JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אודי לוי

ד"ר אודי לוי

מומחה ללוחמה פיננסית

ניתן לצפות שככל שהלחץ על המשטר האיראני יגבר וחולשתו תלך ותגדל – באופן פרדוקסלי הוא יגביר את מעשי ההתגרות שלו, ואולי אף יעלה את רף הפעילות המלחמתית.

המתקפה על בתי הזיקוק בסעודיה מעלה שורה של תהיות באשר למגמת פניה של איראן. על פניה מדובר בהחלטה כבדת משקל, שכן היקף המתקפה וההשלכות העולמיות שלה יכולים להוות בהחלט חציית קו אדום ולגרום לעימות מלחמתי לא רק מול סעודיה אלא גם מול ארה"ב. עיתוי המתקפה, כשברקע קולות פיוס והקלה בסנקציות והכנות כביכול למפגש פסגה איראני-אמריקני, נראה תמוה, ורק מחריף את הדילמה באשר לכיוון שאליו צועדת ההנהגה האיראנית.

להערכתי, ההנהגה האיראנית פועלת מתוך ראייה מפוכחת ומתוחכמת, ומתקפה זו הייתה חלק מתוכנית שדווקא קשורה לשרידותה הפוליטית. ההנהגה האיראנית נמצאת בחודשים האחרונים במצוקה הולכת וגוברת מבית, מצוקה הנובעת בראש ובראשונה מהסנקציות הכלכליות והשלכותיהן מרחיקות הלכת על הציבור באיראן. מדובר בסנקציות שהוטלו דווקא אחרי שהעם האיראני חש הקלה מסוימת בשנים האחרונות, ועל כן החזרה אחורה במצבו רק מגבירה את הייאוש והביקורת. לביקורת זו נוספה גם משקולת נוספת של מליארדי דולרים שהושקעו בפרויקט הנכשל של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, פרויקט שבתקופה האחרונה קרס לחלוטין במתקפות החוזרות ונשנות של צה"ל נגד יעדים איראניים ויעדי חיזבאללה.

מציאות זו מעמידה את המשטר האיראני בפני איום מהותי באשר ליציבותו. המשטר האיראני מתקשה מאוד להסביר להמוני העם את מדיניותו ואת כישלונותיו. החשש האיראני המרכזי הוא מהתסיסה מבית, שהיא האיום הגדול ביותר על המשטר, ותסיסה שכזו יכולה להתרחש בכל יום במידה שהסנקציות תימשכנה, אפילו במתכונתן הנוכחית. על כן, הדרך היחידה לנטרל את הזעם והאיום מבית היא לגבש את העם סביב המשטר. גיבוש שכזה יכול להתקיים באמצעות מערכה צבאית סביב הנושא העקרוני, שהוא הסנקציות על שוק הנפט. המשטר באיראן מכיר טוב מכולם את בני עמו ואת הגאווה הלאומית, ובונה על כך שבעת מערכה צבאית יתלכד העם האיראני סביב מנהיגיו. בהתאם לזאת חיממה איראן בחודשים האחרונים את הגזרה במפרץ הערבי במטרה ליצור פרובוקציה צבאית. האיראנים ציפו לכאורה לתגובה כלשהי שתביא לעימות, אך כשזו בוששה לבוא הם פנו למהלך שמבחינתם אפקטיבי הרבה יותר ודו-תועלתי. ראשית, איראן פגעה באויבת המושבעת שלה, סעודיה, ובכך צברה נקודות מבית בקרב ההמונים באיראן; שנית, היא פגעה בציפור נפשה של הכלכלה העולמית – הנפט, ובעצם השתמשה בכלי המלחמה הכלכלית נגד ארה"ב והמערב.

מבחינת המשטר באיראן, נוסף על כך שהתקיפה מחלישה מאוד את הסעודים, היא מעלה את מפלס הלחץ הכלכלי על מדינות אירופה ודוחפות אותן ללחוץ עוד יותר על ארה"ב להגיע להידברות. הגם שהאיראנים מעריכים כי הנשיא טראמפ לא יצא להרפתקה צבאית, אין הם חוששים ממערכה שכזו, שכן בראייתם מערכה שכזו רק תחזק אותם פנימה מול העם האיראני וגם תשפר בהמשך את תנאי הפתיחה למו"מ. ניתן לצפות, אם כן, שככל שהלחץ על המשטר האיראני יגבר וחולשתו תלך ותגדל – באופן פרדוקסלי הוא יגביר את מעשי ההתגרות שלו, ואולי אף יעלה את רף הפעילות המלחמתית.

פורסם ב-ישראל דיפנס 17.09.2019


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: [Tasnim News Agency [CC BY 4.0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *