JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אודי לוי

ד"ר אודי לוי

מומחה ללוחמה פיננסית

יציאתו של הנשיא פוטין למערכה באוקראינה באה לאחר הכנות שנמשכו שנים רבות במטרה לנטרל את הנשק המרכזי של המערב נגדו – הנשק הכלכלי. ארה”ב, לעומת זאת, לא נערכה כראוי למערכה הכלכלית ועומדת בפניה שורה רחבה מאוד של אתגרים, והראשון בהם הוא היכולת לאחד מחדש את אירופה במערכה הכלכלית על אף הנזק העצום שהיא צפויה לחוות. תוצאותיה של המערכה הזו תשלכנה על עתידה של המערכת הבינלאומית ועל אופיין של המלחמות העתידיות.

הפלישה של פוטין לאוקראינה על אף האיומים של המערב להטיל עליו סנקציות חסרות תקדים היא הוכחה נוספת לאובדן כלי ההרתעה האסטרטגי שהיה בידי ארה”ב בעשורים האחרונים – הלוחמה הכלכלית. השליטה האמריקאית במערכת הפיננסית העולמית נתנה בידיה את העוצמה הכמעט בלעדית לכפות את מדיניותה ברחבי העולם ולנהל מלחמה מול הטרור, אך בסופו של דבר כאשר ארה”ב נזקקת יותר מכול לכלי זה הפך הניהול הכושל, שלא לומר הסחרור מהעוצמה, את הכלי הזה ללא יעיל.

ארה”ב איבדה בשנים האחרונות הרבה מאוד מהלגיטימיות שהייתה לה בשימוש בעיצומים כלכליים. ככל שהממשלים האמריקאים השכילו להבין את הכוח שבידיהם, כך גבר השימוש בו. כל עוד התמקד הדבר במלחמה בטרור ובלחץ על מדינות כמו איראן שפיתחו נשק גרעיני – הייתה לכך לגיטימיות בינלאומית, אך כאשר התחילה ארה”ב להשתמש בכלי למלחמה בהלבנת הון, ובעיקר למטרות פוליטיות מול רוסיה וסין – איבדו העיצומים מהלגיטימיות שלהם. המשמעות המרכזית של אובדן לגיטימיות זה היא ירידה ניכרת ברמת האכיפה העולמית, בנכונות של מדינות להשתתף, ובעיקר ביצירת חלופות המחלישות את היכולת האמריקאית להשתמש בעיצומים.

פוטין קרא היטב את המפה ונערך מבעוד מועד למערכה באוקראינה. הוא צפה את תגובת המערב, ובעיקר את זו של ארה”ב, שתתמקד במערכה כלכלית מוגבלת חסרת תוחלת. הוא למד היטב מהאיראנים כיצד מתמודדים במשך שני עשורים עם עיצומים כואבים מאוד, ובעיקר הוא נערך היטב לתרחישים האפשריים שיכולים לפגוע בו כלכלית.

העיצומים החמורים ביותר עבור רוסיה הם ניתוקה ממערכת העברת הכספים הבינלאומית – הסוויפט. מבחינת המערב מדובר כביכול בצעד “שובר שוויון” (נגד איראן זה לא הביא לשינוי דרמטי במציאות), אבל כבר אחרי הפלישה לקרים החל פוטין לפתח מערכת סוויפט עצמאית SPFS – Russia’s Alternative To SWIFT, שכבר כיום משמשת 20 אחוז מהתנועה הפיננסית בבנקאות הרוסית. במקביל שוקדת רוסיה יחד עם סין על בניית מערכת חלופית עולמית למערכת הסוויפט. פוטין גם סיכם עם הסינים בחשאי על אפשרות שימוש בבנקים הסיניים, ולצורך העניין גם המיר חלק ניכר מיתרות המט”ח של רוסיה ליואן הסיני. יש לה הסכמה שבשתיקה שסין תהווה הדלת האחורית עבור הבנקים הרוסיים, בדיוק כמו שסין שירתה את איראן בשנים האחרונות, והיא תנסה לחבר אליה מדינות נוספות כמו איראן וליצור את ציר הנגד מול ארה”ב והמערב.

רוסיה נערכה מבעוד מועד לאפשרות של צמצום ביכולות שלה לסחור בדולר. היא המירה כ-15% מיתרות המט”ח שלה ליואן כדי לסחור דרך מערכת הבנקאות הסינית; פוטין הגדיל במידה דרמטית את מאגרי הזהב של רוסיה בשנים האחרונות – רוסיה מחזיקה כעת זהב בשווי של 583 מיליארד דולר ברזרבות הבנק המרכזי, יותר מאחזקותיה בדולרים, בפעם הראשונה אי-פעם. שיעור האחזקות בזהב היה 23% מיתרות המט”ח של הבנק המרכזי של רוסיה בסוף יוני 2020, הנכסים הדולריים ירדו ל-22% מיתרות המט”ח של רוסיה, לעומת 40% ב-2018. זאת אומרת, תלות נמוכה הרבה יותר בדולר.

ארה”ב מסוגלת לפגוע בסקטור האנרגיה, שהוא חשוב לרוסים, אך יש הבנה שגם אם יוטלו עיצומים יהיה בעייתי מאוד לאכוף אותם בגלל התלות העצומה של המערב באנרגיה רוסית. הגז והנפט הרוסיים מהווים 40 אחוז מהצריכה של אירופה. לא בטוח שבמציאות הנוכחית תמלאנה מדינות המפרץ את החסר לאור ההתעלמות האמריקאית מהאינטרסים שלהן בעניין האיראני. יתר על כן, סין יכולה להיות תחליף מצוין לרכש הנפט הרוסי אם מדינות אירופה תסרבנה לרכוש נפט רוסי.

רוסיה גם תכננה את מתקפת הנגד הכלכלית, שיש בה כדי לשבש את המערכה הכלכלית האמריקאית. רוסיה תנסה לתקוע טריז בברית המתגבשת בין ארה”ב לאירופה בנוגע לעיצומים. אירופה היא נקודת התורפה בכל המהלכים האמריקאים. סכומי הכסף העצומים שהוזרמו בשנים האחרונות על ידי הרוסים לאירופה מחזיקים חלק ניכר מכלכלות המדינות הללו. ניתוק הקשר הכלכלי יפגע מאוד באירופאים, שגם הם מתוסכלים מאוד ממדיניות הלוחמה הכלכלית האמריקאית. אבל בנוסף ינסו הרוסים להמשיך ולחבל פיזית בבנקאות האירופית. הם כבר עושים זאת בעשור האחרון, אם באמצעות הלבנות הון אדירות המערערות את יציבות הבנקים באירופה, על ידי שיחוד מנהלי בנקים כדי שיאפשרו לרוסים להעביר כספים בחופשיות, ועל ידי הזרמת מאות מיליארדי דולרים מזויפים לבנקאות האירופית. סביר להניח שעתה יוסיפו הרוסים למערכה גם את כלי הסייבר שברשותם תוך כדי פגיעה ביציבותם של הבנקים האירופיים והעברת מסר שהמשך המערכה הכלכלית מולם יערער את כלכלות אירופה.

הפגיעה במעגל האוליגרכים הקרוב אל פוטין יכולה בסופו של דבר לשרת את האינטרסים שלו ואת המגמות העתידיות שלו. יש סימנים שכבר בסבב העיצומים האמריקאי הקודם, ב-2015, היו אלה אנשיו של פוטין שדאגו ב”פייק ניוז” להעביר מידע לאמריקאים כדי שיכללו חלק מהאוליגרכים הרוסיים ברשימותיהם. צירופם של אוליגרכים לעיצומים סוגרת בפניהם את הדלת להמשך עשיית רווחים כספיים ברחבי העולם ומאלצת אותם לחזור לאימא רוסיה, עם הכספים והנכסים שלהם. מבחינתו של פוטין זה מאפשר לו לחזק במידה רבה את האחיזה שלו באוליגרכים אלה ולקיים חלוקה מחדש של ההון ברוסיה לגורמים המקורבים אליו אישית, ולאלה שאולי יהיו יורשיו.

גם פגיעה בכלכלה הכוללת של רוסיה אינה מטרידה יתר על המידה רודנים כמו פוטין. מדינות שאינן דמוקרטיות פחות רגישות למצבם הכלכלי של האזרחים שלהן, ומדובר באוכלוסייה די צייתנית. יתר על כן, כוחות ביטחון-פנים חזקים ברוסיה מסכלים במהירות כל סימן של התנגדות.

נראה שבשלב זה המטרה המרכזית של פוטין תהיה למוטט את אוקראינה כלכלית מהר ככל האפשר, תוך הסתמכות על יכולת עמידה שלו ושל המערכת מסביבו לפרק זמן סביר. הוא מקווה שהקואליציה נגדו תתפרק בהדרגה מתוך הבנה שאי-אפשר לשנות את המציאות שקבע פוטין. אז יהיה הדו-שיח שינהל המערב עם רוסיה מעמדת חולשה, וקיים סיכוי שהמערב גם יקבל חלק ניכר מדרישותיו של פוטין. כך יוכל פוטין להשיג את יעדו האסטרטגי – הצאר הרוסי שמקים מחדש את בריה”מ.

ארה”ב עומדת בפני דילמה קשה. לאחר התבוסה באפגניסטאן לא נראה שנשיא אמריקאי יצא למלחמה על אוקראינה. לכן, הנחת העבודה המרכזית היא שארה”ב והמערב ינסו להמשיך את המערכה הכלכלית מול רוסיה. אבל ספק רב אם ניהול המערכה בכלים הנוכחיים יגרום נזק אשר יניע את פוטין לקבל החלטות אחרות.

אם ארה”ב והמערב מבקשים לנצח במערכה עליהם לשנות את התפיסה ולראשונה לנהל מערכה כלכלית כוללת מול רוסיה. מערכה זו אמורה להתבצע בקואליציה רחבה ככל האפשר, תוך אכיפה חסרת פשרות (דבר שלא בוצע עד היום), ופגיעה ממוקדת בכל מוקדי הכוח הכלכלי שמסביבו של הנשיא פוטין. ארה”ב צריכה להכניס למערכה הכלכלית גם כלים מעולם הסייבר, עולם התודעה ועולמות המודיעין. מערכה זו אמורה להביא למעשה לשינוי בתהליכי קבלת ההחלטות של הנשיא פוטין, אבל לא פחות מזה לשמש מסר ברור וחד-משמעי לאיראן וגם לסין שארה”ב היא עדיין המעצמה החזקה בעולם.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Freepik

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך