JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

סגן אלוף (מיל') דניאל ראקוב

סגן אלוף (מיל') דניאל ראקוב

מומחה לרוסיה

משרד המשפטים הרוסי דורש לסגור את הסוכנות היהודית לצורכי מיקוח

סוכנויות הידיעות הרשמיות ברוסיה פרסמו ב-21 ביולי כי בית המשפט Basmanniy במוסקבה אישר כי קיבל פנייה ממשרד המשפטים הרוסי להפסיק את פעילותה של “הסוכנות היהודית” ברוסיה, וכי השופט יקיים “שיחה” ראשונה בנושא כבר ב-28 ביולי. בשבועות האחרונים הכחישה “הסוכנות” בישראל את הפרסומים כי היא נדרשה לסיים את פעילותה ברוסיה בעקבות בדיקה שנערכה בחודשים מאי-יוני, ונקטה בקו הסברתי עמום שלפיו מדובר בעוד הליך בדיקה מני רבים, וכי היא פועלת כדי ליישב את הסוגיה יחד עם הרשויות הרוסיות. הפרסום הרוסי החדש מבהיר את מהותו המשפטית של ההליך שננקט נגד “הסוכנות”.

פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים ברוסיה, ובפרט כאלה הקשורים לארגונים בחו”ל, מצויה בעשור האחרון תחת פיקוח נוקשה של הרשויות, מחשש להתערבות פוליטית בענייניה הפנימיים. ארגונים ופעילים רבים נדרשו להזדהות כ”סוכן זר”, היינו כמי שמקדם השפעה פוליטית במימון זר. בד בבד הוגבל חופש הפעולה של האופוזיציה ברוסיה וגברה פעילות הדיכוי ביחס לפעולות מחאה נגד מדיניות הממשל הרוסי.

משרד המשפטים כפוף במישרין לנשיא רוסיה (ולא לראש הממשלה). סביר להעריך כי לא היה פותח בביקורת או דורש להפסיק את פעילות “הסוכנות” במדינה ללא ידיעת הקרמלין. בהתחשב במרכזיות הנושא היהודי על סדר היום הישראלי-רוסי, יש לראות בכך מסר פוליטי מובהק לירושלים.

“הסוכנות” אומנם אינה מוסד ממשלתי-רשמי (ורשומה ברוסיה כארגון עצמאי), אולם היא ארגון סמי-ממלכתי. ככזאת, היא מהווה מטרה נוחה ללחץ: פורמלית בית המשפט במוסקבה עוסק בסוגיה פנים-רוסית, ומדינת ישראל אינה צד לה. זאת בדומה לפרשת נעמה יששכר, שהוצגה ברוסיה כמקרה פרטי של אזרחית שעוברת על חקיקה מקומית בתחום הסמים.

הלחץ על “הסוכנות” משתלב ב”ציד מכשפות” בקרב האופוזיציה וסגירת כלי תקשורת עצמאיים וארגונים ועמותות מחו”ל. ב-14 ביולי חתם פוטין על מאה חוקים חדשים ובהם חוק שמדלל מאוד את הקריטריונים להגדרה כ”סוכן זר” וחוק שמרחיב מאוד את העילה לאישום בבגידה. ואולם, ארגונים ישראליים ויהודיים ברוסיה נהנו בשנים האחרונות מחסינות חלקית, בזכות הקשרים הקרובים של מוסקבה וירושלים, והתדמית שטיפח הנשיא הרוסי שלפיה “פוטין טוב ליהודים”.

ברקע ללחץ על “הסוכנות” התרחקות הדרגתית של ישראל מרוסיה, בעיני מוסקבה. בימים האחרונים צוטט השגריר הרוסי בישראל באומרו כי כניסת יאיר לפיד ללשכת ראש הממשלה “מייצרת קשיים”, בגלל דבריו החריפים כשר החוץ נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה. אין סיבה להאמין להכחשת דברי השגריר שפורסמה מייד. ביקורת פומבית גוברת של משרד החוץ הרוסי ביחס לישראל בנושא הסורי, הפלסטיני ואף בענייני הרכוש הנוצרי בירושלים בחודשים האחרונים ממחישים כי סדר היום הדו-צדדי הינו רווי ניגודי עניינים, ובראשם הקרבה של ישראל למערב ומאבקה נגד איראן, שבה ביקר פוטין השבוע.

עם זאת, רוסיה אינה רוצה בקרע עם ישראל, מדינה פרו-מערבית, שיצאה מגדרה כדי להוסיף ולקיים דיאלוג מדיני עם מוסקבה ונמנעה מסנקציות נגד מוסקבה. גם ההתקרבות הרוסית-איראנית הינה מדאיגה, אך זהירה. כמו בימי נתניהו פוטין משלב מחוות ולחצים ביחסיו עם ישראל: הסחטנות הרוסית בפרשת נעמה יששכר האפילה על כל מרקם היחסים המדיניים בין מוסקבה לירושלים במשך ארבעה חודשים, לרבות בתקופה שלפני בחירות מרס 2020.

פתיחת ההליך המשפטי מאותתת על רצונם של הרוסים במנוף לחץ מתמשך על ישראל. בתי המשפט ברוסיה הינם עצמאיים על הנייר בלבד, ויעשו את אשר יונחו לעשות (כפי שפעלו בפרשת נעמה יששכר). פתיחת ההליך אינה מנבאת את אורכו: ירצו – יעכבו, ירצו – יאיצו. גם גזר הדין לא יהיה סוף פסוק – ניתן לערער, וגם אם משרד המשפטים יתרצה, זה לא יהווה ערובה לאי-פתיחת הליך עתידי. לו באמת רצו לסיים את פעילות “הסוכנות” במדינה, היו מכריזים עליה “סוכן זר”. על כן, כדאי לממשלה להיערך למשבר ממושך.

בלוחצו על “הסוכנות” הנשיא הרוסי מאותת לישראל לבל תתרחק מדי ממוסקבה במסגרת סכסוכה עם בירות המערב, ואינו מכוון בהכרח לתמורה מסוימת שתספק את הקרמלין. המהלך הרוסי ממחיש מדוע נדרשה ישראל בחודשי המלחמה באוקראינה לנקוט קו מדיני זהיר, ויש להמשיך ולדבוק בו.

בימים האחרונים הממשלה הגיבה למהלכים הרוסיים בהצהרות תקיפות. פוטין אומנם מעריך כוחנות, אך אינו אוהב כשזו מופנית נגדו בפומבי, ועלול להוסיף ולדרדר את המשבר, רק כדי להמחיש, כי אינו נרתע מאזהרות ירושלים. משהומחשה נחישות ישראל בסוגיית “הסוכנות”, מוטב להעביר את השיח לערוצים דיפלומטיים/חשאיים. לא כדאי לחתור לדיאלוג בדרג בכיר מול הקרמלין בסוגיה – הדבר ייתפס כחולשה ויעודד את מוסקבה בסחטנותה.  


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: IMAGO / ITAR-TASS

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך