לישראל אינטרס מובהק שאזור צפון-מערב סוריה יחזור לשליטתו של הממשל המרכזי בדמשק. התקדמות בהיבט הזה, בנוסף ליצירת התנאים לשיפור המצב הכלכלי בסוריה, עשויים לחזק את המנוף הישראלי במערכה נגד התבססותה הצבאית של איראן.
מאז תחילת 2019, אזור צפון-מערב סוריה נראה יציב יחסית. מצב זה, למרות פעולות צבאיות מוגבלות, מהווה קרקע פורייה להתפתחות דור חדש של פעילי ג׳יהאד עולמי, ותירוץ עבור האיראנים ושלוחיהם לשמר נוכחות בסוריה. הצלחת הפעילות הצבאית של ציר סוריה-רוסיה המתוכננת באזור עשויה להביא לירידה משמעותית באיום הטרור הנשקף מאזור זה ולהפחתת הצורך בסיוע איראני למשטר אסד, שהינו האינטרס הישראלי המרכזי בזירה הסורית.
האזור של אדלב ומערב חלב בצפון-מערב סוריה נשלט מזה שנים על ידי ערב-רב של קבוצות חמושות סוניות קיצוניות. במהלך השנה האחרונה, ״היאא’ת תחריר אלשאם״ (HTS), ארגון שהוא הגלגול האחרון של ״ג׳בהת אלנצרה״ (במקור – הזרוע של אלקאעידה בסוריה), הצליח לאגד לתוכו קבוצות חמושות נוספות, ובעיקר אלו שיש להן אידאולוגיה סלפית-ג’יהאדית דומה, ופעילים חמושים שהגיעו מהאזורים שכבש מחדש צבא סוריה; ואף גורמי דאע״ש שהצליחו לברוח מאזור רקה דרך האזור שבשליטת תורכיה ושליחיה בצפון חלב עד למערב חלב ואידלב. התאגדות זו, אשר כוללת פעילים סורים וגם אלפי פעילים שבעיקרם הם ממרכז אסיה (אויגורים, אוזבקים, טג’קים ועוד), הצליחה להשתלט על רוב אזור זה במהלך ינואר 2019, בסיועו של ארגון “חראס אלדין” הממשיך, בניגוד לHTS-, להישבע אמונים לאלקאעידה.
מאז, הקונגלומרט האסלמיסטי-הקיצוני מצליח לייצר משילות שאיננה מוגבלת לשימוש בכוח בלבד, אלא מתרחבת לכל תחומי החיים במרחב זה. הממשל החדש עוסק גם בחינוך, וזאת במטרה להכשיר את הדורות החדשים של פעילים בעלי דוקטרינה סלפית-ג׳יהאדית. כמו כן, במשך שנים, גורמי האסלאם הקיצוני הפעילים באזור הצליחו לטהר את המרחב מכל נוכחות של בני דתות נוספות באמצעות הגליה, דיכוי אלים וכפיית המרת דת. אין זה פלא שרבים מדמים את אזור צפון-מערב סוריה לאינקובטור הטרור הגדול ביותר בעולם.
הפעולה המוגבלת שהוביל צבא סוריה, בחיפוי אווירי של רוסיה, במהלך הקיץ האחרון לא נועדה להשתלט בחזרה על כלל המרחב. יעדיה היו מוגבלים להשתלטות על מרחב צפון חמאת, ובמיוחד על אזור ח׳אן שיח׳ון, זאת במטרה להרחיק את הירי הרקטי על בסיס חיל האוויר הרוסי חמימים וכן על היישובים (הנוצריים בעיקר) של צפון חמאת. בגלל אופיו המוגבל של המבצע הוא לא נתקל בהתנגדות משמעותית של הקהילה הבין-לאומית, אם כי היו כאלה בממשל האמריקני, בתיאום עם תורכיה, שניסו לסכלו ואף טענו כי בזכות מאמציהם נמנעה פעולה רחבה בהרבה שנועדה להשתלט על כל המרחב. אמירות אמריקניות אלה היו ביטוי לראייה ששימור המצב הקיים במרחב עשוי לשמש את וושינגטון כמנוף נוסף מול הרוסים והסורים לכפיית ויתורים מדיניים ופוליטיים בתהליך ההסדרה הסורי.
כעת, נראה כי הסורים והרוסים מפנים את תשומת ליבם חזרה למרחב זה במטרה להוציא לפועל התערבות צבאית נוספת. סביר כי גם פעולה זו תהיה מוגבלת בהיקפה, ויעדה יהיה השתלטות מחדש על עוד אזורים קטנים במרחב, דוגמת חלקים נוספים מכביש ה M5-המחבר בין כל הערים המרכזיות של סוריה (מדרעא בדרום ועד חלב בצפון) או אזור סהל אלע׳אב, על מנת להרחיק את הקבוצות החמושות עוד יותר מחמימים.
הצעדים שציר רוסיה-סוריה מוציא לפועל באזור זה בסופו של דבר מועילים למלחמה נגד גורמים רדיקליים ומקרבים את המלחמה בסוריה לסופה. יש להודות כי הם עשויים לקדם יציבות אזורית לאורך זמן. כאמור, אזור צפון-מערב סוריה הפך בשנים האחרונות לחממה הגדולה ביותר בעולם הערבי של פעילי ג׳יהאד עולמי. ההוכחה האחרונה ליתרונותיה בעיני כל אותם פעילים קיצוניים היא העובדה שמנהיג דאע״ש, אבו בכר אלבע׳דאדי, מצא בא מקלט לאורך זמן (הגעתו אליה הייתה דרך מרחב צפון חלב שבשליטת תורכיה ושליחיה). הגורמים היחידים שיש להם היכולת והרצון להכחיד חממת טרור זו הן סוריה ורוסיה. ארה”ב והמערב אינם מראים נכונות לפעולה צבאית לקידום מטרה זו – נהפוך הוא. ככל שפעילות זו יכולה להתבצע מהר יותר, ובעוצמה רבה יותר, וללא התנגדות בין-לאומית משמעותית, כך ניתן יהיה לייצר את התנאים לשיפור היציבות בסוריה. ככל שהיציבות בסוריה תעמיק, כך הצורך בנוכחות של גורמים זרים, במיוחד איראן ובעלי בריתה, יקטן. כמו כן, בירוא האזור מפעילי טרור צפוי לצמצם את הסיכונים בזליגת הפעילים למדינות האזור במטרה לזעזען.
מולם, תורכיה צפויה להעמיד את ההתנגדות הקשה ביותר, בעיקר בגלל האינטרס התורכי למנוע יצירת גל פליטים לשטחה, זליגה של פעילי טרור ופגיעה באזור שהפך להיות אמצעי קריטי לשימור מעמדה בתהליך ההסדרה בסוריה. אזור זה הוא כר לפעילות צבאית תורכית, יחד עם צפון חלב (מרחב עפרין-ג’ראבלס) והאזור שבין צפון רקה לבין צפון חסכה (אזור תל אביצ’ – ראס אלעין), ולכל שליחיה החמושים. על מנת לשמר את המצב הקיים, תורכיה התחייבה פעמים מספר לרוסיה כי תפעל על מנת לשמר הפסקת אש בין הקבוצות החמושות הפעילות בצפון-מערב סוריה לבין צבא סוריה, ואף הבטיחה לפרק את המסגרות הקיצוניות ביותר, דוגמת HTS. לשם כך הקימה, בהסכמת רוסיה, כמה נקודות פיקוח במחוז אדלב. חרף זאת לא הצליחה תורכיה למנוע ירי תלול-מסלול של אותם גורמים על האזורים שבשליטת המשטר הסורי, ולא היה אף ניסיון נחוש מצידה לפרק את ההתאגדויות החמושות הקיצוניות אשר אנשיהן שולטים היום על יותר מ-80% מהמרחב.
במקביל, אם ארצות הברית תמשיך להתעקש ולהימנע מכל פעילות צבאית נגד הגורמים שהעניקו מקלט לפעילים מסוכנים כמו אבו בכר אלבע׳דאדי, היא למעשה תורמת במישרין ובעקיפין להמשך התפתחותה של צפון-מערב סוריה כחממה של ג׳יהאד קיצוני. יתר על כן, צפון-מערב סוריה גם תמשיך להיות קרקע פורייה לפעילות רדיקלית וחתרנית שתמשוך ארגונים קיצוניים, דוגמת חמאס, שהתחיל את מעורבותו באזור עוד ב-2012. לכן, האינטרס הישראלי המובהק הוא שהמבצע הצבאי של סוריה ורוסיה יצא לפועל במהירות וביעילות מרבית.
אחד החששות מפעילות הציר הסורי-רוסי הוא הנזק האגבי ההומניטרי. בתקשורת הבינ״ל חוזרים על המנטרה ביחס לכמות האדירה של האוכלוסייה האזרחית בצפון-מערב סוריה העלולה להיפגע ממבצע צבאי של ממשל אסד באזור, כאשר הדיווחים מתחילים מ-2 מיליון ומסתיימים ביותר מ-3 מיליון. זו היא הזדמנות טובה להיזכר בדוגמאות מקבילות של המלחמה בסוריה בעבר. בעת ההשתלטות הסורית על מזרח העיר חלב, הדיווחים האפוקליפטיים בתקשורת הבינ״ל התחילו בחצי מיליון תושבים, ירדו ל-300 אלף ולבסוף התברר כי האוכלוסייה הייתה סביב ה-100 אלף, שרובם המוחלט יצא ללא פגע מהמהלך הצבאי. כמו כן, במהלך השנה שעברה, כאשר צבא סוריה השתלט על ״אלע׳וטה אלשרקיה״ בצפון-מזרח דמשק, אותם אמצעי תקשורת פרסמו דיווחים על טבח עם של יותר מחצי מיליון תושבים. עם תום המבצע התברר שלא רק שלא היה טבח המוני, אלא שהאוכלוסייה האזרחית מנתה לא יותר מכמה עשרות אלפי תושבים. לא מן הנמנע כי גם במקרה של צפון-מערב סוריה, הדיווחים אינם מייצגים את האמת בשטח אלא נועדו לעצב את דעת הקהל הבין-לאומית באמצעותם, ובכך להשפיע על המהלכים באזור. כמו כן, חשוב להדגיש שצבא רוסיה הקים כמה מעברים יבשתיים על מנת שאלו ישמשו את האוכלוסייה המקומית כדי לעבור לאזורים שקטים יותר. בשלב זה, ה-HTS והגורמים הנאמנים לארגון זה עושים ככל יכולתם למנוע מהאזרחים המעוניינים לעבור לאזורים שבשליטת המשטר הסורי לעשות כן, זאת כדי שמעטפת ההגנה של האוכלוסייה האזרחית תמנע פגיעה בהם.
המערכה על צפון-מערב סוריה איננה מערכה מקומית חסרת השלכות אזוריות. זוהי מערכה שנועדה בסופו של דבר לחזק את השלטון המרכזי בדמשק. מימוש יעד זה, בנוסף להקלה משמעותית בבידוד האזורי והכלכלי של סוריה, עשוי להעניק לישראל את המנוף הנדרש על מנת לעלות מדרגה במערכה נגד התבססותה הצבאית של איראן. במצב הזה, לאחר כמעט עשור של מלחמת הישרדות, מחיר ההפסד לדמשק יהיה משמעותית גבוה יותר מכפי שהוא כעת. בנוסף, המערכה על צפון-מערב סוריה צפויה להעניק טיפול שורש לחממת הטרור הגדלה במרחב זה, והדבר צפוי לתרום בטווח הארוך ליציבות האזור.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: [Hayat Tahrir al-Sham [Public domain
- בניית אתרים