JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

האפקטיביות הגוברת של הסנקציות האמריקניות, שכמעט והשביתו כליל את ייצוא הנפט, גורמת לאיראן לבחור בדרך אלימה ורוויית סיכונים.

בעידן של קיטוב פוליטי, ובעיצומם של הניסיונות להרכיב ממשלה חדשה, קל לפטור כלאחר יד את האזהרות בדבר החרפה באיום מצד איראן (ועושי דברה בלבנון, סוריה, עיראק או אפילו תימן) כאיומי סרק מניפולטיביים: אך לא כך הוא. האזהרה היא במקומה, יהיו אשר יהיו השלכותיה הפוליטיות; והצורך בלכידות לאומית מול האתגרים שבפתח הוא מוחשי ודוחק, גם אם עדיין לא ברור כיצד יתורגם לשפת המעשה.

יש להנהגתו של המשטר האסלאמיסטי בטהראן – היינו, המנהיג עלי ח'מנאי ונאמניו בממסד הצבאי והמודיעיני ובמשמרות המהפכה, דוגמת מיודענו קאסם סולימאני – סיבות טובות לחתור בימים אלה להסלמה במתיחות, הן באזור כולו והן מול ישראל.

ביסוד הדברים ניצבת דווקא מצוקתו הגוברת של המשטר, עקב האפקטיביות הגוברת של הסנקציות האמריקניות, שכמעט והשביתו כליל את ייצוא הנפט – והביאו לנפילה תלולה בהיקף התוצר הלאומי ובהכנסות המדינה. אילולא מצוקה זו, סביר להניח (וכך אכן העריכו פרשנים רבים, עד החודשים האחרונים) שאיראן היתה בוחרת באסטרטגיה של "צלילה" עד יעבור זעם, ועד תום כהונתו של טראמפ. העובדה שבחרה בדרך אחרת, אלימה ורוויית סיכונים, מעידה על כך שראשי המשטר הגיעו למסקנה שמשאביה של איראן לא יספיקו עד אז (ינואר 2021; או 2025?) והיא חייבת לטלטל את האזור כולו כבר כעת, ולנסות לכפות על ארה"ב לנהל מו"מ על רקע האיומים בהסלמה נוספת.

מכאן גל הפרובוקציות ששטף את האזור – ניסיונות להבעיר את חזית הגולן בעזרת רחפנים; פיגוע ירי הנ"ט מלבנון; ירי רקטות מעזה של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גרורה איראנית מובהקת); פיגועים נגד יעדים אמריקניים בעיראק; הפלת המל"ט האמריקני;  מיקוש ספינות במצרי הורמוז; וגולת הכותרת, התקיפה, שבוצעה לדעת כל גורמי המודיעין במערב על ידי משמרות המהפכה במישרין, נגד יעדי אראמק"ו בסעודיה.

בנסיבות אלה, האפשרות של הסלמה נוספת, בין אם במישרין – בפעולה ישירה של משמרות המהפיכה או משרד המודיעין האיראני נגד יעד ישראלי (בארץ או בחו"ל)  – ובין אם באמצעות שליח כמו חיזבאללה, המיליציות השיעיות בסוריה ועיראק, או החות'ים בתימן – היא ריאלית מאד. היא מחייבת דריכות מודיעינית עליונה; מוכנות ויכולת להרתעה, לסיכול ולתגמול; והיערכות מדינית מתאימה, לצד לכידות פוליטית מבית. איראן אולי אינה זקוקה להצבה של טילים בתימן מבחינת הטווח – היא קרובה בהרבה לגבולות ישראל: אבל נטייתה להשתמש בשליחים – "פרוקסי" – כדי לנהל את מלחמותיה יכולה, לפחות להלכה, להביא אותה להשתמש בהם נגדנו, כשם שהשתמשו בהם לתקיפת יעדים (כולל שדות תעופה אזרחיים) בלב שטח סעודיה.

יש סיבה אמיתית לדריכות במערכי המודיעין של ישראל, בצה"ל ובנציגויות ישראל בחו"ל.

פורסם ב-ישראל היום 29.10.2019


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *