JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר עמנואל נבון

ד"ר עמנואל נבון

מומחה ליחסים בינלאומיים.

החלופות להסכם גרוע זה, גרועות עוד יותר.

בהצבעה היום על הסכם פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, רה"מ תרזה מיי עשויה להפסיד. מפלגת הלייבור תצביע נגד, כמו כ־100 חברי פרלמנט ממפלגתה של מיי, וכן המפלגה הצפון־אירית החברה בקואליציה. אם ההסכם יידחה, על מיי לגבש תכנית "משופרת" עם האיחוד האירופי ולהגיש אותה להצבעה חוזרת עד 21 בינואר. ספק אם מיי תצליח להשיג הסכם אחר שיספק את מתנגדיו. תאריך הפרישה של בריטניה מהאיחוד הוא 29 במארס 2019.

הסכם הפרישה הנוכחי הוא הסכם גרוע. ליתר דיוק, מדובר בשני הסכמים. ההסכם הראשון, הכולל 585 עמודים, מחייב את שני הצדדים בסוגיות מרכזיות, כגון החשבון שבריטניה תצטרך לשלם לאיחוד וניהול הגבול בין צפון אירלנד (שהיא חלק מהממלכה המאוחדת) לבין הרפובליקה האירית (שהיא חברה באיחוד האירופי). ההסכם השני הוא בן שבעה עמודים בלבד, והוא משרטט את המשא ומתן העתידי בין בריטניה לבין האיחוד בסוגיות שטרם סוכמו. מדובר בסוגיות מרכזיות כגון סחר וביטחון, ולכן ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי חתמה על צ'ק פתוח לאיחוד, מבלי להשאיר קלף בידי בריטניה (שהרי כבר סוכם על "דמי פרישה", ולכן בריטניה לא תחזיק עוד באמצעי לחץ על האיחוד).

בריטניה ממשיכה להשתייך למכס האחיד של האיחוד, דבר שמונע ממנה לחתום על הסכמי סחר עם מדינות שלישיות באופן עצמי. מיי הסכימה לפיקוח אירופי במים הטריטוריאליים של צפון אירלנד, מה שיוצר הבחנה בין צפון אירלנד לשאר הממלכה (ועלול להתפרש כצעד לקראת איחוד האי). אין מגבלת זמן להמשך חברותה של בריטניה במכס האחיד, ואין לבריטניה זכות לצאת באופן חד־צדדי ממנו (מיי הסכימה למנגנון בוררות בין בריטניה לאיחוד, אם וכאשר בריטניה תרצה לצאת). היות שבריטניה ממשיכה להיות חברה במכס האחיד, היא ממשיכה להיות כפופה לחקיקה האירופית ולפסיקה של בית הדין האירופי בענייני סחר, אף שלא תוכל להשפיע עוד על חקיקה זו ולהיות שותפה במינוי שופטי בית הדין האירופי בשל פרישתה.

לא פלא שמיי מתמודדת עם מרד הולך וגובר בתוך מפלגתה, ושמפלגת האופוזיציה העיקרית, הלייבור, תצביע נגד ההסכם. גם אם מיי תצליח לגייס "מורדים" במפלגת הלייבור (ויש כאלה, בשל העמדות הקיצוניות של ג'רמי קורבין), ספק אם היא תצליח לגייס את הרוב הנדרש לאישור ההסכם. המפלגה הצפון־אירית (שהיא חברה בקואליציה הדו־מפלגתית של מיי) מתנגדת להסכם, משום שהוא מעניק לאיחוד האירופי סמכויות פיקוח על המים הטריטוריאליים של צפון אירלנד. המפלגה הסקוטית והמפלגה הליברלית תצבענה נגד ההסכם.

אלא שהחלופות להסכם גרוע זה, גרועות עוד יותר. דחיית ההסכם תיצור אי ודאות ועצבנות בשווקים הפיננסיים. אין תשובה חד־משמעית לשאלות "מה יקרה אם ההסכם יידחה?" האם תהיה הארכה של המשא ומתן או משאל עם חוזר? ושמא פרישה ללא הסכם? במקרה האחרון (פרישה ללא הסכם) עלול להיווצר כאוס כלכלי בשל חוסר ודאות ובשל אי ההסכמה לגבי היחסים הכלכליים בין בריטניה לבין האיחוד. הפסד של מיי בהצבעה על ההסכם יוביל ככל הנראה להקדמת הבחירות, עם סבירות גבוהה שמפלגת הלייבור תנצח ושג'רמי קורבין, מרקסיסט רדיקלי עם מצע כלכלי תמוה (ועוינות פתולוגית לישראל), יהפוך לרה"מ של הוד מלכותה.

 

פורסם ב-ישראל היום 15.01.2019


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *