JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ביסוד התגובה המוגבלת של צה”ל לטרור הבלונים עומד האיזון העדין במשוואה הקיימת בין תפיסת “דין העוטף כדין גוש דן” לבין הצורך לאפשר למצרים להמשיך במאמצי התיווך.


מתוקף יומרתה למלא תפקיד מעצב, ולו מרחוק, בענייני ירושלים, בחרה הנהגת חמאס להגיב על “מצעד הדגלים” (ולאותת על מורת רוחה בשל העיכובים במאמצי ההסדרה ובהעברת הכסף הקטרי) באמצעות חידוש פעולות ההטרדה מול עוטף עזה – “התיזוז הלילי” הרעשני בקרבת הגדר, ושיגור מספר ניכר של בלוני תבערה ונפץ. בראייתה, מדובר במהלך מוגבל ומבוקר, ללא ירי רקטות, שמטרתו להמחיש נחישות אך מבלי להביא להסלמה נוספת.

מנגד, בחרה ישראל לאותת – ברוח מסריה המוצהרים – כי אכן המשוואה השתנתה, ומעתה “דין העוטף כדין גוש דן”: אך עשתה זאת באמצעות תקיפות ליליות של חיל האוויר שכוונו נגד תשתיות חמאס אך נועדו בעליל להימנע מאבידות בנפש ומהאצת ההידרדרות לעבר עימות נוסף בהיקף מלא. אין תימה שבראייתם של רבים מבין התושבים בעוטף עזה, ובקרב הציבור בכללותו, מצטיירת תגובה זו כהמשך למדיניותה של ממשלת ישראל הקודמת, שנמנעה מפעולות שטמנו בחובן פוטנציאל להסלמה, כל עוד נמנעו ארגוני הטרור מירי לעבר ירושלים והמרכז.

התסכול מובן היטב – ולגיטימי. עם זאת, מערכת השיקולים שהובילה למיתון מאפייניה של התגובה הצבאית הישראלית כוללת מרכיבים שאינם, לפחות בשלב זה, גלויים לעין כל: במרכזם, האינטרס הישראלי לסייע בהצלחתו של מאמץ התיווך המצרי. זאת מסיבות שחלקן נוגע במישרין למצב בעזה (ואף לאפשרות של התקדמות לקראת פתרון בסוגיית שחרור האזרחים המוחזקים בידי חמאס והשבת גופות הנעדרים); וחלקן – למאזן הכוחות האזורי הרחב יותר, שבמסגרתו יש חשיבות רבה לתפקידה המדיני-אסטרטגי של מצרים וגם ליחסיה עם ארצות הברית.

עוד במהלך הלחימה הביע נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי את רצונו ונכונותו לסייע בשיקום הרצועה – ואף להקצות לכך (כנראה, בסיועם של גורמים חיצוניים) סכום של חצי מיליארד דולרים. מהלך זה נועד, בראש ובראשונה, לנטרל מראש כל ניסיון של טורקיה לתבוע לעצמה מעמד מרכזי במהלכי ההסדרה (כפי שניסה ארדואן לעשות, יחד עם קטר, ב-2012 ושוב ב-2014). המשטר במצרים רואה ב-“אח’ואן” ובתומכיהם אויב מובהק, המקש לנקום את דמו של מורסי; תורכיה רואה בסיסי “חומס שלטון”. אף כי חלה רגיעה מסוימת ביחסיהן, על רקע המאמצים להסדרה ארוכת טווח בלוב בחודשים האחרונים, היריבות הבסיסית עומדת בעינה.

לישראל יש אינטרס מובהק שניהול המאמץ המדיני להסדרה ברצועה, על כל מרכיביו, יישאר בידי מצרים. כשותפה מן המניין ב-“פורום הגז של מזרח הים התיכון” (שמפגשיו מתקיימים בקהיר) היא מהווה כיום חלק ממערך אסטרטגי שגם ישראל ממלאת בו תפקיד חשוב. כמי שאינה מעוניינת בהידרדרות המצב על גבול סיני, שם היא מנהלת מערכה ארוכה וקשה – בסיוע ישראלי – קהיר אינה רוצה להישאר תלויה בגחמותיהם של מחמד דף ודומיו. ישראל מספקת איפוא למצרים המחשות נקודתיות של יכולתה לפעול בכוח: ובשלב זה, מותירה בידיהם את המשימה לתרגם זאת לפעילות מדינית מול חמאס שמטרתה להשיב את הרגיעה.

פורסם ב-N12, 20.06.2021


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: idf

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך