ישראל דיפנס 2.1.2019
ההנחה הרווחת בישראל, ובצדק, היא שאיום הגרעין האיראני מהווה את הסכנה האסטרטגית העיקרית. אולם בד בבד חשוב גם לקחת בחשבון מהלכים נוספים מצד טהראן ובראשם חתירתה ליצירת מסדרון קרקעי לים התיכון, מהלך שנחשב כעמוד תווך במדיניות האיראנית באזור. השגת יעד זה מתאפשר כיום דווקא הודות לאיום המשמעותי שהציב דעאש על שלמותה הטריטוריאלית ועל יציבות המשטר באיראן שגלגלו לידיה הזדמנות פז לממש את שאיפות ההתפשטות שלה באזור.
מדובר למעשה ביצירת מסדרון יבשתי המשתרע מאיראן לעיראק, וממנה דרך אל-קאא’ם לאבוכמאל שבסוריה ומשם לרמת הגולן הסורית וללבנון, והופך לשטח בשליטת איראן או באי כוחה. כוחות אלו כוללים את המליציות השיעיות הטרנס-לאומיות, המורכבות מכוחות לבנוניים (חזבאללה), אפגניים (פאטמיון), פקיסטניים (זינביון) ועיראקיים (מגוון מליציות המאוגדות תחת אל-חשד אל-שעבי).
במקורו נועד המסדרון לממש שתי מטרות אסטרטגיות של טהראן באזור: ראשית, להבטיח לעצמה נגישות ישירה ועצמאית אל חזבאללה וכן אל גבול סוריה-ישראל. כפי שהצהירו בכירי המשטר האיראני, טהראן ביקשה להבטיח שמרחב הגבול בין סוריה לישראל ימשיך לשמש שטח היערכות לפעילות התקפית נגד ישראל, ושחזבאללה ימשיך לקבל סיוע צבאי מאיראן. לפיכך, המסדרון הקרקעי נועד לשמר ולהעמיק את האחיזה האיראנית בסוריה ובלבנון גם במקרה של נפילת משטר אסד.
שנית, להרחיב את החזית נגד ישראל בגבולה הצפוני ולכלול בה, בנוסף ללבנון, את רמת הגולן הסורית. במסגרת תוכנית זאת, גבול סוריה-ישראל נועד להפוך למאחז איראני. המאחז אמור לכלול בסיס קדמי הן לצורך ביצוע מתקפות טילים נגד ישראל והן כדי לבצע אליה פשיטות קרקעיות, במסגרת כוונת חזבאללה לכבוש שטחים במרחב הצפוני של ישראל. לפי התוכנית שהותוותה על ידי איראן, כוח ההתערבות נהנה מתמיכה של כוחות קודס במשמרות המהפכה, והוא צפוי לכלול פעילי חזבאללה ופעילי מליציות עיראקיות שנתמכות בידי איראן, ובהן אל-נוגבאא’, וככל הנראה גם עצאא’ב אהל אל-חק.
ישראל הוכיחה עד כה את נחישותה למנוע בתוקף מכוחות קודס וחזבאללה להקים בסיסי טילים ברמת הגולן הסורית. כמו כן, לפי פרסומים בעיתוני מדינות המפרץ, היא ביצעה מתקפות אוויריות, ביולי 2018, נגד מתקנים של מליציות שיעיות בעיראק שמשמשים להעברת אמל”ח לסוריה, וכן נגד מליציות שיעיות עיראקיות בגבול עיראק-סוריה, בקרבת בוכמאל.
הגורמים שמונעים מאיראן לקדם בצורה משמעותית את המסדרון הקרקעי לפי פרסומים גלויים הם ישראל, ארה”ב והכורדים. אלא שמציאות זו עומדת להשתנו בעקבות הפגיעות האמריקאית בהמצאותה בסוריה והיא שמשמשת שיקול נוסף עבור הבית הלבן בקבלת ההחלטה לעזוב את סוריה. ארה”ב אינה מעוניינת בעימות צבאי ישיר עם טהראן. יציאת האמריקנים תחליש את מעמד הכורדים, שנוכחותם בסינג’ר שבעיראק ובשטח שממערבה לו בסוריה מפריעה להרחבת המסדרון.
לדאגה מפני יצירת מסדרון זה מצטרפת גם ירדן אשר רואה בזאת איום משמעותי על יציבותה ועל שלטונו של עבדאללה מלך ירדן. אולם אין לשלול כי בתרחיש קיצוני, עבדאללה מלך ירדן עלול לאפשר לאיראן לקדם פעילות טרור נגד ישראל וסעודיה משטחו כדי לרצות את איראן ולנסות למנוע ממנה לחתור תחתיו.
סיכול המסדרון הקרקעי הינו אינטרס משותף למחנה הסוני, למדינות המערב ולישראל גם יחד. עם זאת, ישראל נותרת היחידה עם אינטרס למלא תפקיד פעיל במשימה זו, בעקבות נחישותה של אירופה לשמר את עסקת הגרעין עם איראן, וההימנעות של ארה”ב והמחנה הסוני מהתנגשות צבאית ישירה עם איראן.
ישראל דיפנס, 2.1.2019
- בניית אתרים