המערכת הכלכלית המסועפת שהקים חיזבאללה – שמבוססת גם על סחר בסמים – קשורה בעבותות סבוכות במערכת הבנקאית של לבנון. במצב הזה, קריסת חיזבאללה עלולה למוטט את המדינה.
המתיחות בשבוע האחרון בגבול הצפון החזירה לתודעה הבינלאומית והישראלית את לבנון. מדינה שדי נשכחה בשנה האחרונה על רקע מגפת הקורונה, המתיחות הגוברת במפרץ ובעיראק בין ארה”ב לאיראן, המתקפות החוזרות ונשנות נגד תשתיות של מיליציות פרו איראניות ושל חיזבאללה בסוריה. זאת על אף העובדה שבלבנון מתרחשת בשנה האחרונה מלחמה – מלחמה על דמותה וצביונה של המדינה ויש כאלה שאף יגידו שאולי על עצם קיומה במודל הנוכחי.
לבנון עומדת כיום בפני משבר כלכלי וחברתי, אולי הקשה ביותר בעשורים האחרונים, משבר שיש בו כדי לערער את היציבות והמארג העדין בתוך המדינה. משבר זה אינו נובע בעיקרו ממגפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות, אלא כחלק מאסטרטגיה אמריקאית למלחמה כלכלית טוטאלית מול איראן ומול גרורותיה.
ממשל טראמפ השכיל להבין, את מה שקודמיו סרבו – שכדי להביא לפגיעה מהותית בחיזבאללה יש להביא לניתוקו של הארגון מפטמת הכלכלה הלבנונית, בדגש על הבנקאות הלבנונית, וניתוק שכזה לאור המבנה החברתי והכלכלי בלבנון לא יכול להתבצע בפעולות כירורגיות, אלא כמו במלחמה בסרטן, באמצעות כימותרפיה שהורסת בין השאר גם את המערכות הבריאות של הגוף – קרי הכלכלה הלבנונית.
רק בשנים האחרונות חדרה התובנה לעולם המערבי אודות הסכנה של חיזבאללה ליציבות משטרים וכלכלות במזרח התיכון ובעולם כולו. המעורבות של חיזבאללה במלחמה בסוריה, הפיכתו לכלי שרת לקידום האינטרסים האיראנים במזרח התיכון, בין השאר בתימן ובעיראק, הפיכתו של הארגון לאחד המובילים בעולם בתחום הפשיעה (סחר בסמים ותרופות), המאיים על מערב אירופה, דרום אמריקה ועל ארה”ב.
מעורבותו חוצת הגבולות בטרור, כל אלה העלו את המודעות באשר לצורך להביא לפגיעה מהותית ביכולותיו של הארגון. בעוד שלמערכה צבאית ישירה מול חיזבאללה ישנן השלכות מסוכנות מאד גם על ישראל, אבל לא פחות מאשר על אינטרסים אמריקאים ומערביים, הרי שפגיעה כלכלית בארגון הגם שנחשבת מסוכנת פחות, יש בה כדי להביא להשלכות קשות הרבה יותר מפגיעה צבאית.
ואולם, מערכה כלכלית אמיתית מול חיזבאללה מחייבת מהלכים קשים מול לבנון כמדינה, שכן מנהיגי חיזבאללה בחוכמתם בנו לאורך השנים את כלכלת הארגון בצמוד לכלכלת המדינה. התלות של חיזבאללה במערכת הבנקאות הלבנונית כדוגמה, היא טוטאלית וניתוקו ממנה היא כגזר דין מוות לארגון.
בעוד ששום ממשל אמריקאי לפני כן לא היה מוכן לקבל תפיסה זו, אלא נקט במלחמה נקודתית, אימץ ממשל טראמפ תפיסה של מלחמה כלכלית מוחלטת מול חיזבאללה ולבנון, שהמטרה היא להעמיד את העם הלבנוני בפני בחירה – חיזבאללה או קריסה כלכלית. הנחת העבודה האמריקאית, התקפה גם ביחס למערכה הטוטאלית באיראן היא שרק העמים עצמם, ולא מערכה צבאית, יכולים להביא לשינוי מהותי במדינה.
המערכה הכלכלית האמריקאית, שזוכה לראשונה לתמיכה של מדינות אירופה, וגרמניה בראשן, מוצאת את חיזבאללה במציאות כלכלית קשה מאד. רווחיו מפעילותו הפלילית נפגעה מאד לאחר שהאמריקאים חידשו את מבצע “קסנדרה” שהופסק על ידי ממשל אובמה, ומטרתו היתה פגיעה קשה בתעשיית הסמים של חיזבאללה.
חלק מתשתיותיו הפיננסיות נפגעו בחשיפה של מדינות אירופה, איראן צמצמה בצורה ניכרת את הסכומים שביכולתה להעביר לארגון, מותו של סולימאני, ההוצאות העצומות של הארגון לאור המלחמה בסוריה, הקורונה, כל אלה יחדיו פגעו מאד במצבו הכלכלי של הארגון.
לתוך כל אלה שפכו האמריקאים סל שלם של סנקציות הן על חיזבאללה והן על לבנון כמדינה, כאשר עיקר הלחץ מופנה לבנקים הלבנונים. המצב הוא שלבנון נמצאת בקריסה כלכלית מוחלטת, אינפלציה דוהרת, כאוס ומחאות חסרות תקדים נגד חיזבאללה, אליהם מצטרפים גם גורמים שיעים שהיו מזוהים כל השנים עם הארגון.
על אף זעקות האימים הנשמעות מהרחוב הלבנוני והמשטר לקהילה הבינלאומית להצלת לבנון, המסר המגיע מארה”ב והמערב הוא ברור וחד משמעי. יש שורה של תנאים שעליכם לאמץ ולקבל, תנאים אלה יש להם יעד אחד ברור ומוגדר, או שחיזבאללה מחוץ למשחק או שתתמוטטו כלכלית.
חיזבאללה היה צריך את המשבר האחרון עם ישראל בגבול כדי לנסות ולהחזיר את עצמו למרכז הבירה הלבנונית. הוא זקוק נואשות לפעילות שתשמר כביכול את כוחו ומעמדו בלבנון. במקרה שכזה, אירוע בטחוני יכול להסית את דעת הקהל הלבנונית מהמציאות הקשה ולהחזיר את חיזבאללה לקדמת הבמה.
אבל יתכן שבשיקול של חיזבאללה ושל נסראללה עולה גם המחשבה שיתכן מאד שבמציאות המייאשת בלבנון, שאולי תשתנה כאשר יעלה נשיא חדש בארה”ב, אולי כדאי לאמץ את מדיניותה של החמאס ברצועת עזה.
יצירת איום קבוע ומתמשך על ישראל, כולל יצירה מדי פעם של אירועים מבוקרים כאלה ואחרים יצרו דיאלוג להפסקות אש ולהסדרה מחדש. במסגרת זו כמו בעזה תעלה המשוואה החדשה של כסף תמורת שקט. מצב שכזה יאפשר לנסראללה להצטייר שוב כמושיע של לבנון. וישראל, אם היא מסכימה למדיניות שכזו בעזה מדוע שלא תסכים גם בלבנון?
פורסם ב-ישראל היום 02.08.2020
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: Bigstock/Freepik
- בניית אתרים