ארגוני זכויות אדם, ארגוני טרור והצביעות של המערב – אנטומיה של כישלון

מדינות אירופה וארה”ב מערערות על הסמכות הישראלית להכריז על ארגונים שונים כעל ארגוני טרור, אף שהן משתמשות בכלי ההכרזה בעצמן. ארגוני הטרור מנצלים את המדיניות האמריקאית והאירופית כדי להעביר מימון לטרור.

פרשת ההכרזה הישראלית על ששת הארגונים המכונים “ארגוני חברה אזרחית בגדה המערבית”, ובעיקר התגובה האירופית והאמריקאית, מכילים בתוכם את הגרעין להבנת הכישלון של המערכת הבינלאומית במערכה מול הטרור.

הכרזה על ארגונים כתומכי טרור שימשה במשך עשרות שנים מכשיר בארסנל הכלים של המערכת הבינלאומית למאבק בטרור. לאחר ה-11 בספטמבר הפכו האמריקאים את נושא ההכרזות (דזיגנציות) לכלי אסטרטגי, תוך שהם כופים על המערכת הבינלאומית, על מדינות, מוסדות פיננסיים וחברות לאמץ באופן מלא את ההכרזות האמריקאיות, תוך שהם מאלצים את האו”ם ואת האיחוד האירופי לבצע הליך דומה של הכרזות, ותוך איום אמיתי שאי אכיפה של ההכרזות תביא בצידה סנקציות קשות מאוד מצד האמריקאים.

מדינת ישראל, שעמדה בחזית המאבק בטרור לאורך שנים ושסבלה ממנו אולי יותר מכל מדינה אחרת, אימצה אף היא מדיניות דומה, ולצד האכיפה של ההכרזות האמריקאיות, האירופיות ואלו של האו”ם, ביצעה הליך עצמאי של הכרזות נגד גופים ברחבי העולם, בשטחים או בתוך ישראל, שפעלו כחלק ממנגנון הטרור. הליך זה התנהל על פי הסטנדרטים המשפטיים הנוקשים ביותר שחייבו רף הוכחה גבוה העומד במבחן בית המשפט העליון הישראלי.

ואולם, בעוד שארה”ב ומדינות אירופה חייבו את המערכת הבינלאומית לקבלה של ההכרזות שלהם, אלה הישראליות לא זכו ברוב המקרים להכרה בינלאומית כלשהי. נאה דורש ולא נאה מקיים. ישראל דרשה במשך למעלה משני עשורים ממדינות אירופה וארה”ב לאמץ את הרשימות הישראליות, ונתקלה לעיתים קרובות מאוד בחומת מגן בצורה, ובסירוב מנומס. ההתלהבות הישראלית השבוע מההסכמה הבריטית להכריז על חמאס, על כלל זרועותיו, כארגון טרור היא דוגמה למציאות זאת. למעלה משלושים שנה לקח לבריטניה לקבל את הבקשה הישראלית להכרזה על חמאס. שלושים שנה!

לעיתים קרובות התעלמה המערכת הבינלאומית מההכרזות הישראליות. כאן הצביעות מרקיעה שחקים, שכן המערכת הפיננסית הבינלאומית, שאמונה על מניעת העברת מימון לגופים המוכרזים ברשימות הטרור, איננה מתייחסת כלל ועיקר לרשימה הישראלית ולהכרזות הישראליות. ניתנת תשומת לב אך ורק לרשימות אמריקאיות, אירופיות ושל האו”ם. בתביעה שהוגשה בשנה האחרונה בארה”ב ובישראל נגד “אגודת הצדקה האסלאמית של קטאר” עולה בבירור כיצד העבירה האגודה, הנמצאת ברשימת ההכרזות של מדינת ישראל, במשך שנים באמצעות דויטשה בנק ובנק מלון ניו יורק עשרות מיליוני דולרים לגופים המזוהים עם החמאס בשטחים. כלומר, לא רק שארה”ב ואירופה אינן אוכפות את ההכרזות הישראליות ומסייעות בפועל במימון טרור, אלא הן אף מבקרות את עצם ההכרזה הישראלית על עמותות המעורבות במעשי טרור.

הביקורת על ההכרזה הישראלית מלווה בבקשה חסרת תקדים שישראל תספק הוכחות משפטיות שהובילו להכרזה. אין צביעות גדולה מזו, שכן בעשור האחרון היו אלה האירופים יותר מכולם שביקרו את ארה”ב בגין תהליכי ההכרזות שביצעו משרד האוצר האמריקאי ומחלקת המדינה. אם לאחר ה-11 בספטמבר התקבלו ההכרזות בקונצנזוס, שכן המטרה הייתה מלחמה בטרור ובהמשך בתפוצה הגרעינית, הרי שבשנים האחרונות חלה זילות משמעותית בהליך ההכרזות. האמריקאים החלו להכניס לרשימות כמעט מכל הבא ליד, כחלק מהמערכה שלהם נגד סין ורוסיה. סף הראיות האמריקאי בהליך של ההכרזות ירד פלאים עד לרמה של קטעי עיתונות, ואפילו  ידיעות כזב (פייק ניוז). אבל כאשר ישראל מבצעת הליך סדור, יוצא דופן מבחינה משפטית, ומכריזה על ארגונים וגופים כמעורבים בטרור – קמה לה זעקה בינלאומית.

ארגוני הטרור חוגגים לנוכח מצעד האיוולת העולמי שנמשך כבר למעלה משלושה עשורים. הם מבינים יותר טוב מכולם את חוסר היכולת של המערב לגשר על המתח שבין שמירת ערכי הדמוקרטיה לבין הצורך להגן עליה מפני הרס על ידי ארגוני טרור. בשנים האחרונות השכילו ארגוני הטרור להבין עוד יותר שאין קל יותר מאשר להשתמש בפלטפורמות לגיטימיות לחלוטין לצורך מימוש פעילות הטרור. הם הבינו שהעולם אינו יודע להתמודד עם העובדה שהם משתמשים בארגונים בינלאומיים, או ארגוני זכויות אדם, לשם ניצולם כפלטפורמות לקידום טרור. זה התחיל עם אונר”א ברצועת עזה, שהפך להיות זרוע של החמאס, ונמשך ביתר שאת באותם ארגוני זכויות אדם ברשות הפלסטינית. המהלך התרחב גם לשימוש בארגונים עסקיים לגיטימיים ברחבי העולם לצורך מימון טרור. לצערנו העולם עומד ומחריש.

הרבה יותר קל להתעלם מעובדות כואבות. ההתעלמות ממאמצי ישראל כמי שעומדת עם האצבע בסכר ומנסה להוביל את המלחמה בטרור, היא מקוממת. בסופו של דבר, ישראל היא מדינה קטנה בעלת השפעה מוגבלת במערכת הבינלאומית. ככל הנראה, העולם צריך לחוות עוד אירוע אלים חסר תקדים בהיקפו דוגמת ה-11 בספטמבר כדי שיקיץ מהחלומות באספמיה שבו הוא נמצא בתחום מימון הטרור.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר