יוסי מנשרוף בריאיון לערץ 7 נותן פרשנות על אירועי השבוע החולף.
ערוץ 7, 24.1.2019
אסף משניות
השבוע הראשון לכהונתו של אביב כוכבי כרמטכ”ל כלל שורה של אירועים ביטחוניים מורכבים במיוחד בגזרה הצפונית ובגזרה הדרומית.
על אף האירוע הקשה שאירע בשלישי בערב בצפון הרצועה, שבמהלכו נפצע קצין מכדור צלף פלשתיני שפגע בקסדתו, מה שהוביל לדחייה נוספת בהעברת הכסף הקטארי, האירוע החמור יותר התרחש ברמת הגולן.
ביום ראשון בשעות הצהריים שוגרה רקטה מסוריה לכיוון אתר החרמון, בזמן שאלפי תיירים פקדו את האתר. הירי הגיע בעקבות תקיפה המיוחסת לישראל שבוצעה כמה שעות קודם לכן. בעקבות שיגור הרקטה, שיורטה על ידי מערכת כיפת ברזל, הודיע צה”ל למנהלי האתר כי ביום שני האתר יישאר סגור מחשש להסלמה.
“לא כל כך נעים לראות גן סגור”, אומר לירון פרידמן, מנכ”ל אתר החרמון, בשיחה עם ‘בשבע’.
מתי הודיעו לכם שהאתר לא ייפתח ביום שני?
“זה קרה באחת בלילה, מה שיצר אתגר גדול להודיע ל-350 עובדים ולאלפי מטיילים שאין אפשרות להגיע לאתר ביום שני, אבל היינו מוכנים לזה. בחודשים האחרונים, ממש לפני פתיחת העונה, עשינו תרגיל עם צה”ל לפינוי האתר וניהול מצבים כאלה”.
הכינו אתכם בצה”ל שיש אפשרות להתחממות בגזרה?
“צה”ל לא היה צריך להכין אותנו, אנחנו מסתכלים על המצב ומבינים טוב טוב שיש אפשרות להתלקחות. זה לא אומר שצה”ל לא מעדכן אותנו כל הזמן. בכלל, יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הצבא כבר שנים ארוכות”.
סגירת האתר בעקבות ירי רקטות לראשונה מאז שנת 2015, מהווה מכה קשה לאתר שמתמודד בשנים האחרונות עם מציאות קשה בעקבות שנות הבצורת. “כל יום שבו האתר לא נפתח זה נזק במיליונים לנו, ועשרות מיליונים לשאר האזור. אלה פגיעות קשות שמגיעות אחרי שנים קשות. 2018 הייתה אחת השנים הכי קשות שהאתר ידע, ובמהלכה האתר היה פתוח רק כמה ימים. העונה המצב טוב הרבה יותר”, אומר פרידמן.
מבחן בזמן בחירות
מה שאירע ביום ראשון לא הגיע יש מאין, ובצה”ל התכוננו לקראתו. “צריך להסתכל על האירוע בפרופורציות נכונות”, אומר תא”ל אלי בן מאיר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין. “נכון שבחודשים האחרונים לא שוגרו טילים לכיוון הגולן, אבל במאי האחרון שוגרו יותר מ-30 פצצות מרגמה. ביחס לזה רקטה אחת היא לא הסלמה. יחד עם זה, העובדה שהיא שוגרה באמצע היום לעבר אתר תיירות עם אלפי תיירים, כן מהווה חריגה ממה שידענו עד כה”.
אז מה הוביל לשיגור הרקטה? ניסיון לבחון את הרמטכ”ל החדש?
“זה הרבה יותר מזה. זה ניסיון לבחון את מדינת ישראל בזמן בחירות. המהלך הזה של האיראנים נבנה במשך תקופה ארוכה, ויצא עכשיו לפועל. מה שהם קיוו זה שבגלל הבחירות כאן יחשבו פעמיים לפני שיתקפו חזרה. אבל ישראל תקפה בעוצמה והבהירה שהיא לא תסכים לשום הידרדרות במצב”.
בצה”ל מקפידים לומר שוב ושוב שהירי האיראני הגיע ממקום סמוך לדמשק, בתוך המרחב שעליו הוסכם עם הרוסים שהאיראנים לא יפעלו בו. הרוסים מצידם הודיעו ביום רביעי כי הם פועלים לצמצום אחיזתה של איראן בסוריה. “ההודעה של צה”ל נועדה בעיקר לתת לגיטימציה לתקיפות הנרחבות שהתרחשו ביום ראשון בערב. אבל בפועל כולם יודעים שאיראן לא ממש עומדת בתנאי ההסכם, ומבחינתה של ישראל אין הבדל אם זה 30 קילומטר מהגבול או 150 קילומטר ממנו. ישראל לא מוכנה לשום אחיזה איראנית על אדמת סוריה ועושה הכול כדי לעצור את זה”, מסביר בן מאיר.
ואכן, בעקבות שיגור הרקטה תקפה ישראל בלילה שבין ראשון לשני שורה ארוכה של מטרות מרכזיות איראניות וסוריות, כולל מחסני טילים, בסיסי צבא ושדה התעופה בדמשק. התקיפות הובילו לשורה של פיצוצי משנה מהתחמושת שהושמדה בהן. הדיווחים הסוריים מהתקיפה העידו על מספר רב של הרוגים, שכ-12 מהם משתייכים לכוחות האיראניים. בתגובה לכך החריפו משמרות המהפיכה וכוח קודס במיוחד את הטון נגד ישראל. הסורים מצידם פנו למועצת הביטחון של האו”ם ואמרו כי אם ישראל לא תפסיק לתקוף על אדמת סוריה הם יתקפו את נתב”ג.
עמימות סלקטיבית
“ישראל תוקפת עכשיו בעוצמה ובגלוי, ומבינה שזה עלול להוביל למלחמה”, אומר המזרחן יוסי מנשרוף, מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה, וחוקר איראן ומיליציות שיעיות במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. “אבל יחד עם זה בישראל התקבלה ההבנה שאם צריך ללכת למלחמה, עדיף לעשות את זה כעת כאשר סוריה עדיין לא התייצבה. פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה סופג פגיעות מישראל פעם אחר פעם, ואיראן אומנם נמצאת בתוך סוריה, אבל לא כמו שהיא קיוותה להיות בשלב הזה”.
מרבית הנפגעים האיראניים משתייכים כנראה למעשה למיליציות השיעיות שאיראן מממנת מהודו, אפגניסטן, פקיסטן ועיראק, ולא איראנים ממש. אך יחד עם זה הלחץ האיראני ניכר, זאת מכיוון שישראל לא מהססת לתקוף את המיליציות השיעיות בתחומי סוריה, ואף מעבר לזה. על פי דיווחים זרים תקפה ישראל לאחרונה גם את אלחשד אלשעבי בעיראק, ארגון מיליציות שיעיות הנתמך על ידי טהרן.
“האיראנים נמצאים במבוכה. אומנם הם מצליחים להיכנס עוד ועוד לסוריה, אבל זה קורה בקושי רב, כאשר אפילו אסד עצמו כבר לא נותן להם יד חופשית, ובנוסף לכך הם הופכים ליותר ויותר חשופים לפגיעות ישראליות. העובדה שישראל עושה זאת בגלוי רק מכבידה עוד יותר על האיראנים ודוחקת בהם. כל עוד ישראל לא הודתה בתקיפות הללו, איראן וכוחות חיזבאללה שנמצאים בסיפור הזה יחד עם האיראנים יכלו להעלים את העובדה שחיילים רבים נפגעים להם על אדמת סוריה, חלק לא קטן מהם על ידי ישראל. עכשיו כבר אין להם את האפשרות הזאת”, מציין מנשרוף.
מנשרוף מתייחס לסוגיית העמימות שבה ישראל נהגה לאורך השנים האחרונות בכל הקשור לפעילותה על אדמת סוריה, מדיניות שעושה רושם שהשתנתה לאחרונה. אבל בן מאיר מסביר זאת בצורה שונה. “צריך לשים לב טוב טוב באילו מקרים צה”ל מודה שהוא זה שתקף. כל הדברים שצה”ל אמר שהוא עשה היו למעשה תגובה לתוקפנות איראנית או סורית, ולא מהלכים יזומים. זה נכון גם למבצע בית הקלפים, ונכון גם לאירועים שהיו ביום ראשון. לכאורה, אנחנו יודעים מה היה הטריגר של ירי הרקטה לחרמון – תקיפות צה”ל בשבועות האחרונים, ובמיוחד התקיפה במוצאי שבת ובראשון בשעות הצהריים. אלא שצה”ל לא לקח עליהן אחריות כלל, וההודעה של צה”ל לא התייחסה לאירועים הללו. בעיקרון, צה”ל ממשיך במדיניות העמימות וחורג ממנה רק כאשר מדובר בתגובה לפעילות התקפית איראנית. וכמו שאני מכיר את הרמטכ”ל כוכבי, המדיניות הזאת רק הולכת להתחזק”.
בתוך כך נערכים בחיזבאללה לנאומו של חסן נסראללה בשבת הקרובה. הדיווחים שנפוצו בשבועות האחרונים דיברו על המצב הבריאותי הקשה שבו נמצא מזכ”ל חיזבאללה, כאשר השמועות היו כי הוא מאושפז באיראן. הדיווחים הללו הולידו במערכת הביטחונית השערות כי זאת אחת הסיבות המרכזיות לעובדה שהארגון לא תקף את ישראל בזמן מבצע מגן צפוני.
מנשרוף סבור אחרת. הוא טוען כי “מצבו הבריאותי של נסראללה בסדר גמור. מה שכן, מוראלית גם חיזבאללה וגם איראן מתמודדים במציאות קשה מאוד. הזירה הפנימית שלהם מתנגדת למהלכים האחרונים בסוריה, כל צד וסיבותיו שלו, והם חייבים ניצחון כלשהו כמה שיותר מהר. הצגתו של נסראללה חי היא ניצחון כזה. אבל זה לא משהו שמחזיק מים. לכן הם קיוו שהתקיפה תעבור בשקט, אבל ישראל לא נתנה להם את זה ומנעה מהם להציג את ירי הרקטה כניצחון”.
- בניית אתרים