האם איראן תפעל נגד ארה”ב בעקבות הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור זר?

הכרזת טראמפ על משמרות המהפכה כארגון טרור משתלבת במערכה המדינית והכלכלית של ארה”ב נגד איראן. חרף איומיה, נראה שאיראן אינה מתכוונת לתקוף חיילים אמריקאים, בהתאם לאסטרטגיה האיראנית שמייחלת לצלוח בשלום את התקופה שנותרה עד לבחירות הקרובות לנשיאות. עם זאת אין לשלול היתכנות שטהראן תבחר לפעול דרך שליחיה הפחות מוכרים.

בהחלטה אמיצה, הכריז ממשל טראמפ על משמרות המהפכה כארגון טרור זר (Foreign Terrorist Organization). הכרזת טראמפ עושה צדק היסטורי כיוון שלאורך השנים מאז המהפכה האסלאמית, העניקו משמרות המהפכה חסותם למליציות וארגוני טרור מגוונים, שיעים וסונים כאחד, שבצעו פיגועים רבים נגד יעדים מערביים, ישראליים וסוניים, בהתאם לאמונתם של ראשי המשטר האיראני לפיה הטרור מהווה כלי אפקטיבי לקידום מדיניות החוץ של איראן. משמרות המהפכה גם היו מעורבים ברצח מתנגדי משטר בחו”ל – פעילות שהתחדשה בעת האחרונה, גם על אדמת אירופה. למעשה, עד להכרזת טראמפ, התקיים מצב אבסורדי במסגרתו כמה מהשליחים של משמרות המהפכה – חזבאללה הלבנוני והמליציה העיראקית השיעית כתאא’ב חזבאללה – הוגדרו ע”י האמריקאים כ-FTO, אך לא הגורם המשלח, משמרות המהפכה, אם כי אלה הושמו תחת סנקציות אמריקאיות – גם ללא הגדרה זו – מאז 2007.

כוונתו של ממשל טראמפ לבצע צעד זה דווחה כבר באוקטובר 2017. יתכן כי האיום שהשמיע אז מפקד משמרות המהפכה, מוחמד עלי ג’עפרי, ולפיו איראן תפגע בחיילים אמריקאים ברחבי העולם ותבצע מתקפות טיליות נגד בסיסים אמריקאיים ברדיוס של 2,000 ק”מ מגבולות איראן, הרתיע את ארה”ב. בימים האחרונים, משדווח שוב על כוונת טראמפ להכריז על משה”מ כארגון טרור, העלה מפקד משמרות המפכה ג’עפרי מחדש את האיום לפגוע בחיילים אמריקאים, אם ממשל טראמפ יממש את כוונתו. ג’עפרי הצהיר ש”במצב כזה צבא ארה”ב וכוחות הביטחון שלה המוצבים באזור מערב אסיה לא ייהנו משקט השורר היום.” על פי דיווחים בתקשורת, הכריזה איראן באופן פורמלי על פיקוד המרכז (CENTCOM) של ארה”ב כ-“ארגון טרור”.

לפיכך, בהכרזתו על משה”מ כארגון טרור, הוכיח ממשל טראמפ שהוא איננו מורתע מהאיומים האיראנים, וגילה נחישות להרחיב את המלחמה הכלכלית שהוא מוביל נגד איראן. זאת כיוון שהגדרת משה”מ כארגון טרור תקל על קידום תביעות נגד המשטר האיראני בגין פיגועי טרור שהוביל נגד אזרחים או חיילים אמריקאים ברחבי העולם, לאורך השנים. היא גם תגביר את הלחץ על המשטר העיראקי לצמצם את מעורבות משה”מ בשטחו, בדגש על מתן החסות לארגוני “הגיוס העממי” (אל-חשד אל-שעבי). כך למשל, כהכנה לקראת ההכרזה של משה”מ כארגון טרור, חשף השליח האמריקאי המיוחד לנושא איראן,בריאן הוק, בראשית אפריל שלפי נתונים של המערכת האמריקאית הביטחונית, איראן אחראית להריגתם של לפחות 608 חיילים אמריקאים במלחמת עיראק (2011-2003), באמצעות הסיוע המקיף שהגישה למליציות השונות שפעלו בעיראק בתקופת המלחמה. החשיפה הזו והגדרת משה”מ כארגון טרור יוכלו לקדם את המשפט המתנהל בארה”ב נגד המשטר האיראני בגין אחריותו להריגתם ופציעתם של חיילים אמריקאים בעיראק בתקופת המלחמה.

ההכרזה האמריקאית על משה”מ כארגון טרור משתלבת אפוא במערכה המדינית ובמלחמה הכלכלית נגד איראן, שניכר כי כבר רשמה הישגים, והחריפה את הקשיים בפניהם ניצב המשטר האיראני. קשיים אלו השתקפו למשל בהודאת נסראללה בראשית מרץ, לפיה ארגונו מצוי בקשיים כלכליים עקב הסנקציות נגד איראן, ובחשיפה לפיה חזבאללה נאלץ לקצץ במשכורת של פעיליו ולהפסיק לממן חלק אחר של פעיליו הן לוחמים ששבו מן הלחימה בסוריה, והן פקידים המשמשים את מערך ה-דעוה שלו בארגוני הרפואה והחינוך הפועלים מטעמו.

ההכרזה האמריקאית מעמידה את צמרת המשטר באיראן במבחן משמעותי. בהתאם לאסטרטגיה שהנהיגה איראן עד כה, היא ייחלה לצלוח את התקופה שנותרה על לסיום כהונתו הראשונה של טראמפ, בתקווה שלא ייבחר שנית. השאיפה האיראנית היתה ועודנה להמתין לאישיות יותר נוחה מבחינת טהראן, לעומת טראמפ שהוגדר טרם היבחרו לנשיאות בארה”ב ע”י בכיר המשטר לשעבר, עלי אכבר האשמי רפסנג’אני, כאישיות מסוכנת (אף שבאופן רשמי טענה טהראן שאינה מעדיפה את טראמפ או את קלינטון). בהתאם לאסטרטגיה הזו ולחששה מאופיו של טראמפ, גובר הרושם לפיו איראן תעדיף שלא לממש את איומיה נגד ארה”ב בשלב הנוכחי. פיגוע איראני נגד אינטרס אמריקאי יוכל גם לשחק לידיו של האגף הניצי בממשל טראמפ, בהובלת היועץ לביטחון לאומי, ג’ון בולטון, ולהוביל להתנגשות צבאית ישירה בין טהראן לוושינגטון, תרחיש ממנו שואפת איראן להימנע בהתאם לנחיתותה הצבאית.

גם פעולת נקם איראנית נגד ארה”ב באמצעות אחת מבאי כוחה ושליחיה של טהראן, עלולה לעמוד בניגוד לאינטרס האיראני להימנע מהתנגשות ישירה עם ממשל טראמפ. דוקטרינת הביטחון האיראנית, שמעדיפה לתקוף את אויביה של איראן באמצעות proxies מגוונים, כבר מוכרת היטב לממשל האמריקאי, לאור השימוש שעשתה איראן בעבר בבאי כוחה נגד יעדים אמריקאים, ולאור המודיעין הקיים שקושר את המליציות השונות וארגוני הטרור עם כוחות קודס במשמרות המהפכה ועם משרד המודיעין האיראני (MOIS). האיום שהשמיע מפקד משה”מ, ג’עפרי לפגוע בחיילים אמריקאים במערב אסיה, וכן האיום של היומון כיהאן, שופרו של ח’אמנאי, מיד לאחר ההכרזה, לפיו “ההכרזה מתירה את דמם של חיילי ארה”ב”, עלולים להצביע מראש על טביעות אצבע של טהראן אם אכן (והסבירות לכך אינה גבוהה בשלב זה) יגלגלו גורמים המקורבים לאיראן פיגוע משמעותי נגד ארה”ב.

אף על פי כן, אין להוציא מכלל אפשרות שהיא תבחר לבצע פיגוע נגד אינטרס אמריקאי בחתימה נמוכה, באמצעות עידוד גורמים שאינם בהכרח מוכרים כשליחיה של טהראן, כגון השבאב הסומלי או אחת משלוחות אל-קאעדה, ארגון המשתף פעולה עם איראן מאז ראשית שנות התשעים. סוג זה של שיתוף פעולה הניב תוצאות  בפיגועי אל-קאעדה נגד השגרירויות האמריקאיות בקניה ובטנזניה ב-1998, ובפיגועים נגד חיילים אמריקאים במהלך מלחמת עיראק.

בסופו של דבר, נראה שבהתאם לשאיפתה להימנע מהתנגשות ישירה נגד ארה”ב, ולאור ארגז הכלים שעומד לרשותה של איראן בתנאים הנוכחיים, התרחיש היותר סביר הוא שטהראן תבחר להגיב להכרזה האמריקאית באמצעות פעולות כגון מתקפות סייבר נגד יעדים אמריקאים, צעדי התגרות נגד כלי שיט אמריקאיים במפרץ הפרסי, והסלמת המעצרים נגד אזרחים איראנים שמחזיקים גם באזרחות אמריקאית, אך לא תחרוג מעבר לרטוריקה המתלהמת בכל הקשור בעימות חזיתי עם כוחות השייכים ל-CENTCOM ברחבי האזור.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.