JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר יוסי מנשרוף

ד"ר יוסי מנשרוף

איראן המהפכנית, האסלאם השיעי הפוליטי, רשתות שיעיות טרנס-לאומיות.

בשם ההפרדה בין המשטר לעם, איראן מבקשת מקרן המטבע הבינ”ל 5 מיליארד דולר כדי להתמודד עם משבר הקורונה, ומארה”ב הקלות במשטר הסנקציות. היענות לבקשותיה תפגע במסע “הלחץ המקסימלי” של ממשל טראמפ ותעניק לאיראן מרחב נשימה.

בראשית מרץ 2020 ביקש נגיד הבנק המרכזי שלאיראן, עבד אל-נאסר המתי, מקרן המטבע הבינלאומית הלוואת סיוע לארצובסך 5 מיליארד דולר. איראן טענה שהכסף נחוץ לה כדי להתמודד עם משבר הקורונה. בהמשך החודש ביקש נשיאה, רוחאני, מארה”ב להסיר את הסנקציות נגדה, וחזר על הטענה שטעמים הומניטריים בעקבות משבר הקורונה מצדיקים הסרת סנקציות כלכליות. בקשותיהם של הבכירים האיראניים משקפות רצון לייצר הבחנהבין המשטר, שנמצא בסכסוך מתמשך עם הקהילה הבינ”ל, לבין העם האיראני, שסובל מהשפעת הסנקציות.

הנשיא טרמפ סירב לבקשה להקלות בסנקציות, אבל הבקשה זכתה להיענות מסוימת בארה”ב. המועמד הדמוקרטי לבחירות לנשיאות בארה”ב, ג’ו ביידן, קרא לנשיא טראמפ להיענות לבקשה ולהסיר חלק מהסנקציות. הסנטורית הדמוקרטית Dianne Feinsteinהציעה באמצע מאי לממשל טראמפ להתניע תוכנית שלום עם איראן בחסות משבר הקורונה העולמי, שבמסגרתה יסכים הממשל שאיראן תקבל הלוואה בסך 5 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינ”ל ויסיר חלק מהסנקציות בתמורה לשיחות דו-צדדיות ישירות בדרג של שרי החוץ או ההגנה. גם כמה מחוקרי איראן בארה”ב, הידועים בגישתם הפייסנית כלפי איראן, קראו לממשל טראמפ להקל בסנקציות נגדה, בנימוק שמתחולל בה אסון הומניטרי בשל התפשטות הקורונה.

בעקבות הסירוב של הנשיא האמריקאי האשימה טהראן את וושינגטון בפשעים נגד האנושות. האיחוד האירופי ביקר את החלטת ממשל טראמפ להתנגד לבקשה האיראנית, בהתאם למדיניות הפיוס שלו מול איראן. רוסיה, שמשתמשת באיראן כקלף מיקוח מול ארה”ב, מתחה גם היא ביקורת על הסירוב אמריקאי. עם זאת, נראה שהבקשה עדיין עומדת על הפרק בוושינגטון.

באמצעות ההלוואה המשטר מבקש להתמודד עם הקושי שעומד בפניו, ובאותה עת לאפשר לו להמשיך לממן את תוכניותיו האסטרטגיות – תוכנית הגרעין והטילים, תוכנית ההתפשטות באזור והמשך מתן חסות למערך הטרור החוסה בצילו, שמורכב ממגוון ארגונים שיעים וסונים כאחד.הנשיא רוחאני הצהיר שהמסע שהשיק משרד החוץ האיראני נועד לשכנע את הקהילה הבינ”ל להסיר את הסנקציות מעל איראן תוך שימוש במשבר הקורונה כאמתלה, ודוברים איראניים, ובהם שר הפנים רחמני-פזליו ראש הארגון האיראני למזון ותרופות, מוחמד-רזאשאנסאז, הודו שלאיראן אין מחסור בציוד רפואי, ושהיא יכולה להתמודד עם משבר הקורונה בכוחות עצמה. נראה שאיראן אינה זקוקה לסיוע הומניטרי, ושבקשתה לסיוע פיננסי נועדה לאפשר לה להמשיך את מיזם ההגמוניה האזורית.

למרות המצוקה הכלכלית הגוברתבצל משבר הקורונה והתפשטות המגפה באיראן, בחר המנהיג ח’אמנאישלא לעשות שימוש בקרנות הצדקה שנמצאות תחת שליטתו, הנאמדות בכמה מאות מיליארדי דולרים לכל הפחות. לפי אחד האומדנים, הונן של הקרנות הללו–The Execution of Imam Khomeini’s Order (המוכרת גם בשם SETAD), קרן המדוכאים (Bonyad-e Mostazafan) והארגון הכלכלי רזאווי (Razavi Economic Organization), החולש על הכנסות קבר האימאם רזא במשהד–מוערך בכ-200 מיליארד דולר.

סירובו של ח’אמנאי להשתמש בקרנות אלו לטיפול בקורונה גרר ביקורת מצד חוגים מהמשטר, האקדמיה מהאקדמיה וכן מחוגי אופוזיציה באיראן. החוגים האלו כללו את מסיח מוהאג’רי, לשעבר יועץ הנשיא בתקופת הנשיאים לשעבר, עלי אכבר האשמי רפסנג’אני (1989–1997) ומוחמד ח’אתמי (1997–2005), וכיום עורך היומון ג’ומהורי-י אסלאמי; חבר הפרלמנט בהראם פרסאיי; האסיר הפוליטי לשעבר, הרפורמיסט מוצטפא תאג’זאדה; מתנגד המשטר, אבו אל-פזל קדיאני ומאה אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים. המסר שעלה מביקורות אלו הוא שהקרנות הללו שייכות לעם ולכן אי-ניצולן לסייע למצוקות העם הוא מעילה של ח’אמנאי בתפקידן ההיסטורי. קדיאני אף הדגיש בדבריו שהמשטר יכול להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה בכוחות עצמו אם ח’אמנאי יקדיש ולו עשרה אחוזים מהונו לטובת המשבר והעוני שנגזר ממנו. מהביקורות האלו עולה שבקשת איראן להלוואה אינה חיונית, אלא ניסיון להשיג משאבים נוספים.

בה בעת, חרף אתגר הקורונה והמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה איראןממשיכה, גם אם באורח מצומצם יותר, לממן את מערך הטרור הסוני והשיעי החוסה בצילה, וכן את תוכניות הטילים (כפי שהתבטא בשיגור הלוויין הצבאי הראשון של משה”מ ב-23 באפריל) וההתפשטות שלה באזור. לצד זאת, באפריל 2020 קיבלה איראן תרומה נדיבה מהאיתאללה הבכיר עלי סיסתאני היושב בנג’ף, בסך 1.5 מיליארד דולר, לטיפול בחולי הקורונה. התרומה ניתנה במסגרת ניסיונו של סיסתאני לשמור על יחסים תקינים עם טהראן, למרות התנגדותו לשלטון חכם ההלכה, ולאור חסותו על המאמינים השיעים הרבים שמתגוררים באיראן ומחקים את פסיקותיו.

כאמור, קיים חשש אמיתי שאיראן תעשה שימוש בכספי ההלוואה לטובת התוכניות שעומדות בראש מעייניה: תוכנית הגרעין והטילים, חתרנותה באזור, ותמיכתה בטרור. בנאומו לרגל יום ירושלים הפגין ח’אמנאי את נחישותה של איראן לממש את שאיפתה להגמוניה אזורית ולהוסיף להיות נותנת החסות הראשית בעולם לטרור, בהצהירו שאיראן תמשיך לסייע ככל יכולתה למאבק הפלסטיני – אחד הכלים העיקריים שמשמשים את איראן לחתרנות נגד ארה”ב ומדיניותה באזור. חרף משבר הקורונה, איראן מקדמת כיום בעיראק מסע לסילוק ארה”ב מהמדינה, ולשימור אחיזתה הפוליטית במדינה. התסמינים הבאים מלמדים שהמטרה הזו מוסיפה להיות היעד הראשי של איראן בעת הנוכחית. ח’אמנאי ביטא במפורש את האיום הממשי שנשקף לכוחות האמריקאים מצד מערך הטרור השיעי הפרו-איראני בעיראק ואף בסוריה כשהצהיר באמצע מאי שעל האמריקאים לסגת מעיראק ומסוריה. שעות לאחר הצהרת ח’אמנאי בוצעה מתקפת רקטות במתחם הגרין זון בבגדאד, ליד השגרירות האמריקאית. בנוסף הכריז קייס ח’זעלי, מפקד מיליציית עצאא’ב אהל אל-חק, שהעיראקים לא יסבלו את המשך הנוכחות האמריקאית אם זו לא תיסוג מארצם, ובכך אותת את נכונותו לממש את האסטרטגיה האיראנית. גם הצהרתו של בכיר בחשד שעבי, האשם אל-חידרי, שלפיה עיראקים רבים מעוניינים לבצע פיגועי התאבדות כדי לסלק את ארה”ב מעיראק, משקפת את האיום החמור שהמערך הפרו-איראני נגד ארה”ב מציב בעיראק.

לצד זאת, איראן ממשיכה לאיים על סעודיה, שותפתה הבכירה של ארה”ב במפרץ הפרסי. בעקבות החשש האיראני ממהלכיו של ר”מ עיראק, מוצטפא אל-כאט’מי, להתקרבות מחודשת בין עיראק לסעודיה, איימו כתאא’בחזבאללה ואל-נוג’באא’ לבצע פיגועים נגד סעודיה. לפי הממשל האמריקאי, מ-2012 ואילך השקיעה איראן לפחות 16 מיליארד דולר במימון טרור, ולפי חבר ועדת הפרלמנט האיראני לביטחון לאומי, חשמתאללה פלאחת-פישה, העבירה איראן למשטר אסאד כ-30 מיליארד דולר. יש לזכור גם שממשל טראמפ הטיל סנקציות על חברת Tadbir Kish Medical and Pharmaceutical Company לאחר שהבנק המרכזי של איראן השתמש בה כדי להסוות את התשלומים שהעביר לרוסיה כדי לסייע לסוריה לרכוש נפט מאיראן.

אין תמה אפוא שאלמול המדיניות שמנהלת איראן, המתעדפת בשיטתיות את תוכניות הגרעין, הטילים, החתרנות והטרור, על חשבון אזרחי איראן, קרא מנוצ’הר בח’תיארי, שבנו נהרג בידי כוחות הביטחון במחאת הדלק שפרצה באיראן בנובמבר 2019, לקהילה הבינ”ל שלא להסיר את הסנקציות. הוא הזהיר שאיראן תנצל את הכספים הללו כדי להמשיך את תמיכתה בחוגי הטרור בתימן, בעיראק, בלבנון ובארגונים הפלסטינים.

איראן נהגה בחוסר שקיפות וברשלנות מאז החלה המגפה להתפשט בשטחה. כך, בין היתר, הצהיר שר הבריאות, סעיד נמכי, שעדכן בישיבת הקבינט שנערכה ב-19 בפברואר על אודות התפשטות הקורונה בעיר קום. למרות זאת, לדבריו הוא התבקש על ידי הקבינט לא לפרסם זאת, ככל הנראה כדי לא לפגוע באחוזי ההצבעה בבחירות לפרלמנט שנערכו יומיים לאחר מכן.בנוסף, תחקיר BBC העלה שאף על פי שאיראן הודיעה על הפסקת הטיסות לסין ב-30 בינואר בגלל התפשטות הקורונה בסין, ביצעה מאהאן אייר (שכלולה ברשימת הסנקציות האמריקאיות בשל שירותיה לכוחות קודס) 167 טיסות בקו איראן-סין מתאריך זה ועד ה-20 באפריל.

לצד סירובה לחזור לשולחן המו”מ עם ארה”ב, איראן נמצאת במצב פנימי מאתגר לנוכח סימניםשלפיהםגל מחאה נוסף עלול לפרוץ בשטחה. בנוסף, שער הריאל ממשיך לצנוח, וב-20 במאי הגיע לשפל של כל הזמנים ונסחר ב-180 אלף ריאל לדולר אחד. בהתאם לכך הזהיר הנשיא לשעבר, מוחמד ח’אתמי, את המשטר ב-9 במאי מפני פרץ של מחאה עממית אלימה בגלל הייאוש הפושה בעם, המצוקה הכלכלית ומשבר הקורונה. בנוסף, בריאיון לתקשורת האיראנית באמצע מאי העריך הסוציולוג האיראני סעיד מעידפר שהמשטר באיראן מודע לקיצו אך הוא מנסה לעכב זאת ככל הניתן. מעידפר הסביר שהנתק בין המשטר לציבור מגיע לשיאו, ושחוסר האמון של הציבור במשטר מתרחב כפי שהתבטא במחאת הדלק, בפרשת הפלת המטוס האוקראיני ובהמשך הטיסות לסין. לדבריו, המשטר מודע לגורלו אך חושש שאם יראה סימני חולשה לא יוכל לעמוד בתוצאות. נראה שסכנת פריצתו של גל מחאה עממי תמשיך לרחף מעל ראשו של המשטר כל עוד יסרב ח’אמנאי להעמיד את הקרנות שבשליטתו לרווחת העם האיראני, וימשיך לדכא את חירויות הפרט.

ההפרדה שהמשטר האיראני מבקש לבצע בינו לבין העם האיראני (הבחנה שזוכה לעיתים לתמיכה במערב) היא מופרכת מיסודה. ממשל טראמפ צריך להמשיך את מסע “הלחץ המקסימלי”להכריח את המשטר לפנות כספים שעומדים לרשותו בקרנות לצורכי הטיפול במשבר הקורונה. “הלחץ המקסימלי” נועד גם לדחוף את העם האיראני להתקומם נגד המשטר. כך תחתור ארה”ב להשיג אחת משתי המטרות: או לפעול לשינוי המשטר באיראן או לאלץ את המשטר לחזור לשולחן המו”מ מעמדת נחיתות. המשטר בראשות ח’אמנאי ממשיך לערער את הביטחון בזירה הבינ”ל באמצעות פיתוח תוכניות הגרעין והטילים ותשתיות הטרור הבינ”ל שלו, ומקדם מדיניות מתריסה מול הקהילה הבינ”ל בכלל, ונגד ארה”ב בפרט, כפי שהתבטא בהתגרות שלו בספינות הצי האמריקאי במפרץ הפרסי ובייצוא דלקים, ציוד וכימיקלים לבתי הזיקוק בוונצואלה, תמורת תשלום בצורה של מטילי זהב (תוך הפרה ברורה של הסנקציות האמריקאיות נגד שתי המדינות). בה בעת הוא מסרב להשתמש במאות מיליארדי הדולרים המצויים בשליטת הקרנות של ח’אמנאי לטובת ההתמודדות עם משבר הקורונה. אסטרטגיית”הלחץ המקסימלי” נועדה להעניק לממשל טראמפ מנופים חשובים, ולכל הפחות להחזיר את איראן לשולחן המו”מ ולדחוף אותה לקבל את תנאיה של וושינגטון בנושא הגרעין ובתחומים אחרים. הסכמה אמריקאית להענקת ההלוואה לאיראןתתפרש על ידי ההנהגה האיראנית כחולשה אמריקאית ורק תעניק לה מרחב נשימה, ותשמש אותה להמשך צעדיה החתרניים נגד האינטרסים האמריקאים.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Freepik

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *