JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר יוסי מנשרוף

ד"ר יוסי מנשרוף

איראן המהפכנית, האסלאם השיעי הפוליטי, רשתות שיעיות טרנס-לאומיות.

פרשת התפטרות שר החוץ האיראני מעידה על דריסת הרגל המכרעת של משמרות המהפכה בפוליטיקה באיראן, ולמעשה על האצת תהליך מיליטריזציה שהמשטר עובר.

 

התפטרות שר החוץ האיראני זריף לא נפלה כרעם ביום בהיר. אמנם הוא לפי שעה נשאר בתפקידו, אבל הפרשה משקפת את השיח הנוקב שהתפתח בצמרת המשטר סביב חוק ה-FATF (The Financial Action Task Force – כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור).

בעוד שמחנה הנשיא רוחאני, שזריף משמש בו דמות בכירה, פעל בכל כוחו כדי לקדם את החוק, המחנה שמנגד, ובמיוחד משמרות המהפכה וכוחות קודס, עמדו על הרגליים האחוריות כדי לפסול את הצעת החוק. בסופו של תהליך, מועצת המפקחים, הנשלטת בידי אנשיו של ח'אמנאי, ואשר תפקידה לאשרר את חוקי הפרלמנט באיראן, פסלה את החוק והכריעה את הכף בעד עמדתם של משמרות המהפכה.

החוק היה קשור בקשר ישיר בעתידה של עסקת הגרעין, כיוון שהוא אמור היה לשמש את אירופה לצורך הקמת מכניזם כלכלי (Special Purpose Vehicle) שיאפשר לה לעקוף את הסנקציות האמריקאיות המשניות. החוק היה אמור לכבול את המערכת הבנקאית באיראן, הידועה בשירותיה עבור הלבנות הון של משמרות המהפכה, להתחייבויות בינ"ל שהיו מונעות ממנה להמשיך את המצב הנוכחי אשר במסגרתו הבנקים האיראניים משמשים גורם חשוב במימון הטרור. המשך הקשרים הפיננסיים עם איראן, לאחר הפרישה האמריקאית מעסקת בגרעין במאי 2018, היה מסכן את אירופה בעונשים כלכליים כבדים מצד ארה"ב.

לכן, מדינות אירופה, המעוניינות להמשיך את עסקת הגרעין ואת קשריהן הכלכליים עם איראן, עמלו על הקמת המנגנון הפיננסי האירופי-איראני העוקף את הסנקציות האמריקאיות מאז שפרש ממשל טראמפ מהעסקה. במסגרת זאת הם דחקו בצמרת המשטר באיראן לאשרר את החוק שאוסר הלבנות הון. ואולם התחייבויות אלו, שהיו מאלצות את איראן ליישמן אילו הייתה מצטרפת ל-FATF, היו בלתי מקובלות עבור משמרות המהפכה ומקורבי המנהיג ח'אמנאי. לפיכך, בניסיון להיחלץ מהמלכוד שמחנה רוחאני מצוי בו ביקש בימים האחרונים דובר משרד החוץ האיראני, בהראם קאסמי, מהאירופאים לא להתנות את הקמת המסלול עוקף הסנקציות באשרור ה-FATF באיראן, אך האירופאים דחו את בקשתו.

החשש של חוגי משמרות המהפכה ומקורבי המנהיג ח'אמנאי היה שאישרור החוק היה מונע מאיראן אפשרות להמשיך לממן את מערך המליציות הטרנס-לאומיות שהמשטר תומך בהן, ואת משטרו של אסד. סיוע פיננסי זה, שנאמד במיליארדי דולרים, משמש עוגן מרכזי במדיניות החוץ האיראנית, ובמפעל ייצוא המהפכה האסלאמית המהווה אסטרטגיית-על במדיניות האיראנית.

מערך המליציות וחוגי הטרור הללו כוללים למעשה את חזבאללה הלבנוני, מגוון מליציות שיעיות עיראקיות ובחרייניות, החות'ים בתימן, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, ואף את ארגון אל-קאעידה והטאליבן האפגני.לפיכך השוו דרשני תפילת יום שישי באיראן, המקורבים לח'אמנאי, את חוק ה-FATF להסכם כניעה, ומאז שאושר בפרלמנט האיראני באוקטובר 2018 הם הביעו התנגדות נחרצת למהלך.

החשש האיראני, כפי שבוטא על ידי מקורבי ח'אמנאי, היה שבאישור החוק איראן מקבלת את הגדרת המערב לטרור ומודה בתמיכתה הגורפת בטרור. זאת בעוד שהמשטר האיראני מציג עצמו כקורבן של טרור, המוכוון נגדו מצד המערב, באמצעות ביטויים שונים ובראשם דאעש.

בחודשים האחרונים ניסה זריף, אשר עסקת הגרעין היוותה גולת הכותרת של הקריירה הפוליטית שלו, לאותת על רצון מחנהו לסגל לאיראן מדיניות פרגמטית יותר. זריף עשה זאת באמצעות התבטאויות המנוגדות למדיניות האיראנית המוצהרת. כך הוא הצהיר בראיונות לתקשורת האירופאית שאיראן אינה מאיימת להשמיד את ישראל, ושהשואה הייתה אסון. הצהרותיו חורגות מהמדיניות שמוביל המנהיג ח'אמנאי באופן אישי, שמאיים להשמיד את ישראל ושמגדיר את השואה כמיתוס.

חילוקי הדעות בין זריף לבין חוגי ח'אמנאי ומשמרות המהפכה ניכרו בשנים האחרונות בהתכתשויות בין שני הצדדים. במסגרת זו, אזהרתו של זריף מיכולתה הצבאית של ארה"ב, שיכולה לדבריו להחריב את איראן בקלות, הייתה לצנינים בקרב חוגי ח'אמנאי ומשמרות המהפכה, שצידדו בהמשך ההתרסה נגד ארה"ב. עסקת הגרעין, שזריף היה משושביניה הראשיים, הייתה גם היא סלע מחלוקת עיקרי בינו לבין חוגים אלו.

ואולם, לאחר שאלו הבינו את התועלות הרבות שהעסקה מותירה בידי איראן ואת הוויתורים המפליגים שנקטו מדינות ה-5+1, ובראשן ממשל אובמה, הם ריככו את הביקורת שלהם. בניסיון להשיב מלחמה מול חוגים אלו יצא זריף בהצהרה יוצאת דופן בנובמבר 2018 והכריז, ברמיזה למשמרות המהפכה, שבאיראן מתקיימת הלבנת הון בהיקפים נרחבים. ההצהרה הזו עוררה את זעמם של משמרות המהפכה, שהבינו שזריף מכוון אליהם ולמעשה מאיים עליהם ברמיזה.

זריף ורוחאני גם הסתייגו מהסיסמה "מוות לאמריקה", שח'אמנאי ומשמרות המהפכה מקדמים ביתר שאת. לשיטתם, הסיסמה מגלמת את הצביון האנטי-אמריקאי, ולפיכך חשוב להמשיך ולשאת אותה על מנת להדגיש שאיראן היא המעצמה המובילה את ההתנגדות לארה"ב באזור, חרף המגעים הישירים שקיימה איתה במסגרת עסקת הגרעין.

מחנה רוחאני, לעומת זאת, ניסה להשמיט את הסיסמה מהלקסיקון של המשטר האסלאמי והאמין שיוכל לסחוט מהמערב ויתורים מפליגים באמצעות מתקפת חיוכים וויתורים סימבוליים. אלא שחוק ה-FATF תבע מאיראן מחויבות ממשית שהייתה פוגעת בהלבנות ההון, אחד האמצעים המרכזיים שמשמשים את איראן לייצא טרור בעולם.

בהתבטאות ראשונה לאחר התפטרותו הסביר זריף שאי ידיעתו על אודות ביקורו של בשאר אסד בטהראן, שאירע כמה שעות לפני שהודיע על התפטרותו, פגעה בכשירותו להמשיך לשמש שר חוץ. נראה שעניין זה שימש לכל היותר זרז שהאיץ את רצונו של זריף להתפטר, ושהסיבה המרכזית להתפטרותו היא פסילת החוק שאוסר הלבנות הון.

המתח המובנה בין שר החוץ במשטר האיראני לבין משמרות המהפכה, ובמיוחד כוחות קודס, שממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות החוץ האיראנית, עמד לפתחו של זריף מהיום הראשון שבו נכנס לתפקידו ב-2013. לזריף, ששימש במשרד החוץ עוד בטרם מינויו לשר חוץ בממשלתו הראשונה של רוחאני ב-2013, היה ידוע, למשל, שמינוי שגרירים במדינות המזה"ת ובכמה מדינות בעולם מותנה באישור קודם מצד משמרות המהפכה. בנוסף, לאור הדומיננטיות של המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן ושל משמרות המהפכה בזירה הסורית, מילא זריף מלכתחילה תפקיד שולי בקביעת המדיניות האיראנית בסוריה.

זריף אמנם נשאר בתפקידו לאחר שרוחאני דחה את התפטרותו. ועדיין, הצלחתם של משמרות המהפכה להביא לפסילת החוק להלבנת הון משמשת ציון דרך שמעיד, לצד התפתחויות אחרות במרחב הפוליטי באיראן, על דריסת הרגל המכרעת של משמרות המהפכה בפוליטיקה באיראן, ולמעשה על האצת תהליך מיליטריזציה שהמשטר עובר.

נראה שבהתאם לתפקידם הגובר של משמרות המהפכה במשטר האיראני, ניתן להסיק גם על ההשפעה המרכזית שתהיה להם גם בסוגיה מרכזית שהמשטר האיראני יכול להיתקל בה בעתיד הקרוב – ההכרעה מי יהיה יורשו של ח'אמנאי.

לישראל לא נותר אלא להפנות את הזרקור, בדגש על השיח המדיני והציבורי במדינות מפתח במערב, לעמדות משמרות המהפכה בסוגיה זו, בין השאר בזיקה לפעילות הטרור שלהם על אדמת אירופה.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: מהרדאד ח'לילי, twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *