על ישראל לחשוף את הסודות של חיזבאללה

לצד היערכותה הצבאית מול חיזבאללה, ישראל צריכה לאתגר בצורה משמעותית את מעמד חיזבאללה בלבנון, ובמיוחד בעיני העדה השיעית. עליה לחשוף שח’אמנאי כפה על נסראללה להיכנס למערכה בסוריה, ולחשוף כמה משמות פעיליו שנהרגו בתימן כדי להראות שחיזבאללה איננו ארגון התנגדות לישראל אלא שליח איראני מובהק שטובח בסונים בהתאם להוראות מטהראן.

הטרור של איראן וחיזבאללה, שבמסגרתו זממו לשגר רחפנים מתאבדים מהכפר הסורי עקרבא (המרוחק 15 ק”מ מגבול ישראל) לעבר יעדים חיוניים בישראל, סוכל בהצלחה על ידי ישראל ב-24 באוגוסט. עם זאת, הרכב החוליה עלול להיות קדימון לקראת הצפוי במלחמת לבנון השלישית. בהודעת צה”ל נמסר שבמזימת הטרור השתתפו כוחות קודס, חיזבאללה ומיליציות שיעיות. נראה שמדובר במיליציות השיעיות העיראקיות אל-נוג’באא’ ועצאא’ב אהל-חק, הנתמכות על ידי משמרות המהפכה. בשנים האחרונות הצהירו ראשי המיליציות העיראקיות הללו (וכן מנהיג המיליציה החות’ית, אנסאראללה) ומנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, על כוונתם של הכוחות האלו להילחם כתף אל כתף במסגרת המלחמה הבאה בצפון. אכן, במהלך ההסלמה הצבאית האחרונה בין ישראל לחיזבאללה הצהירו ראשי המיליציות השיעיות העיראקיות סראיא אל-ח’וראסאני ואנסאראללה אל-אופיאא’, הנתמכות בידי כוחות קודס, על כוונתן ללחום לצד חיזבאללה נגד צה”ל, אם תפרוץ מלחמה. שיתוף הפעולה הטרנס-לאומי המבצעי הזה בין כוחות תת-מדינתיים בהובלת איראן, נותנת החסות הראשית בעולם לטרור, נגד אויבותיה של איראן, הוא פרי חזונו של האיתאללה רוחאללה ח’ומיני, מחולל המהפכה האסלאמית באיראן, והוא פותח על ידי מוחמד מונתזרי (נפ’ 1981), ממקימי משמרות המהפכה באיראן, ומקודם ביתר שאת בידי מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני, ומפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי.

מתקפת הנ”ט הכושלת של חיזבאללה ב-1 בספטמבר נועדה, לפי הודעת הארגון, לנקום את חיסול שני פעילי הארגון, חסן זביב ויאסר אל-צ’אהר, בפעולת צה”ל בעקרבא (חיזבאללה שואף לנקום על מתקפת הכבט”מים הישראלית לכאורה בדאח’יה, באמצעות הפלת כטב”מ ישראלי). איראן וחיזבאללה אינם מעוניינים כעת במלחמה נגד ישראל, בין היתר משום שטרם השלימו את היערכותם לכך. ואולם, אילו הצליחה מתקפת הנ”ט הייתה עלולה לגרור תגובה ישראלית נרחבת שהייתה מביאה לעימות צבאי נרחב בחזית הצפונית. המתקפה של חיזבאללה הדגימה כיצד חיזבאללה נרתם, שוב, לאינטרס איראני, ומוכן לסכן את לבנון בהרוגים רבים, בהרס ובחורבן כדי לשרת את פטרונו האיראני. בלבנון קיימים פורמאלית מערכת שלטונית, הנתמכת פוליטית וכלכלית על ידי ממשל טראמפ, וכוחות יוניפי”ל, הזוכים לגיבוי בינלאומי נרחב. גורמים אלו אינם מעוניינים במלחמה נגד ישראל. ניתן היה להניח, לפיכך, שראשי המערכת השלטונית בלבנון, ובפרט נשיא לבנון מישל עאון וראש הממשלה סעד אל-חרירי, וכן כוחות יוניפי”ל, יפעלו לרסן את חיזבאללה טרם ביצוע המתקפה. אולם הגורמים הללו התנהלו בדיוק ההפך, והראו שוב כי חיזבאללה שולט ביד רמה בזירה הפוליטית והביטחונית במדינה. אי יעילותם ואוזלת ידם של כוחות יוניפי”ל התבטאו שוב בתקיפת כוחותיו על ידי חיזבאללה במג’דל זון שבדרום לבנון, בשלהי אוגוסט.

הנשיא מישל עאון, בעל ברית של חיזבאללה, הביע טרם המתקפה הסכמה פומבית כלפי צעד תוקפני מצד חיזבאללה נגד ישראל ואמר שמתקפת הכטב”מים הישראלית היא הכרזת מלחמה, שהתגובה לה היא זכותה של לבנון. הצהרה זו התפרשה על ידי חיזבאללה כמתן אור ירוק לפעולה צבאית נגד ישראל. ראש הממשלה סעד חרירי, הנתפס על ידי ממשל טראמפ כדמות משמעותית בהגבלת שליטת חיזבאללה בלבנון, הצהיר שהמתקפה היא הפרה ישראלית של החלטה 1701 של האו”ם. בכך הוא המשיך את טענתו שישראל מפרה בשיטתיות את ההחלטה, בעוד שלדבריו לבנון דבקה בה. לאמיתו של דבר, החלטה 1701 קוראת לפירוק חיזבאללה מנשקו ומדגישה שצבא לבנון (צל”ב) ויוניפי”ל הם הכוחות היחידים שמורשים להחזיק נשק מדרום לנהר הליטאני.

גורם נוסף שתמך בחיזבאללה במשבר האחרון הוא צל”ב, הנתפס על ידי ממשל טראמפ כגוף המוסמך היחיד לשאת נשק בלבנון, אף שהוא מפר בשיטתיות את החלטה 1701 על ידי השת”פ הנרחב שהוא מקיים עם חיזבאללה. לאחר שנסראללה הצהיר ב-26 באוגוסט שחיזבאללה ינסה להפיל כטב”מים ישראליים, הפגין צבא לבנון מוטיבציה להפיל כטב”מים ישראליים בשמי לבנון וירה לעברם. צל”ב זוכה לתמיכה מממשל טראמפ במאות מיליוני דולרים, בטענה שהדבר יחליש את חיזבאללה. ואולם, ישראל חשפה לאחרונה ממד נוסף של השת”פ בין צל”ב לחיזבאללה, בניסיון לעודד את ממשל טראמפ להפסיק את תמיכתו הפיננסית והצבאית בצל”ב. היא חשפה שחיזבאללה ומשמרות המהפכה משתמשים בנמל בירות, שצל”ב אמון על ביטחונו, להבריח רכיבים שנועדו לקדם את פרויקט ייצור הטילים המדויקים בידי חיזבאללה. זאת בנוסף לשת”פ בשד”ת חרירי בבירות שבמסגרתו צל”ב מאפשר לחיזבאללה לקיים מסדרון אווירי שבאמצעותו הוא מבריח אמל”ח וטכנולוגיה טילית מאיראן המיועדים לפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה, ובנוסף לשת”פ המבצעי הידוע בין צבא לבנון לחיזבאללה בדרום לבנון נגד ישראל ויוניפי”ל, לפעילות צבאית משותפת נגד חוגי דאעש וג’בהת אל-נוסרה, ולעובדה שצל”ב מאפשר למיליציות שיעיות עיראקיות לבקר בגבול לבנון-ישראל במסגרת היערכותן ללחימה משותפת לצד חיזבאללה נגד ישראל. בכך, צל”ב מאפשר לחיזבאללה לקדם את פרויקט דיוק הטילים שלו באמצעות שלושת הערוצים המשמשים את איראן להעברת הטכנולוגיות הדרושות לאתר לייצור טילים מדויקים סמוך לנבי שית שבבקאע בלבנון – שד”ת בירות (המסדרון האווירי), נמל בירות (המסדרון הימי), המצויים בשליטת צל”ב, והמסדרון הקרקעי, שבו פועלים בכירים בכוחות קודס בשטח לבנון ללא הפרעה מצד צל”ב.

חיזבאללה מבקש להצטייר בעיני החברה בלבנון כמגן לבנון (ולא רק החברה שיעית). עם זאת הוא כבר מוכר על ידי חוגים רבים בלבנון, ובהם נתח בלתי מבוטל מהציבור השיעי עצמו, כנטל. ישראל צריכה להגביר את תדמיתו הבעייתית של חיזבאללה בלבנון כדי להגביר את הלחצים על הארגון. ישראל צריכה להביך את חיזבאללה באמצעות חשיפת סודות שהוא מעוניין לשמור כיוון שהם עלולים להזיק לו במידה משמעותית. זאת במטרה לחדד את ההבנה שחיזבאללה חורג לחלוטין מהמטרה המוצהרת של פעילותו – התנגדות (מקאומה) נגד ישראל, ושהוא למעשה פועל בשירות האינטרס האיראני ובניגוד למדיניות ממשלת לבנון, ששואפת לקיים ניטרליות מול המשברים באזור.

סוד משמעותי שחיזבאללה מחזיק במשך שנים קשור להחלטתו להצטרף למלחמת האזרחים בסוריה. איראן וחיזבאללה טוענים בעקביות בפורומים שונים שהצטרפותם למלחמה בסוריה שירתה את האינטרס של הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה של הקהילה הלבנונית, כיוון שאלמלא כן היה דאעש שולט במדינה ומאיים על היציבות העולמית ועל ביטחונה של לבנון. כזכור, נסראללה מטפח בעקביות נרטיב שלפיו חיזבאללה נכנס לסוריה מרצונו החופשי, כמלחמת מגן שנועדה לשמור על לבנון מפני דאעש. כך הציג נסראללה בספטמבר 2017 את כניסת חיזבאללה למלחמה בסוריה כתוצר של פגישתו בטהראן עם ח’אמנאי, שבה הסביר שאם חיזבאללה לא יילחם נגד דאעש בדמשק הוא ייאלץ להילחם נגדו בדאח’יה, בבעלבכ ובערים אחרות בלבנון.

כבר מפרוץ ההתקוממות העממית בסוריה, במרץ 2011, טענו פעילי אופוזיציה סורים שחיזבאללה שותף לדיכוי מוקדי המרידה נגד אסד (ללא הוכחות לטענותיהם). באוגוסט 2011 החל חיזבאללה להכחיש טענות שפעיליו נהרגים בקרבות בסוריה, כפי שאירע למשל עם פעילי חיזבאללה חסן עלי סמאחה, עלי חוסין נאציף ואחרים. במקום זאת דיווח חיזבאללה בלקוניות שהפעילים האלו נהרגו תוך מילוי חובת הג’יהאד. לצד זאת, מדיווחים בתקשורת הלבנונית עולה שחיזבאללה היה שותף ללחימה באופן ישיר בסוריה – תחילה באופן מוגבל אך גובר בהדרגה – החל מראשית 2012 באזורים בעלי חשיבות עבורו, כגון מרחב אל-קציר, שהלחימה בה החלה בראשית 2012, וקבר זינב בדרום דמשק, וכן שיגר את פעילי היחידה המובחרת שלו – יחידה 910 – להשתתף בקרבות בעיר האסטרטגית חומס ביולי 2012. בתקופה זו ספג חיזבאללה אבדות רבות בסוריה, אך לפי העיתונות הלבנונית הסתירם ונהג לקבור אותם במתחם קבר זינב וכן בלבנון, בסיוע מוחת’ארים ששיתפו עימו פעולה וטענו שהפעילים נהרגו בנסיבות שונות כגון תאונות דרכים וכד’.

הנרטיב שחיזבאללה בראשות נסראללה מפיץ בעקביות בנושא כניסתו למלחמה בסוריה הוא שקרי. רק במאי 2013 חשף נסראללה ש”בחודשים האחרונים” חיזבאללה משתתף בקרבות בסוריה, וטען שהצעד משרת את לבנון ואת כלל העדות במדינה. כפי הנראה לא יכול היה עוד חיזבאללה להכחיש את השתתפותו הפעילה במלחמה בסוריה, בשל האבדות הרבות שספג בקרבות בקלמון באביב 2013. נסראללה הציג שני נימוקים להשתתפותו במלחמה בסוריה. ראשית, הוא הסביר שהמלחמה בסוריה אינה מהווה התקוממות של העם הסורי נגד המשטר או דרישה לרפורמות, אלא מזימה אמריקאית-ישראלית שבמסגרתה הובאו לסוריה קבוצות המזוהות עם הג’יהאד העולמי, המונות עשרות אלפי לוחמים מכל רחבי העולם. החוגים הסלפיים (הקבוצות התכפיריות, כלשונו) מאיימים להשתלט על סוריה, והימצאותם בגבול לבנון תהווה סכנה ממשית לשלומה של לבנון. שנית, הוא הסביר שאם תיפול סוריה בידי ארה”ב וישראל באמצעות החוגים התכפיריים “תאבד פלסטין, תאבד ההתנגדות ויאבדו עזה, הגדה וירושלים הקדושה”. לכן “ההתנגדות אינה יכולה לשבת בשקט כאשר עוגן התמיכה שלה נשבר”.

הטענות של נסראללה על כניסה מרצונו לסוריה אינן עולות בקנה אחד עם העדות שהובאה מפיו של אסמאעיל כות’רי, מהמפקדים הבכירים של משמרות המהפכה במלחמת איראן-עיראק, לשעבר חבר במטכ”ל הכוחות המזוינים של איראן ובוועדת המג’לס לביטחון לאומי. כות’רי חזר לשרת במשמרות המהפכה לפני זמן מה וכיום הוא סגן מפקד כוחות משמרות המהפכה במחוז טהראן. בריאיון שקיים עם התקשורת המזוהה עם משמרות המהפכה אמר כות’רי שבפגישתו עם משלחת של ועדת המג’לס האיראני לביטחון לאומי העיד נסראללה בפני הוועדה שהוא כלל לא רצה להיכנס למערכה בסוריה, ולא האמין שיש תוחלת בצעד חסר תקדים שכזה. נסראללה הסביר שבפגישתם שכנע אותו ח’אמנאי – ולמעשה כפה עליו – לעשות זאת. נסראללה אמר: “כתשעה חודשים לאחר פרוץ המאורעות בסוריה, ראיתי שהמצב רע והעסק כמעט גמור. הלכתי אל המנהיג [ח’אמנאי] ביחד עם עוד כמה בכירים, ואמרתי שיש לחשוב על המצב בסוריה ועל מצבו של בשאר אסד [קרי, להיערך להדחתו]. הוא הקשיב לדבריי וכשסיימתי אמר ‘אתה טועה, לך תעשה את עבודתך ותכין תוכניות. גם סוריה תישאר [על תילה] וגם בשאר אסד [יישאר נשיאה]’ ”. גרסה זו של דברי נסראללה דווחה גם על ידי בכיר צבאי איראני נוסף בריאיון לאל-מוניטור.

נראה שלנסראללה היו סיבות טובות לא להיכנס לסוריה. ראשית, הוא ידע ששותפות חיזבאללה לדיכוי התקוממות עממית לגיטימית ולהרג סונים רבים תאמיר את המתיחות העדתית בלבנון. הוא גם העריך שהצעד יפגע בכוחו של חיזבאללה בקרב העדה השיעית ויעורר ביקורת מתוך משפחות פעילי חיזבאללה (כפי שאכן אירע). יתרה מכך, בהיכנסו למלחמה בסוריה גרר נסראללה את המלחמה בסוריה אל תוך לבנון. כך אירעו כמה פיגועים מצד דאעש וחוגי ג’בהת אל-נוסרה וחוגים סלפיים בעיקר נגד השיעים וצבא לבנון ברחבי בירות, כולל ברובע הדאח’יה מעוז חיזבאללה ובאזור בעלבכ, וכן בטריפולי, בין נובמבר 2013 לנובמבר 2015, שעלו בחייהם של למעלה ממאה אזרחים לבנונים. חיזבאללה ספג ביקורת נוקבת וחסרת תקדים בלבנון, כולל מהעדה השיעית וממשפחות פעילי חיזבאללה עצמן. בניסיון לשכך את הביקורת ולשוות לחיזבאללה תדמית של גוף שייעודו להילחם בישראל טען נסראללה בינואר 2015 שהניסיון הצבאי שארגונו רוכש בסוריה ישרת את כוונתו לפלוש לגליל ולכבוש רצועת שטח בישראל במלחמה הבאה. לצד זאת השכיל חיזבאללה למנף את המובלעות שכבשו דאעש וג’בהת אל-נוסרה בלבנון ואת פיגועי ההתאבדות של הארגונים הסוניים ברחבי לבנון כדי לחזק את טענתו שלארגון אין ברירה אלא להשתתף במלחמה בסוריה כדי להגן על לבנון.

גם ההשתתפות במלחמה בתימן מוכיחה שחיזבאללה פועל כשליח איראני בניגוד לאינטרס הלבנוני – שמירה על ניטרליות, כפי שהוגדר על ידי ממשלת לבנון. נסראללה הכחיש דיווחים על השתתפות חיזבאללה בקרבות בתימן ועל אבדות שהארגון סופג בזירה זו, והסתפק בהודאה מרומזת באומרו “נהיה היכן שצריך שנהיה”. נראה שהמניע הראשי לניסיונו להסתיר את השתתפות חיזבאללה בלחימה בתימן הוא רצונו להימנע מהצגת חיזבאללה כמי ששותף לירי לעבר המקומות הקדושים לאסלאם במכה ובמדינה. למעשה, לפי הודעות מחלקת המדינה האמריקאית, בכיר חיזבאללה ח’ליל חרב אחראי על פעילות חיזבאללה בתימן, ובאביב 2015 שיגר חיזבאללה בכיר במערך המבצעי בארגון, הי’תם עלי טבטבא’י, מסוריה לתימן, שם העביר למיליציה החות’ית הדרכות ואימוני גרילה. לטענת ממשלת סעודיה, מעורבות חיזבאללה בתימן כוללת גם שיגורי טילים לעבר סעודיה. חיזבאללה משקיע מאמץ כדי להסתיר את השתתפותו במלחמה בתימן, אך בתקשורת הסעודית תועדו פעילי הארגון (אבו צאלח, שיח’ ג’ואד ומהדי) מעבירים הדרכת גרילה, כולל פיגועי התאבדות, לפעילי אנסארללה החות’ית בתימן. ישראל יכולה לאתגר את מעמדו של חיזבאללה באמצעות חשיפת כמה משמות פעילי הארגון שנהרגו בתימן, שמן הסתם מצויים ברשותה.

ההחלטה להשתתף בדיכוי ההתקוממות העממית נגד אסד בסוריה היא אחת מההחלטות הקשות ביותר שקיבל חיזבאללה מאז הקמתו ב-1982. נסראללה ובכירי חיזבאללה מטפחים נרטיב שקרי שלפיו ההחלטה הייתה עצמאית ונועדה לשרת בעיקר את האינטרס הלבנוני. החלשת חיזבאללה היא אינטרס ישראלי אסטרטגי. מומלץ לפיכך שישראל תיזום קמפיין הסברתי מול הקהילה השיעית בלבנון כדי להפריך את הנרטיב של חיזבאללה ולעמתו עם הגרסה שחשפו פטרוניו במשמרות המהפכה. במסגרת הקמפיין, על ישראל לחשוף שמות של פעילי חיזבאללה שנהרגו בתימן כדי להעצים את התדמית הבעייתית של חיזבאללה בראשות נסראללה, ולהציג בפני העדה השיעית בלבנון את השקרים שחיזבאללה בראשות נסראללה מספר להם בשנים האחרונות.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: [http://farsi.khamenei.ir/photo-album?id=37794#i [CC BY 4.0