החסמים העומדים בפני קידום התוכנית האיראנית להתפשטות בסוריה הם עמדת רוסיה ופעולותיה של ישראל, ובמידת מה גם המשך נוכחותה של ארה”ב. לפיכך, היא פועלת מול אסד כדי להבטיח את המשך קשריה ההדוקים עימו, וכדי לשפר את מעמדה בסוריה מול כלל הגורמים המאתגרים אותה בזירה זו. לצד המשך הפעילות הצבאית במסגרת המב”מ, על ישראל לפעול מול ארה”ב כדי לוודא את הידוק הלחץ על הגורמים האיראניים הפעילים בסוריה.
איראן פועלת בהתמדה כדי להרחיב את מאמצי ההתבססות הצבאית-התקפית, הכלכלית והפוליטית שלה בסוריה. ביקור אסד בטהראן, ב-25 בפברואר, היווה ציון דרך חשוב במאמצים אלו. אסד נועד בטהראן עם מנהיג איראן עלי ח’אמנאי, שכינהו “גיבור העולם הערבי”, והנשיא חסן רוחאני. בפגישות נכחו מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני, ובכיר חיזבאללה, מחמד קציר, האחראי על העברת הסיוע הכספי מכוחות קודס לחיזבאללה ועל העברת אמל”ח וטכנולוגיה מסוריה ללבנון, מה שעשוי להעיד על אופיין הצבאי-פיננסי של השיחות. איראן רואה בסוריה מחוז אסטרטגי שלה, והשקפתה ההגמונית כלפי סוריה השתקפה היטב בהצהרתו של מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני, שלאחר ביקור אסד בטהראן תיאר את היחסים בין אסד לח’אמנאי כיחסי בן ואב.
בהתקרב סיומה של מלחמת האזרחים, איראן מבקשת לפרוע את ההשקעה העצומה שלה במלחמה בסוריה, שהשתקפה בתמיכה המקיפה שהגישה לאסד. התמיכה הזו התבטאה במיליארדי דולרים שהעמידה לרשות כלכלת אסד, ושיגור כוחות משמרות המהפכה ומליציות שיעיות לסוריה, מתוכם נהרגו כ-564 חיילים איראנים, לפחות 1,238 פעילי חיזבאללה וכ-1,100 פעילי מליציות אפגניות, פקיסטניות ועיראקיות (עדכני לראשית מרץ 2019). האומדנים במערב ביחס להיקף הסיוע הכלכלי שהגישה איראן לסוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011 נעים בין עשרות מיליארד דולרים ליותר ממאה מיליארד דולר. הסנקציות האמריקאיות נגד איראן נתנו את אותותיהן, והדבר התבטא באחרונה בקשיים הכלכליים של חיזבאללה – עקב מגבלות תקציביות שאילצו את איראן לקצץ בסיוע לארגון, כהודאת נסראללה. לפיכך, גוברת הציפייה באיראן מאסד שיגביר במידה משמעותית את נוכחותה הכלכלית בסוריה, ובכך יסייע לה להתמודד עם הסנקציות האמריקאיות.
בכירים איראנים הצהירו לאחר הביקור שהוא נועד, בין היתר, לסכל הצעות מצד ממשל טראמפ ומדינות ערב (ובראשן סעודיה, לטענת אסד) להכיר בו כנשיא ולהעביר לו סיוע כלכלי נדיב בתמורה לכך שינתק את יחסיו עם איראן וחיזבאללה. קיומן של הצעות כאלה מוטל בספק. נראה שאחת המטרות של איראן בביקור הייתה לחזק את מחויבותו של אסד כלפיה, ולצמצם את מרחב התמרון שלו מולה. רוסיה היא כיום המעצמה היחידה הפועלת בסוריה, ולפיכך היא למעשה הכוח הדומיננטי במדינה שמצר את צעדיה של איראן. אף שאיראן מנסה להציג כלפי חוץ חזות של יחסים קרובים עם אסד, נראה שהיא חוששת שהיא עלולה לאבד בהדרגה את השפעתה עליו ואת אחיזתה בסוריה לטובת רוסיה. חשש זה הובע היטב בהצהרתו של ציר הפרלמנט האיראני, בהרוז בוניאדי, ביוני 2018, שלפיה אסד הגביר את שיתוף הפעולה שלו עם רוסיה על חשבון איראן, וקביעתו שאין לראות בפוטין ובאסד שותפיה הנאמנים של טהראן לנצח.
במאי 2018 מתחה טהראן ביקורת נוקבת על אסד על שנקט עמדה פסיבית, לטעמה, מול המתקפה הישראלית הנרחבת נגד עמדות כוחות קודס בסוריה באותו חודש (מבצע “בית הקלפים”). ביקורתו של יו”ר ועדת המג’לס לביטחון לאומי, חשמת-אללה פלאחת-פישה, התרכזה סביב הצהרתו של אסד לאחר התקיפה הישראלית שלפיה מוטב למעצמות האזוריות לא להפוך את סוריה לזירת ההתנגשות ביניהן, כיוון שהדבר יסבך עוד יותר את מצבה של סוריה. נראה שהצהרה זו התפרשה בטהראן כקריאה מרומזת מצידו לאיראן להתרכז בהחזרת כלל השטחים בסוריה לריבונות אסד, ולהפסיק את מהלכיה נגד ישראל משטח סוריה.
בפן הכלכלי, משלחת איראנית פרלמנטרית הביעה בפני אסד בינואר 2019 את חוסר שביעות רצונה של איראן מכך שאינה זוכה לחוזים משמעותיים במסגרת התוכניות לשיקום סוריה, והאיצה בו לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. המשלחת הציגה זאת בתור חוב שאסד חייב לשלם לאיראן כגמול על התפקיד הבכיר שמילאה במלחמת ההישרדות של משטרו. קודם לכן, ככל הנראה בלחץ רוסי, דחה אסד את בקשות איראן להקים בסיס ימי משלה בסוריה (היא נאלצת להתארח בתשתיות הימיות הרוסיות). אסד גם דחה בקשה איראנית לחתום על חוזה אסטרטגי שיבטיח לאיראן נוכחות בסוריה לארבעים ותשע השנים הבאות, בדומה להסכם שחתם עם הרוסים. סגן יו”ר לשכת הסחר של איראן, חוסיין סלאחוורזי, הלין בשלהי 2017 על כך שממשלת סוריה מטילה מגבלות על ייצוא סחורות איראניות לסוריה ומעדיפה לייבא סחורות מתורכיה, אף על פי שאיראן העניקה לסוריה קווי אשראי בסך מיליארדי דולרים. בניסיון להתגבר על כך ביקשה טהראן לאחרונה מדמשק לבטל את המיסוי על ייבוא סחורות איראניות לסוריה.
עם שוך הלחימה ברוב אזורי סוריה, חילוקי הדעות בין טהראן למוסקבה בנושא עתידה של סוריה מתבהרים ביתר שאת. רוסיה ממשיכה לקיים תיאום עם ישראל שמאפשר לישראל לערוך תקיפות נגד התשתיות האיראניות בסוריה, חרף דרישותיה של טהראן ממוסקבה לצמצם את הסדרי ה-deconfliction. יו”ר הוועדה לביטחון לאומי, חשמת-אללה פלאחת-פישה, ביטא את האכזבה והביקורת האיראנית מההתנהלות הרוסית כשהאשים את רוסיה שחייליה מכבים את סוללות האס-300 בעת התקיפות הישראליות בסוריה, במסגרת התיאום בינה לישראל. סגן שר החוץ חוסין ג’אבארי אנסארי, שממלא תפקיד בכיר בדיפלומטיה האיראנית מול רוסיה בזירה הסורית, האשים לאחרונה את רוסיה שהיא מעולם לא עמדה לצד איראן בכל הקשור לישראל. אנסארי גם ביטא את נחישותה של איראן להמשיך את היערכותה ההתקפית נגד ישראל בסוריה כשהצהיר שהמעבר בזירה הסורית ממלחמה נגד מתנגדי אסד למאבק בין ישראל לאיראן יביא להיפרדות בין טהראן למוסקבה.
לפי המדווח, רוסיה גם פועלת למנוע מאיראן לקדם את התבססותה הכלכלית בסוריה. בפברואר 2018 חתמה רוסיה עם סוריה על הסכם שמעניק לה מונופול על הפקת נפט וגז בסוריה. התפתחות זו, שמרחיקה למעשה את איראן, עוררה דאגה רבה בקרב הנהגת המשטר בטהראן. איראן מפעילה בשנים האחרונות מכבש לחצים על אסד כדי לקבל נתח משמעותי בשיקום התשתיות בסוריה, כאשר לפי האו”ם שיקום כלל התשתיות בסוריה נאמד בכ-400 מיליארד דולר. לפיכך, נראה שהצהרתו של שר ההגנה האיראני אמיר חאתמי, בביקורו בדמשק באוגוסט 2018, שאיראן תמשיך לקיים נוכחות בסוריה ותשתתף בשיקומה, ושום צד שלישי לא ישפיע על כך, כוונה לאוזניים רוסיות. בנוסף לדיבידנד הכלכלי הצפוי, ההשתתפות בשיקום התשתיות בסוריה חשובה לאיראן כיוון שהיא תאפשר לכוחות קודס לשמר את נוכחותם בסוריה, בכיסוי של חברות מטעם. לאחר ביקור אסד בטהראן הגבירה טהראן, לפי המדווח, את פעילותה בנמל לט’קיה, והיא מסתייעת בחברת טרקטורים בבעלות משמרות המהפכה, Iranian Tractor Manufacturing Company, שהוכללה ברשימת הסנקציות האמריקאיות מאז אוקטובר 2018 אך פועלת בנמל, כדי לחדש את ההברחות הימיות של אמל”ח וטכנולוגיה טילית המיועדים לחיזבאללה. זאת לאחר שבביקורו של סגן הנשיא האיראני אסחאק ג’האנגירי בדמשק, בינואר 2019, נחתמו הסכמי סחר בילטרליים ובהם הסכם לבניית תחנת כוח על ידי איראן בלט’קיה.
נראה שחלק אחר של הפגישה עסק בהמשך ניסיונות ההתבססות של משמרות המהפכה וחיזבאללה ברמת הגולן הסורית, ובהיערכות לתוכנית האמריקאית להשאיר כוח של מאות חיילים לאחר הנסיגה מאל-טנף. ראש המחלקה המדינית במשמרות המהפכה, הגנרל ידאללה ג’ואני, הצהיר שהמסר וההשלכות של ביקור אסד הם נחישותם של הסורים לשחרר את רמת הגולן מידי ישראל, וקרא לישראל לסגת ממנה בטרם תספוג תבוסה כואבת. במקביל להשתתפותן במלחמה בסוריה, איראן וחיזבאללה הקדישו מאמץ אינטנסיבי להקים תשתית טרור התקפית ברמת הגולן, אך זו סוכלה בשיטתיות על ידי ישראל. במחצית מרץ 2019 חשף צה”ל את “תיק הגולן” של חיזבאללה, המערך שהקים חיזבאללה ברמת הגולן הסורית ומצוי כעת בשלביו הראשוניים. המערך פועל בראשות בכיר חיזבאללה, עלי מוסא דקדוק אל-מוסאווי, ומורכב מפעילי חיזבאללה ותושבים סורים המתגוררים בכפרים שבמרחב זה. איראן, חיזבאללה ומליציות עיראקיות הנתמכות בידי כוחות קודס פתחו במסע הסברתי לאחר שממשל טראמפ הכיר במרץ 2019 בריבונות הישראלית ברמת הגולן, ובו הצביעו על הנחיצות לשחרר את הגולן. עם זאת ספק אם בעת הנוכחית, בטרם הושבה ריבונותו של אסד לכל חלקי סוריה, יוכלו איראן ובאי כוחה לממש בפועל את איומיהם.
גם האיום של בכיר משה”מ, ידאללה ג’ואני, שלפיו הביקור של אסד מצביע על כך שכל כוח אמריקאי שיישאר בסוריה יספוג אבדות כבדות, נראה בלתי סביר. ממשל טראמפ מרכז את עיקר המאמץ שלו במלחמה כלכלית נגד איראן, ונמנע ממדיניות התקפית יותר כלפי איראן שכוללת התנגשות צבאית ישירה עימה. תקיפת כוח אמריקאי בסוריה תעמוד בניגוד לאסטרטגיה האיראנית ששואפת לצלוח את התקופה שנותרה עד הבחירות לנשיאות בארה”ב בשלום, בתקווה שטראמפ לא ייבחר שנית. עם זאת, לאחר הצהרת טראמפ על הנסיגה האמריקאית מסוריה הצהירו בכירים בכוחות קודס שחזון סילוק הכוחות האמריקאים מהמזה”ת מתממש, ולפיכך קיימת אפשרות, גם אם סבירותה נמוכה, שההתרברבות והביטחון העצמי הגובר בטהראן בעקבות הנסיגה האמריקאית יובילו לטעות בחישוב מצידה.
אל מול האתגרים שניצבים בפניה בסוריה מצד רוסיה וישראל, איראן ממשיכה לבסס את השפעתה ונוכחותה בסוריה. היא מקדמת שלושה מיזמים בולטים. ראשית, פרויקט “שיעיזציה” באזורים ממוקדים בסוריה, בין היתר באמצעות מתן תמריצים כלכליים לתושבים סורים. פרויקט נוסף הוא שיגור חברות כלכליות, הקשורות לכוחות קודס, לסוריה. דוגמה ידועה היא “המטה לשיפוץ המקומות הקדושים“, שבראשו עומד בכיר בכוחות קודס, חסן פלארק, ופועל בקבר זינב בדמשק. ערוץ שלישי הוא קידום המסדרון הקרקעי האיראני שמקשר את איראן לסוריה וללבנון דרך עיראק. בפגישה שקיים הרמטכ”ל האיראני, מוחמד באקרי, בסוריה באמצע מרץ 2019, עם מקביליו העיראקי והסורי, הצהירו הצדדים על הכוונה לפתוח את מעבר הגבול אל-קאא’ם המחבר בין מחוז אל-אנבאר בעיראק למחוז דיר א-זור בסוריה. בנוסף, במרץ 2019 החלה איראן לקדם את סלילתו של כביש מהיר שישתרע על פני 1,200 ק”מ ויקשר אותה לסוריה דרך עיראק. בעת הנוכחית שני הצדדים בוחנים שתי חלופות לתוואי שבו יעבור הכביש המהיר, כאשר השאיפה האיראנית היא להרחיקו ככל האפשר מבסיסים ומנוכחות אמריקאית בעיראק.
המשטר בראשות ח’אמנאי דבק בתוכנית ההתפשטות שלו בסוריה, למרות התנגדות מצד חוגים נרחבים בציבור האיראני, ואוסר דיון פומבי על כדאיותה של התוכנית הזו. כך, בשולי ביקורו של אסד, סגר המשטר את העיתון קאנון, המזוהה עם חוגים המתנגדים למשמרות המהפכה, לאחר שתיאר את אסד כ”אישיות בלתי רצויה”. יש בכך כדי להעיד על הלכי רוח בקרב גורמים באיראן שרצוי לעזור להם.
הכלי העיקרי שבידי ישראל להצרת צעדיה של איראן בסוריה הוא המשך הפעילות הצבאית הישירה. על הממשל האמריקאי לאכוף את הסנקציות שלו נגד חברות איראניות שפועלות בסוריה, כגון חברת הטרקטורים שממשיכה לפעול בסוריה אף שהוכללה בסנקציות האמריקאיות. בנוסף, על ארה”ב להכליל ברשימת הסנקציות את “המטה לשיפוץ המקומות הקדושים”, שמשמש כיסוי לפעילות פיננסית וצבאית של כוחות קודס בסוריה.
כפי הנראה רוסיה אינה מעוניינת, ואינה יכולה, להוציא את האיראנים מסוריה. הקלף האיראני משמש את מוסקבה בסוריה (כמו בזירות אחרות, כגון תימן ותיק הגרעין האיראני) כדי לכרסם ככל האפשר בהשפעה אמריקאית אפשרית. אסד מצידו חב את הישרדות משטרו גם לאיראנים, ולא רק לרוסים. כפי הנראה, אף שהיה רוצה להתרכז ראשית בהשבת ריבונותו לכל שטחי סוריה ורק אז להתפנות למדיניות נגד ישראל, הוא אינו מסוגל לכפות זאת על טהראן. כתוצאה מכך, איראן צפויה להמשיך במאמצי ההתבססות ההתקפית שלה מול ישראל בסוריה, והמאבק בין טהראן למוסקבה ודמשק יימשך.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: דויטשה וולה (גרמניה) 28.2.2019
- בניית אתרים