ד”ר יוסי מנשרוף: איראן מנצלת את היעדר השלטון הריכוזי באפגינסטן ובפקיסטן, שתי מדינות שרוב אוכלוסייתן סונית ולא שיעית, על מנת לגייס תמיכה ולוחמי מיליציות.
ישראל היום, 9.9.2019
נטע בר
היממה האחרונה ראתה עוד סבב של חילופי מהלומות בין ישראל למיליציות השיעיות בסוריה. בעוד צה”ל דיווח על ירי של אנשי הארגונים מרמת הגולן הסורית, ירי שלא הגיע לשטחה של ישראל, בכלי התקשורת בסוריה דיווחו על תקיפה, שיוחסה לישראל, על מתקן צבאי סמוך לגבול העיראקי.
המתקן שהותקף באמצעות טילים מהאוויר שייך ככל הנראה לארגון “כאטיב אימאם עלי”, מיליציה שיעית שרוב לוחמיה עיראקים ועל פי טענות כלי תקשורת המזוהים עם המורדים בסוריה, לפחות שניים מלוחמי מהמיליציה נהרגו בתקיפה.
בדקנו: מהי הגבינה המושלמת לטוסט?
המקום שבו בוצעה התקיפה הוא בסביבות מעבר הגבול, בין הערים בוכמאל בסוריה ואל-קאים בעיראק, הפך לאחרונה ליעד של כמה תקיפות עליהן אף גורם לא לקח אחריות רשמית. הסיבה לתקיפות נעוצה ככל הנראה בכך שמדובר בנקודת החיבור החשובה ביותר של הציר האיראני, שמוביל נשק ולוחמים מאיראן ומעיראק לחזית הגולן הסורית וללבנון.
מי שאחראי על המיזם העצום הזה הוא כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, זרוע החוץ האימתנית של המשטר. לאחרונה נחשף כי המיליציות בשטח עמלות על בנייה של מתקן צבאי, שיוכל להחזיק אלפי לוחמים וכמות אדירה של כלי נשק. בתקיפה קודמת באזור נהרג מפקד לוגיסטי של יחידת הטילים של ארגון “כאטיב חיזבאללה” העיראקי.
איראן לא נלחמת על הקמת הציר היבשתי לסוריה לחינם. “מכון וושינגטון לענייני המזרח התיכון” חשף כי בסוריה פועלות לא פחות ממאה מיליציות ויחידות קטנות יותר, שחולקות את נאמנותן בין משטר אסד ואיראן. מי שמכיר היטב את נושא המיליציות השיעיות בעיראק הוא ד”ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן ומליציות שיעיות במכון ירושלים לאסרטרגיה ולביטחון ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה.
מנשרוף מסביר כי הקמת המיליציות השיעיות בסוריה אינו תהליך עומק מקומי אלא חלק מהאידיאולוגיה של המשטר באיראן והתוכנית הסדורה שלו. “קודם כל, חשוב להבין, שכל הסיוע של טהרן למיליציות השיעיות מגיע מחזון המהפכה האסלאמית, שמעוגן בחוקת המשטר. מכאן נובעת התמיכה של טהרן במיליציות, גם ברמה הכלכלית וגם בסירוב המוחלט של טהרן לדרישה האמריקנית לפרק את המיליציות או להפסיק את התמיכה בהן”, אומר מנשרוף.
“מסמכי סוכנות הביון האמריקנית מוכיחים כי התמיכה וההקמה של המיליציות האלו נתפסת בטהרן כחלק לגיטימי ממדיניות החוץ”, הוא מוסיף. מנשרוף מסביר כי איראן הקימה את המיליציות השיעיות בטענה שמדובר בכוחות שנועדו להגן על משטר אסד, להילחם בדאעש ולשמור על נוכחות חמושה שיעית במקרה שהמשטר בסוריה ייפול.
תהליך הקמת המיליציות החל בשנת 2011 בתקופות בהן נראה כי ייתכן שהמשטר ייפול, טהרן מיהרה להזרים כספים, מתנדבים ונשק לסוריה, בכל דרך אפשרית, במטרה למנוע את נפילת המשטר, הגנה על המיעוט השיעי בסוריה ועל המקומות הקדושים לאסלאם השיעי.
על כך מנשרוף אומר כי “כיום, כשמשטר אסד מבוסס בסוריה והסכנה כי יובס חלפה, איראן מקיימת מערך התקפי נגד ישראל בסוריה, שחוד החנית שלו נמצא ברמת הגולן הסורית”.
טהרן פנתה לבנות את המערך ההתקפי שלה בסוריה, מספר מנשרוף, ומי שהועמד בראש המערך, כפי שחשף צה”ל, הוא איש חיזבאללה, עלי מוסא דקדוק, איש שהיה מעורב בהקמת מערך טרור שיעי נגד ארצות הברית בעיראק.
“דקדוק נשבה על ידי האמריקנים ושוחרר לידי ממשלת עיראק, שהתחייבה לשמור כי לא יישוב לפעולות טרור, אך הם לא עמדו בהתחייבות והיום דקדוק עומד בראש חזית הגולן הסורית מטעם חיזבאללה וכוחות קודס”, מנשרוף מסביר.
“המיליציות השיעיות הפועלות בסוריה מורכבות משלוש כוחות עיקריים: אל-נוג’באא’ העיראקית, הפאטימיון האפגנית והזינביון הפקיסטנית. מדובר בשכירי חרב, אנשים שמונעים משילוב של אמונה שיעית, נאמנות לחמינאי ובצע כסף. רבים מהם לא ממש מבינים עבור מי הם נלחמים”, אומר המומחה.
מנשרוף מתאר מקרים של לוחמים אפגניים, ששבו לארצם וסיפרו לכלי התקשורת המקומית שכלל לא ידעו נגד מי הם נלחמו בסוריה. הם סיפרו כי גייסו אותם, חימשו אותם בנשק קל ונתנו להם הכשרה בסיסית בלבד. “הם פשוט שימשו כבשר תותחים”, מציין מנשרוף.
על פי המומחה, איראן מנצלת את היעדר השלטון הריכוזי באפגינסטן ובפקיסטן, שתי מדינות שרוב אוכלוסייתן סונית ולא שיעית, על מנת לגייס תמיכה ולוחמי מיליציות.
“השימוש בצד שלישי, כלומר פרוקסי, נועד לחסוך חיים אדם של איראנים, על מנת להימנע מביקורת פנימית של ציבור, שלא יסבול אבדות איראניות בעימותים זרים”, מסכם מנשרוף.
פורסם ב-ישראל היום 09.09.2019
- בניית אתרים