שהשתתפו בתרגיל, מהוות את קבוצת ה-Quad המגדירה מחדש את מאזן הכוחות באסיה), וכן דרום קוריאה, הולנד ופינלנד. סיקור מודגש ניתן לנוכחותו בתרגיל של מפקד חיל האוויר של איחוד האמירויות הערביות, לואא’ (אלוף) איבראהים נאצר מחמד אל-עלווי, שביקורו היה ביטוי מובהק לעומק שיתוף הפעולה בעידן “הסכמי אברהם”. האורחים הבכירים גם הוזמנו לבית הנשיא לסעודת ערב.
ג. בהמשך לכך התקיים בבסיס נבטים כנס של מפקדי חילות האוויר המפעילים את מטוסי ה-35-F – ביטוי נוסף למעמדם הייחודי של חיל האוויר וצה”ל כגורם עתיר ניסיון וידע התורם ליכולתן של חברות נאט”ו, ואחרות השותפות לתפיסת הביטחון של מדינות המערב, להתמודד עם אתגרים חדשים ועם ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות.
ההקשר הרחב: מערך שיתופי הפעולה הביטחוניים של ישראל
מאפייני התרגיל ואופי הסיקור שניתן לחלק ממרכיביו ממחישים את התבססות שיתוף הפעולה כעניין שבשגרה. בשנים האחרונות חלה תמורה עמוקה בכל הנוגע לנוכחותה הגלויה של ישראל, כחלק ממערך הכוחות הביטחוני של המדינות “הקרובות זו לזו בהשקפתן” – Like Minded (LM) – ובכללן ארה”ב ומדינות נאט”ו, ה-Quad, ומדינות מפתח במזרח הים התיכון ובעולם הערבי.
בין היתר, מאז שהועברה ישראל לתחום האחריות של “פיקוד המרכז” האמריקני, CENTCOM, נוצר דפוס של השתתפות ישראל בפעילות מבצעית: כלי שיט של זירת ים סוף בחיל הים נוטלים חלק בפטרול משותף עם הצי החמישי, ומטוסי חיל האוויר מעניקים ליווי ואבטחה לטיסות של מטוסי הפצצה אמריקניים בדרכם לפריסה באזור המפרץ. עם מינויו של קצין קישור ישראלי קבוע במטה CENTCOM בפלורידה, צפוי דפוס זה להתבסס: שלא כבשיתופי הפעולה המבצעיים עם EUCOM ונאט”ו, תפקידה של ישראל אינו כפוף להסכמה כללית של כל חברות הברית (ולכן לווטו תורכי).
בזירת הים התיכון נוטלים מטוסי חיל האוויר חלק מדי שנה – לצד מגוון כוחות נוספים, ובכללם של ארה”ב, איטליה, צרפת, ספרד, קפריסין וחה”א של האמירויות – בתרגיל המשולב של חיל האוויר היווני, “איניוחוס”. הכוחות המיוחדים של צה”ל מתאמנים באופן תדיר ברכס הטרואודוס בקפריסין, במתארים מבצעיים המדמים במוצהר פעילות בעומק שטח לבנון. למדינות המפרץ דפוסי שת”פ צבאי משלהן עם קפריסין ויוון, ובאפריל 2021 הוסיף “פורום פאפוס” (מפגש שרי החוץ של קפריסין, יוון, איחוד האמירויות וישראל) נדבך מדיני-דיפלומטי למרקם שיתופי הפעולה הביטחוניים.
בזירה האסייתית, לצד הזהירות המתחייבת כדי שלא להעלות את חמתה של סין, הולכים ומתהדקים הקשרים הן עם הודו (כולל בביקור שה”ח ההודי בישראל לאחרונה – וראה מאמרה בנדון של ד”ר אושרית בירודקר) והן עם שותפותיה למסגרת ה-Quad המתגבשת בחסות ארה”ב. בעשור האחרון השיגה ישראל פריצות דרך ביחסים עם יפן ועם אוסטרליה; וזה זמן רב היא מקיימת מערכת מסועפת של שיתוף פעולה עם סינגפור, שהניסיונות לשמור עליה בחשאי הולכים והופכים אבסורדיים.
באירופה, הקשר עם חיל האוויר הגרמני אינו מתמצה בתרגילי Blue Flag; קשרי העבודה רחבים ורצופים (בתרגיל עצמו סייעו קצינים גרמנים, המכירים את עמיתיהם הישראלים מפעילויות קודמות, בניהול חדר הבקרה). יחידות ישראליות משתתפות בתרגילי נאט”ו, ואף נשקלה – אך לבסוף נדחתה – הזמנה להשתתפות צה”ל בתרגיל רב-לאומי בים השחור, דבר שעורר את מורת רוחם של הרוסים. היו שמתחו ביקורת על מפגן הצניחה השנה בסלובניה, כהצדעה לחנה סנש ושאר הצנחנים מארץ ישראל שפעלו בשליחות בריטניה מאחורי קווי הנאצים, אך גם למחוות מסוג זה יש תפקיד בדיפלומטיה הצבאית ובבניית קשרי גומלין עם בעלות הברית המערביות.
לכל זה יש להוסיף את שיתופי הפעולה המודיעיניים המשמעותיים, שגם בהם ישראל מתייצבת כגורם תורם בעל משקל. בעידן של אתגרי טרור ומניעת תפוצה גרעינית, שאין מדינה היכולה להתמודד עימם לבדה, קשה להפריז בחשיבותם של קשרים אלה, ומקביליהם בתחומי הגנת הסייבר.
מה חשיבותה של “הדיפלומטיה הצבאית” עבור ישראל?
לצד התועלת הישירה ורבת הערך המופקת על ידי חיל האוויר וכלל מערכי צה”ל במסגרת האימונים המשותפים – שלא כאן המקום להעריך אותה לפרטיה – יש אכן לראות בהם (ובמיוחד באירוע רחב היקף כמו (Blue Flag, כפי שציינו כמה מבכירי צה”ל, תרומה של ממש הן למעמדה הבינלאומי של ישראל והן לתפיסת הביטחון שלה.
מתארי התרגיל לא נועדו, אומנם, לדמות פעולה נגד איראן, אם כי הוא התקיים בסמיכות זמנים לאמירות מפורשות של צמרת צה”ל על התנעת ההכנות לאפשרות של התמודדות צבאית עם תוכנית הגרעין, וישראל ודאי אינה מצפה שמשתתפיו יסייעו באופן פעיל בתרחיש מעין זה. ההרתעה אומנם איננה ספציפית (כאמור, לא תורגלו מתארי תקיפה באיראן) אלא כללית, ונוגעת לעצם ההכרה המופגנת של חילות אוויר אחרים בכוחו של חיל האוויר ובאיכויותיו. יש לכך חשיבות כאיתות להנהגה האיראנית, וכתזכורת שאין ללכת שבי אחרי דברי הרהב שלה עצמה ושל קציני משמרות המהפכה, המפזרים איומים של חורבן ומקילים ראש בכוחה הצבאי של ישראל.
חשוב לא פחות הוא המסר לידידיה החדשים (והוותיקים יותר…) של ישראל במערכת האזורית, המוצאים את עצמם משתלבים יחד איתה – בין אם בתרגיל זה ובין אם בשיתופי הפעולה במזרח הים התיכון – במערך כוחות משמעותי שאין לזלזל בו, וכלולות בו לצד ארה”ב גם מעצמות אירופה העיקריות.
בתוך כך, התרגיל עצמו, על כל המהלכים הנלווים לו והסיקור התקשורתי המופגן, היווה גם אות לאלו – החל בפלסטינים וכלה בארדואן – המבקשים להביא לבידודה המדיני והביטחוני של ישראל כאמצעי אסטרטגי. לשיתוף הפעולה הצבאי, כמו גם לתופעות אחרות שלא ניתן להתעלם מהן כמו השטף המתעצם של השקעות כלכליות בישראל, המשתקף ביתרות המטבע ובכוחו של השקל, יש בסופו של דבר משקל רב יותר מאשר לדפוסים המקובעים של ההצבעות באו”מ ושל ההחלטות נעדרות התוכן המעשי המתקבלות במוסדותיו.
כמו כן, להידוק הקשרים בתחום הביטחוני יש השלכה ישירה בדמות חשיפה ליכולותיה הטכנולוגיות של ישראל, הפותחת שערים לרכש צבאי, כולל של מדינות וצבאות מן השורה הראשונה. חלפו הימים שבהם נאלצה ישראל לחפש שווקים בזירות נידחות ומול משטרים בעייתיים. מעבר לתועלת הכלכלית, בהכנסה ובתעסוקה, יש בכך משום תרומה לביטחון ישראל, שכן בסיס עסקי איתן מאפשר לתעשיות להעמיד את יכולות הקצה הטכנולוגיות שלהן לרשותם של צה”ל ושאר גורמי מערכת הביטחון.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
- בניית אתרים