JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר יוסי מנשרוף

ד"ר יוסי מנשרוף

איראן המהפכנית, האסלאם השיעי הפוליטי, רשתות שיעיות טרנס-לאומיות.

חיסולו של קאסם סולימאני אירע לאחר שאיראן עברה ללוחמה ישירה נגד ארה"ב וחרגה מהלוחמה באמצעות שליחים. אחר החיסול, מסתמן שאיראן מבקשת לחזור לאסטרטגיה המסורתית שלה ולתקוף את הכוחות האמריקאים באמצעות ארגונים לא-איראניים הסרים למרותה.

 

לאן פני איראן?

חיסולו של מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני, הוא צעד אמריקאי חסר תקדים מול איראן, וציון דרך חשוב במאבק בין איראן לארה"ב מאז המהפכה האסלאמית. מעבר לתפקיד המכריע של משמרות המהפכה בתהליך קבלת ההחלטות על ידי הצמרת האיראנית, סולימאני באופן אישי מילא תפקיד חשוב בגיבוש מדיניותה האזורית של טהראן ובמימושה. בשל יכולותיו וקרבתו לח'אמנאי הוא שימש כזרוע המבצעת של מדיניות הביטחון והחוץ האיראנית, והוביל את החתרנות האיראנית במרחב המזרח התיכון ומחוצה לו.

לאחר המתקפה האיראנית המדודה – תקיפת הבסיסים האמריקאים בעיראק – נראה שאיראן מעוניינת כעת לחזור לאסטרטגיית הפעלת שליחים שאפיינה אותה עד המסע התוקפני שבו פתחה בתגובה להעמקת הסנקציות האמריקאיות באמצע 2019. ההיערכות האיראנית לפיגועי תגמול נגד ארה"ב מזכירה את היערכותה ערב מלחמת עיראק (2003–2011). אז נפגש סולימאני עם מוקתדא צדר וקייס ח'זעלי באיראן, והקים את הבסיס למערך המליציות השיעיות שתקף את כוחות הקואליציה והצליח למנוע מארה"ב להתבסס באופן ממשי בעיראק.

על ארה"ב להיערך אפוא לסדרת מתקפות אפשריות נגדה בעיראק, וייתכן שגם בזירות נוספות במזרח התיכון, ובראשן תימן, בשל ההתבססות הניכרת של החות'ים בגיבוי משמעותי מצד חיזבאללה וכוחות קודס שנוכחים במדינה. המטרה היא להשיג פגיעות מצטברות שתצאנה לפועל בהתאם להזדמנויות המבצעיות בשטח. לפיכך, על ארה"ב להגביר את מאמצי הסיכול, ההפללה והסנקציות מול ציר ההתנגדות בכללותו, ובעת הצורך לנקוט צעדים התקפיים מקדימים. ישראל, גם אם איננה כעת במוקד התכנונים האיראניים למהלכי תגובה, צריכה להיות דרוכה מודיעינית, הן כלפי הסלמה מולה והן לשם מתן תמיכה מודיעינית לכוחות האמריקאים (העמקת הקשר ההדוק איתם וביסוסו, והמחשת היתרונות שבקשר עם ישראל, הם אינטרס לאומי ארוך-טווח). כל זאת, כאשר עיקר המאמץ צריך להיות מופנה להיערכות לקראת ההחלטות הדרושות אם תאיץ איראן את מאמציה בתחום צבירת חומר בקיע.

חיסול סולימאני – תוצאה של הימור כושל של ההנהגה האיראנית

חיסול סולימאני משקף תפנית חשובה במהלכי ממשל טראמפ מול איראן. קדמה לה המתקפה האמריקאית (ב-30 בדצמבר 2019) על מחסני תחמושת ובסיסי פיקוד ושליטה של המליציה העיראקית השיעית, כתאא'ב חיזבאללה, בעיראק ובסוריה, שבה נהרגו לפחות 19 פעילי המליציה. מאז הקמתה הרשמית ב-2007 (המליציה החלה לפעול ב-2003) הייתה כתאא'ב חיזבאללה הכוח הבולט בקרב מערך המליציות השיעיות בעיראק. המתקפה האמריקאית התבצעה בתגובה למתקפת הרקטות (ב-28 בדצמבר 2019) נגד הבסיס העיראקי בכרכוכ (שאותה ייחסה וושינגטון לכתאא'ב חיזבאללה) שאירח כוחות אמריקאים, ובה נהרג אזרח אמריקאי, קבלן של צבא ארה"ב.

מהלכיה של טהראן דחפו את ממשל טראמפ לחרוג מהתעקשותו, עד אז, למקד את מאבקו נגד איראן במישורים הכלכליים והדיפלומטיים. לאחר המתקפה בכרכוכ בחר עדיין ממשל טראמפ לא לתקוף את איראן במישרין, אף על פי שבעבר הצהיר שאיראן תישא באחריות למתקפות שיבצעו שליחיה נגד ארה"ב. בהתאם להיררכיה של מערך רשתות הטרור הפרו-איראני בעיראק, כתאא'ב חיזבאללה (בפיקודו של אבו מהדי אל-מוהנדס, יד ימינו של סולימאני שחוסל עימו) ביצעה את המתקפה בכרכוכ בתיאום עם איראן. לפיכך, במתקפה הזו חצתה טהראן את הקו האדום של ממשל טראמפ שהובע על ידי הממשל באמצע אוקטובר 2019. אף על פי כן, התגובה האמריקאית עדיין כוונה נגד השליח ולא נגד שולחיו. רק המהלך האיראני הבא – ההסתערות על שגרירות ארה"ב בבגדאד, שהעלתה באוב תמונות מטהראן 1979 ומבנגאזי 2012 – הוא שהביא לחציית הסף.

ההסלמה במסע האגרסיבי שהובילה איראן באזור מאז מאי 2019 משקפת את תגובתה לסנקציות האמריקאיות, שפגעו באופן ממשי בכלכלתה. מתקפת המליציות השיעיות על השגרירות האמריקאית בבגדאד, שהתבצעה לאחר שהיומון כיהאן – השופר המוביל של ח'אמנאי – קרא פעמיים לעם העיראקי לבצעה בתגובה למחאה העיראקית נגד איראן ושליחיה (שפרצה בראשית אוקטובר 2019), היא שהובילה להחלטתו של טראמפ "לשבור את הכלים" ולגבות מאיראן מחיר יקר על מתקפותיה נגד ארה"ב, שביטאו את ביטחונה העצמי הגובר.

המסע של איראן באזור כלל שינוי באסטרטגיה הצבאית האיראנית: במקביל להישענות על לוחמת שליחים – ובמיוחד על מתקפות הטילים של החות'ים נגד מתקנים אסטרטגיים בסעודיה, וכן שורה ארוכה של תקיפות של מליציות שיעיות עיראקיות נגד בסיסים עיראקיים המארחים כוחות אמריקאים – תקפה איראן ישירות את אויביה באזור. היא חיבלה והשתלטה על מיכליות נפט במפרץ הפרסי; הפילה את הכטב"מ האמריקאי ביוני 2019, ותקפה באמצע ספטמבר 2019 את מתקני הנפט של חברת ארמק"ו הסעודית באמצעות טילי שיוט ומזל"טים. השינוי המהותי בהפעלת הכוח בידי איראן נבע מחד גיסא מההצלחה של מסע הלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ, שהוציא למעשה את איראן משוק הנפט העולמי (כשבסיועם של הסעודים הדבר נעשה מבלי שיביא לעלייה במחירי הנפט); מאידך גיסא, התקיפות שיקפו גם ביטחון גובר בטהראן שממשל טראמפ לא יעיז להסתבך בהרפתקה צבאית מול איראן, בהתקרב שנת הבחירות. בנובמבר 2019 ביטא מפקד חיל האוויר במשמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג'יזאדה, את התחושה הזאת כשהצהיר שהגיעה העת שאיראן תצא למתקפות יזומות לאחר שאזלו הסיכויים למלחמה נגדה.

החיסול של סולימאני היכה אפוא את הצמרת האיראנית בהפתעה גמורה, ושיקף את ההימור הכושל שח'אמנאי נטל כשהוביל את התמורה באסטרטגיה האיראנית. לפי המדווח, סולימאני תכנן הסלמה נגד הכוחות האמריקאים, בשעה שקידם מתקפות נגד בסיסים ומסוקים אמריקאים בעיראק, באמצעות תגבור הברחת טילים משופרים לעיראק. התוכנית שאמורה הייתה לצאת לפועל מיידית הפכה את סולימאני לסכנה ניכרת ומיידית. בנוסף, התפנית באסטרטגיה האיראנית חידדה את הסכנה שסולימאני מגלם עבור ארה"ב, בהיותו חוד החנית של פעילות הטרור האיראנית. בפועל, נראה שהוא לא הוביל את כלל הפעילות ההתקפית האיראנית; זו בוצעה בחלקה, כאמור, על ידי חיל האוויר במשמרות המהפכה.

תקיפת הנגד האיראנית – הצגת תכלית שכוונה בעיקר פנימה

לח'אמנאי ולמשמרות המהפכה היה חשוב לתקוף בהקדם את ארה"ב כדי לשדר, ראשית לחברה באיראן, אך גם למדינות האזור ולמערב, שהמשטר עודנו חזק. חיסול סולימאני הציב אפוא בפני ההנהגה האיראנית שתי ברירות: תקיפה ישירה נגד הכוחות האמריקאים, או באמצעות שליחים. בהתחשב באיומיו של טראמפ לתקוף את איראן, תקיפה איראנית ישירה הייתה עלולה לסבך את איראן המהפכנית בתגובה צבאית משמעותית מצד ארה"ב, דבר המנוגד לתפיסת הביטחון שלה. בהתאם לכך, מתרבים הסימנים שמתקפת הטילים האיראנית נגד הבסיסים האמריקאים בעין אל-אסד ובארביל שבעיראק, 5 ימים לאחר חיסול סולימאני, הייתה עקרה ביודעין ובמתכוון (למרות שקרי התעמולה האיראנית). הטילים האיראנים היו אומנם מדויקים וזרעו הרס רב, אך איראן עשתה כל שביכולתה כדי להימנע מהרג חיילים אמריקאים. לפי המדווח מפי דיפלומט איראני עלום שם, החליטו על האסטרטגיה הזו לאחר שצמרת משמרות המהפכה והצבא האיראני, וכן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח'אני, הפצירו בח'אמנאי לבל יאשר מתאר תקיפה שיכלול הרג חיילים אמריקאים. לכן, איראן תיאמה את המתקפה מול ארה"ב באמצעות שליחים (ובהם ממשלת עיראק), מה שהקנה לצבא האמריקאי כמה שעות להיערך אליה. מיד לאחר המתקפה פתח המשטר האיראני במסע תעמולה, שמקורו בזרוע המודיעין במשמרות המהפכה, ולפיו 80 חיילים אמריקאים נהרגו במתקפה, אף שלא נהרג בה אף חייל אמריקאי. בכך ריצה ח'אמנאי, שכינה את המתקפה "סטירה מצלצלת", את הקולות מבית שקראו לנקמה קשה נגד האמריקאים, שיקם במידת מה את תדמיתה האזורית והבינלאומית של איראן, וחשוב מכול – אותת למתנגדי המשטר מבית שהמשטר עודנו חזק.

הדימוי של המשטר בבית הסתבר כמרכיב קריטי בשיקולי ההנהגה האיראנית, במיוחד מכיוון ששלושה ימים לאחר הצהרת ח'אמנאי פרץ באיראן גל נוסף של מחאה. הזרז לכך היה הודאת משמרות המהפכה שההגנה האווירית של המשמרות היא שהפילה את מטוס הנוסעים האוקראיני (ובכך הרגה את 176 נוסעיו, כ-80 מהם אזרחים איראנים), לאחר שדימתה אותו בטעות לטיל שיוט אמריקאי. הפלת המטוס עצמה אירעה שעות ספורות לאחר מתקפת הטילים האיראנית בעיראק ושיקפה את החשש האיראני ממתקפת גומלין אמריקאית. גם נאום ח'אמנאי בדרשת יום השישי בטהראן באמצע ינואר כוון לאוזניים איראניות, ובא להאדיר את עוצמתו של המשטר כפי שהשתקפה, לדבריו, בהשתתפות ההמונים בהלוויית סולימאני ובמתקפת הטילים נגד הכוחות האמריקאים בעיראק. על רקע הקריאות הגוברות מצד מתנגדי המשטר להחרים את הבחירות הקרובות לפרלמנט (פברואר 2020), בשל התסכול הגובר מהמערכת הפוליטית בכללותה, הפציר ח'אמנאי בציבור להצביע כדי לחזק את המשטר ולייאש את אויביו.

חזרה ללחימה באמצעות שליחים

כפי הנראה, לאור איומיו של טראמפ לתקוף ישירות את איראן, הפנימה ההנהגה האיראנית את מגבלות כוחה ושבה לדבוק באסטרטגיה המקורית שלה שלפיה מלחמה נגד ארה"ב עלולה לסכן את המשך קיומו של המשטר. גם הפרס שהציג ציר המג'לס אחמד חמזה, אחד מנציגי המחוז כרמאן (שבו נולד סולימאני), שלושה מיליון דולר למי שיחסל את טראמפ כנקמה על חיסול סולימאני, אינו משקף רצון לפעילות התקפית יזומה נגד טראמפ אלא את כאבם של תושבי המחוז, הרואים בסולימאני גיבור מקומי. נראה, לפיכך, שטהראן מעוניינת לחזור ללחימה באמצעות שליחים, ובמסגרתה היא תתמקד בביצוע פיגועים. לפיכך, קיים מתח מובנה בין המוטיבציה האיראנית לגמול על חיסול סולימאני לבין רצונה להימנע ככל האפשר מלתת את הדין על אחריותה לפיגועים שיבצעו שליחיה.

כמה תסמינים מחזקים את ההערכה שטהראן מתכוונת לשוב להפעלת כוח באמצעות שליחים:

  • לאחר המתקפה בעיראק העבירה טהראן לוושינגטון, דרך כמה ערוצים, מסר שלפיו מתקפתה הסתיימה והיא אינה מעוניינת בהסלמה.
  • הנשיא רוחאני ויו"ר מועצת המומחים ומועצת המפקחים, איתאללה אחמד ג'נתי, הבהירו שכעת מגיע תורם של חברי ציר ההתנגדות בעיראק, ואף של חיזבאללה הלבנוני, לנקום את חיסול סולימאני.
  • נציג ח'אמנאי בכוחות קודס, עלי שיראזי, אמר לערוץ אל-מסירה, המזוהה עם המורדים החות'ים בתימן, ש"ציר ההתנגדות צפוי לבצע בתורו" פיגועי נקם נוספים נגד ארה"ב. לאור התמיכה האיראנית באנצאראללה החות'ית, נראה שטהראן מאותתת לנאמניה בתימן שהיא מצפה שישתתפו בפיגועים נגד ארה"ב. הצהרת מנהיג אנצאראללה, עבד אל-מאלכ אל-חות'י, לאחר החיסול, שהמאבק נגד ארה"ב וישראל נכנס לשלב חדש של "שיתוף פעולה נגד הסכנה האמריקאית", עשויה לשקף את המוטיבציה החותי'ת להשתתף בפיגוע באכוונה איראנית נגד אינטרס אמריקאי בתימן או בגזרת הים האדום. זאת במסגרת המטרה האסטרטגית שהותוותה על ידי ח'אמנאי כתגמול הולם לחיסול סולימאני – סילוק ארה"ב מהמזרח התיכון.
  • יתרה מכך, באמצע ינואר התכנסו בקום ראשי המליציות השיעיות העיראקיות שנתמכות בידי איראן, ומוקתדא צדר (שהעתיק את מגוריו לאחרונה לאיראן). בפגישה השתתפו, בין היתר, מנהיג מליציית אל-נוג'באא', אכרם אל-כעבי, מנהיג מליציית כתאא'ב סיד אל-שוהדאא', אבו אלאא' אל-ולאא'י, מנהיג ארגון בדר, האדי אל-עאמרי, ואחראי המבצעים במליציית עצאא'ב אהל אל-חק, לית' ח'זעלי (אחיו של מנהיג המליציה, קיס ח'זעלי). סוכנות הידיעות האיראנית פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, הסבירה שמטרת הפגישה הייתה לגבש אסטרטגיה לתיאום המאמצים המשותפים בעקבות חיסול סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדיס. אכן נראה שחלק מההיערכות המחודשת של המליציות השיעיות קשורה גם להסתגלותן לעידן שאחרי סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס. השניים מילאו תפקיד חשוב בהסדרת היחסים רוויי היריבויות והמחלוקות בין המליציות השיעיות בעיראק. עם זאת, היומון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לחיזבאללה, דיווח שבפגישה גובשה אסטרטגיה לסילוק האמריקאים מעיראק באמצעות סדרת מתקפות. עצם קיומה של הפגישה באיראן מצביע על עמידתה של טהראן מאחורי גיבוש האסטרטגיה. דובר מליציית אל-נוג'באא', נאצר אל-שמרי, אמר שבפגישה סוכם לתת לממשלה ולפרלמנט בעיראק הזדמנות לסלק את הכוחות האמריקאים מעיראק. ייתכן שהיערכות זו מציבה את איראן בעמדת זינוק לקראת פתיחת מסע טרור נגד האמריקאים בעיראק, באמצעות מערך מליציות שיעיות עיראקיות. זאת בדומה להכנות שערכה ב-2003, עת הקימה בהדרגה את מערך הטרור השיעי העיראקי (שהורכב בעיקר מהמליציות ג'יש אל-מהדי, עצאא'ב אהל אל-חק, לואא' אל-יום אל-מועוד וכתאא'ב חיזבאללה), שהקיז את דמם של הכוחות האמריקאים במלחמת עיראק ובסופו של דבר תרם להחלטת אובמה על הסגת כוחותיו מעיראק ב-2011.
  • לפני פגישת ראשי המליציות בקום נפגש מפקד כוחות קודס הנכנס, אסמאעיל קאאני, עם האדי אל-עאמרי, מנהיג ארגון בדר, ועם מוקתדא צדר, וסיכם עימם על הקמת חזית מאוחדת שתפעל נגד הנוכחות האמריקאית במפרץ הפרסי, ובעיראק בפרט.

נראה לפיכך שאיראן והמליציות נמצאות עדיין בשלב של גיבוש הקמפיין הצפוי, וממתינות להתנעתו אם ממשלת עיראק לא תסיג את הכוחות האמריקאים מהמדינה (להחלטת הפרלמנט העיראקי בנושא זה אין תוקף מחייב כל עוד הממשלה אינה נרתמת ליישומה). אישוש לאולטימטום הזה מצד איראן וגרורותיה השתקף גם בהצהרת מליציית כתאא'ב חיזבאללה שהיא מעניקה הזדמנות לממשלת עיראק לסלק את האמריקאים מהמדינה באורח דיפלומטי, בטרם תוציא לפועל סדרת מתקפות נגד האמריקאים בעיראק. האסטרטגיה שגובשה לפיכך היא מלחמת התשה נגד הכוחות האמריקאים בעיראק, כפי שהודלפה על ידי אבו עלי אל-עסכרי, בכיר בכתאא'ב חיזבאללה, והעיתון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחיזבאללה. אל-צדר עצמו ביטא את השתתפותו בקמפיין האנטי-אמריקאי, לפחות בפן הפוליטי, כשקרא לציבור העיראקי, יום לאחר הפגישה בקום, להשתתף בהפגנת מיליונים נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק, ביום שישי ה-24 בינואר. ההפגנה נתמכה גם בידי ראשי המליציות השיעיות העיראקיות הפרו-איראניות, והשתתפו בה בסופו של דבר מאות אלפים.

מקומו של חיזבאללה במסע האיראני המסתמן

באשר להשתתפות חיזבאללה בקמפיין, נסראללה אותת בנאומיו על רצונו העז לנקום את חיסול סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס. עם זאת, בעקבות המחאה המתמשכת בלבנון ומעמדו הירוד של חיזבאללה אף בקרב העדה השיעית בלבנון, נראה שחיזבאללה אינו יכול להסתכן בפעילות טרור פומבית נגד ארה"ב, שכן הדבר עלול להמיט על כלכלת לבנון סנקציות אמריקאיות משתקות, ולגרור את הארגון לעימות ישיר מול האמריקאים. נראה, לפיכך, שאם חיזבאללה ישתתף בפעילות טרור נגד ארה"ב באזור הוא יבקש להצניע את חלקו.

חיזבאללה השתמש בשנות השמונים בשמות פיקטיביים (כמו "הג'יהאד האסלאמי", "ארגון הצדק המהפכני" ו"ארגון המדוכאים עלי אדמות") כדי לא לקבל אחריות על פיגועי טרור שביצע. ייתכן לפיכך שאיומיה של המליציה השיעית הסעודית, חיזבאללה חיג'אז (שביצעה בשנות השמונים והתשעים פיגועים בשליחות איראן נגד סעודיה, בשיתוף פעולה אינטנסיבי עם משמרות המהפכה וחיזבאללה, אך פורקה ב-1996 בעקבות הבנות בין טהראן לריאד), לנקום את חיסול סולימאני, משקפים את הפלטפורמה שבאמצעותה יפעל חיזבאללה.

עיראק כמוקד של פעילות הטרור בהובלת איראן

לאחר חיסול סולימאני הציב ח'אמנאי בנאומו את סילוק הכוחות האמריקאים מן האזור (אחד העקרונות הראשיים בחזון ייצוא המהפכה האסלאמית מאז קום המשטר האסלאמי) כיעד הנכסף לשמש תגמול נאות. נסראללה, שמעמדו במערך הפרו-איראני באזור עלה לאחר חיסול סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס, הצביע גם הוא בנאומו לאחר החיסול על היעד הזה. בקריאתו "לשחרר את עיראק מהכיבוש האמריקאי" אותת נסראללה שהמתקפות נגד ארה"ב תתמקדנה בשטח עיראק. כאמור, בפגישתו של מפקד קודס קאאני בקום עם האדי אל-עאמרי ומוקתדא צדר סוכם על מיקוד ההתקפות לעיראק תחילה כדי להביא לסילוק הנוכחות האמריקאית מהמדינה. נראה לפיכך שפעילות הטרור בהובלת איראן נגד ארה"ב תתמקד בעיראק, ולאחר מכן תפנה לזירות אחרות באזור, אם תצליח. ההתמקדות בזירה העיראקית תאפשר לאיראן לפעול ביתר שאת נגד מחאת ההמונים הנמשכת בעיראק נגד איראן מאז ראשית אוקטובר, ותקנה לאיראן הזדמנות להסיט את מחאת העיראקים נגד התערבות זרה מאיראן לארה"ב.

המציאות החדשה בעיראק מחייבת את ארה"ב להתאים את מדיניותה בעיראק. ראשית, לאור השתתפותו של ארגון בדר בתקיפת השגרירות האמריקאית בבגדאד, על ארה"ב להכליל את הארגון ברשימת הסנקציות. בכך ינטוש ממשל טראמפ את המדיניות של הממשלים האמריקאים מאז 2003 הרואה בארגון חלק לגיטימי מהמערך הביטחוני בעיראק שלאחר הדחת סדאם, אף שהוא מהווה נדבך מרכזי במערך המליציות האיראניות בזירה העיראקית, מאז הקמתו על ידי משמרות המהפכה בשנות השמונים. בנוסף, על וושינגטון להכליל את כתאא'ב סיד אל-שוהדאא' ואת כתאא'ב ג'ונוד אל-אמאם, הנתמכות בידי כוחות קודס, ברשימת הסנקציות. כפי הנראה, הצהרותיו של טראמפ בנושא הזה יעילות ומסייעות להרתיע את הצמרת הביטחונית האיראנית. על ארה"ב לחזק את כושר ההרתעה שלה מול איראן באמצעות איומים ישירים נגד ראשי מערך הטרור שלה. השליח האמריקאי המיוחד לענייני איראן, בראיין הוק, כבר איים שארה"ב תחסל גם את מפקד כוחות קודס הנכנס קאאני אם ימשיך בשיטת קודמו ויביא להרג חיילים אמריקאים. לכן על ממשל טראמפ להבהיר לאיראן שהיא תישא באחריות של תקיפה מצד אחד ממגוון שליחיה נגד אינטרסים אמריקאים באזור. חשוב שארה"ב תמשיך את התנופה נגד הטרור בהובלת איראן, באמצעות איומים ישירים על ראשי מערך הטרור הפרו-איראני בעיראק, שישקפו את המציאות החדשה שבמסגרתה הם יצאו ממרחב החסינות.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *