מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.

ד"ר ערן לרמן:

אריאל ויטמן

09.05.2018

 

התרגלנו לחשוב שאירופה צריכה את איראן כלקוחה גדולה של כלי רכב, ציוד מכני וביצוע תשתיות. אבל ערב ההחלה מחדש של סנקציות מצד ארה"ב, מומחים בתחום מראים שהמצב רחוק מאוד מזה שידענו בעבר. מכלכלת הנפט העשירה נותרה כלכלה מפגרת שהיקף המסחר שלה עם האיחוד קטן פי כמה מונים מהיקף המסחר של האיחוד עם ישראל. אז עד כמה ישפיעו הסנקציות על איראן, על העולם ועלינו?
ד"ר דן שיפטן, ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי של אוניברסיטת חיפה, הסביר ל"ישראל היום" כי "הפגיעה הקשה באיראנים היתה הסנקציות המשניות ולא הנתק הישיר עם הממשל. מדובר בסנקציות שהוטלו על חברות וגופים שסחרו עם גופים איראניים. הדבר עצר גופים איראניים מלעבוד עם בנקים וגופים פיננסיים בארה"ב ובאירופה".
עם זאת, שיפטן מזכיר כי "הסנקציות הקודמות היו אפקטיביות מכיוון שהן הוטלו בשיתוף אירופה, שאינה שותפה לפי שעה להחלטה הזו. שנית, הטלת הסנקציות דורשת תכנון ומידע של מערכות שבנייתן תארך לכל הפחות חצי שנה".

מצבו של האיראני קשה

אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי, מנהל מחקרים במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, הסביר שלסנקציות יש השפעה בשלושה מעגלים: "המעגל הראשון הוא על החברה או על האזרח האיראני, שמצבו קשה כבר עכשיו. יש לממשלה קושי לשלם משכורות בזמן ויש לאזרחים שם קושי לצרוך מוצרים בסיסיים".
המעגל השני הוא הכלכלה האיראנית. "בעצם מהחתימה על ההסכם ב־2015 זרמו סכומי עתק לכלכלה האיראנית שלא הגיעו לאזרחים. חלק גדול מהמשאבים הוקצו בלחץ הרדיקלים של השלטון – לקידום המלחמה בסוריה והמלחמה בתימן, הסיוע לחיזבאללה ולחמאס, פיתוח הטילים ותעשיית הנשק האיראני".
"המעגל השלישי זה המשטר האיראני עצמו, שאם יידרש לכך לא יהסס לדכא ביד קשה גילויי מחאה של הציבור האיראני".

השפעה קטנה על המערב

דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, אמר כי "לפי שעה, להודעה לא היתה השפעה משמעותית על השווקים הפיננסיים בעולם, למעט עלייה קלה במחיר הנפט. עם זאת, העולם נכנס לתקופת אי ודאות שעלולה להתאפיין בתנודתיות תוך אפשרות לעליות מחירי הנפט, הזהב וכמובן מטבעות כגון הדולר, היין והפרנק השוויצרי. ההשפעה המיידית על שוקי המניות והאג"ח נראית מינורית לעת עתה.
בשוק המקומי אמנם השקל נחלש מעט מול הדולר, אולם נראה שמקור ההיחלשות הוא בעיקר התחזקות הדולר בעולם. שוקי האג"ח נחלשים מעט, אך גם כאן בעיקר בגלל המגמה בעולם ופחות בגלל טריגר מקומי".
מארק האפלה, מנהל משרד ההשקעות הראשי של UBS ניהול הון, אמר כי "יש להישאר ערניים לעליית מחירי הנפט, בייחוד בארה"ב שבה האינפלציה כבר החלה להרים ראש. למרות החשש והצורך לעקוב אחרי התפתחות הסיכונים, המניות יכולות להמשיך לעלות בתמיכת נתונים כלכליים גלובליים חזקים".

איראן שותפת סחר קטנה

יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר השקעות, אמר כי "לא צפויה השפעה מיידית על כלכלת ארה"ב או אירופה. טראמפ נתן 6 חודשים גרייס עד ליישום הסנקציות. עיקר ההשפעה היא התחזקות הדולר ועלייה במחירי הנפט בעולם, אשר פוגעות ברווחיות החברות האמריקניות".
ד"ר רונן בר־אל מהמחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה הסביר כי "תוצר איראני של כ־400 מיליארד יורו בלבד, התכווץ בשליש מ־2011. היקף הסחר של 28 מדינות האיחוד עם איראן היה ב־2017 קרוב ל־10 מיליארד יורו. אירופה מוכרת לאיראן שמנים ותוצרי נפט, מכונות, ציוד תעבורה ומוצרים נוספים. היצוא של האיחוד לארה"ב עומד על קרוב ל־400 מיליארד דולר. 20% מהיצוא האירופי הוא לארה"ב, עוד 8% לשווייץ; 3.2% ליפן ו־2.7% לדרום קוריאה. מכאן שאיראן היא שותפת סחר קטנה מאוד – מקום 30, כשאנחנו מקום 20. בהחלט לא מכה אנושה לאיחוד".
ד"ר ערן לרמן, מהמרכז האקדמי שלם ומכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, אמר כי "אלו המקלים ראש כעת בהשלכות הסנקציות האמריקניות הצפויות נוטים לשכוח את האפקט מרחיק הלכת שהיה ללחץ הכלכלי על איראן לפני כניסתה למשא ומתן על הסכם הגרעין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *