המערכה בין רוסיה לאוקראינה מתאפיינת בקרב יבשה שהוא הנרחב ביותר עד כה מאז מלחמת המפרץ ב-1991. במאמר זה התמקדנו בהשפעתם של כלי הנשק של המאה ה-21, לאמור טילים בעלי דיוק נקודתי וכלי טיס בלתי מאוישים, על מהלך המלחמה הזו.
ב-24.2.2022 פתחה רוסיה ב”מבצע צבאי מיוחד” שבמסגרתו פלש צבאה לשטחה של אוקראינה במטרה – כדברי הנשיא פוטין – להפוך את אוקראינה למדינה ניטרלית בלתי חמושה ולבצע “דה-נאציפיקציה” של הממשל שלה. “המבצע הצבאי” מתנהל כמלחמה בעצימות גבוהה לכל דבר ועניין בין שתי יריבות לא שקולות – מצד אחד מעצמת-על גרעינית משופעת בכוח אדם ובמערכות נשק מודרניות ומנגד מדינה אירופית בלתי גרעינית ובעלת חימוש בחֶסר שברובו הוא מיושן. בשעת כתיבת הדברים נראה שהשלב הראשון של המלחמה הזו הסתיים באכזבה לרוסיה, אך גם עם הישגים צבאיים ממשיים. ממשלתה ועמה של אוקראינה גילו עד כה נחישות וכושר עמידה צבאי מפתיעים. אין לדעת לאן יתגלגלו המהלכים הצבאיים והדיפלומטיים, ולא ניתן לנחש בשלב זה כמה זמן עוד תימשך הלחימה וכיצד היא תסתיים. זוהי מלחמה מודרנית המתנהלת בחזיתות השונות, כולל החזית התודעתית. שני הצדדים מפרסמים שפע של מידע מילולי וחזותי, שכולל כמות עצומה של סרטוני סמארטפון המופצים ברשתות החברתיות. מידע זה, המגיע משני הצדדים כאחד, נגוע במגמתיות, אך מאפשר בכל זאת להפיק התרשמויות ראשוניות לגבי ההשפעה של מערכות הנשק הבלתי מאוישות של המאה ה-21 על מהלך הלחימה.
השימוש בטילים
כאמור, המלחמה המתנהלת היא בעצימות גבוהה ביותר: לפי מקורות במערב, רוסיה הטילה למערכה כ-120 צוותי קרב גדודיים, הכוללים ביחד כ-1,200 טנקים, 3,600 נושאי גייסות משוריינים, כ-720 תותחים מתנייעים, עשרות סוללות טילי קרקע-אוויר מתנייעים ועוד אלפי רכבים לוגיסטיים[i] – כל אלה פרצו לצפון, למזרח ולדרום אוקראינה. לתמרון היבשתי הרוסי קדמה מהלומת פתיחה על בסיסיו של חיל האוויר האוקראיני שנועדה לשתק אותו. במהלומה זו נורו כ-100 טילי שיוט ממפציצים כבדים ששייטו מעל שטח רוסיה. בהערכה ראשונה נראה שעוצמתה של מהלומת הפתיחה הייתה גבולית. על פי המקורות הגלויים, לאוקראינה יש 8 בסיסים של מטוסי קרב, בסיס אחד של כטב”מים, 3 בסיסים של מטוסי תובלה, 10 בסיסי הגנה אווירית (סוללות S300 מהדגמים המיושנים יותר) ו-12 שדות תעופה נוספים היכולים לשמש להמראות ונחיתות של מטוסי קרב – סה”כ כ-34 יעדים שהרוסים היו חייבים לשתק על מנת להשיג עליונות אווירית מוחלטת בשמי אוקראינה. הממוצע של כ-3 טילי שיוט שנורו לכל אחד מהיעדים הללו הינו נמוך למדי.
ההתרשמות היא שמהלומת הפתיחה הצליחה לשתק חלק ניכר מיכולותיו של חיל האוויר האוקראיני, אך לא את כולן. אחד הסימנים ליעילות המהלומה המקדימה היה מטוס קרב אוקראיני אחד לפחות שפנה לנחות בשטח רומניה לאחר שלא היה מסוגל לנחות בבסיסו המופצץ (המטוס הוחזר לאחר מכן לאוקראינה). טילים שפערו חורים במסלוליו של בסיס תובלה אווירית בעיר אוזרמה (Ozerme) שבמרכז אוקראינה שתקו אותו ונטרלו בכך את הגדודים המוטסים שהיו מוצבים בו.[ii] סרטוני סמארטפון שהועלו לתקשורת ביום הראשון ללחימה הראו מבצע רוסי של איגוף אנכי לכיבוש שדה התעופה אנטונוב שבעיירה הוסטומל, פרבר צפון-מזרחי של קייב, בירת אוקראינה. בסרטונים נראים עשרות מסוקי תובלה מלווים במסוקי תקיפה בדרכם לכיבוש היעד. סרטון ששוחרר על ידי משרד הביטחון הרוסי הראה את כוחות הקומנדו הרוסיים בשטח נמל התעופה, כשברקע נראים מטוסי תובלה אוקראיניים. סביר שהרוסים לא היו מוציאים לפועל תקיפה עתירת סיכון כזו אלמלא היו סבורים כי חיל האוויר האוקראיני הוצא מכלל פעולה. מאידך גיסא, לפי ידיעות ממקורות אוקראיניים, חיל האוויר האוקראיני עדיין היה פעיל למדי באותו מועד גם לאחר המהלומה המקדימה, ומטוסי הקרב שלו מסוג מיג 29 הפילו מסוקי תובלה ומסוקי תקיפה אחדים שהשתתפו באיגוף האנכי. בתקשורת פורסמה תמונה שמראה לכאורה מפציץ אוקראיני מסוג סוחוי 24 מטיל פצצות על הכוחות הרוסיים שנחתו בבסיס. אימות עקיף לכך שחיל האוויר האוקראיני השיב מלחמה שערה באותו קרב הוא העובדה שהרוסים לא הצליחו להנחית מטוסי תובלה נושאי גייסות נוספים באותו בסיס, והקרבות בתוכו וסביבו נמשכו עד נסיגת הכוחות הרוסיים ממנו בסוף חודש מרץ.
הרושם המתקבל הוא שהמאמץ להשמיד את חיל האוויר האוקראיני במהלומת פתיחה מהממת – מעין “מבצע מוקד” (מהלומת הפתיחה של מלחמת 1967) רוסי שהוצא לפועל בעיקר בעזרת טילי שיוט – השיג פחות תוצאות מהצפוי. מה הייתה הסיבה לכך? במערב פורסמו צילומי לוויין המראים לפחות בסיס אוויר אוקראיני אחד שבו נראה בבירור כי שלושה טילים שנועדו לייצר מכתשים במסלולים החטיאו את מטרתם והותירו את המסלולים שלמים. לדברי מקור אנונימי בחיל האוויר האמריקאי, חלקם של טילי השיוט הרוסיים “כשלו בשיגור, החטיאו או שלא התפוצצו לאחר הפגיעה”.[iii] כפועל יוצא שמר כאמור חיל האוויר האוקראיני על כשירות מבצעית שיורית בשלבים הראשונים של המלחמה, ועדי ראייה מספרים על קרבות אוויר בין מטוסים אוקראיניים לרוסיים בשמי קייב.
במלחמות העבר הגזים כל צד בטענותיו לגבי מספר מטוסי האויב שהפיל, אך דייק במספר המטוסים שהוא עצמו איבד. מכיוון שבמלחמה הנוכחית לא הודה אף צד באובדן מטוסיו, אין בידינו מספרים אמינים לגבי מספר המטוסים שהופלו בקרב על ידי כל אחד מהצדדים. מניתוח שנעשה בבלוג הטורקי [iv]ORYX (שהוכיח את מהימנותו בדיווחים על אודות מלחמת נגורנו קאראבאך השנייה), ניתוח שמסתמך על צילומים וסרטונים שהועלו לתקשורת, מתקבל שבמועד כתיבת מאמר זה איבדו הרוסים 18 מטוסי קרב והתקפה (מהם כמה מהדגמים המתקדמים ביותר שלהם), 6 מסוקי תובלה ולא פחות מ-32 מסוקי תקיפה (עובדה המלמדת על פגיעותם הרבה של מסוקי תקיפה במשימות חיפוי אווירי על כוחות מתמרנים). אבדות האוויר של אוקראינה לפי העדויות המצולמות היו עד כה 12 מטוסים ו-2 מסוקי תקיפה. סביר שהערכת אבדות האוויר של אוקראינה לוקה בחסר, מכיוון שמטוסיהם שנפגעו בבסיסיהם או שנפלו בשטחים שבשליטת אוקראינה לא תועדו על ידי גורמים רוסיים.
נראה שהרוסים לא חדלו מפעולה לשחיקת יכולתו של חיל האוויר האוקראיני, והתמידו במערכה להשמדת מסלולי נחיתה והמראה ברחבי אוקראינה שיכלו לשמש את חיל האוויר האוקראיני. לדוגמה, ב-6.3.2022 הושמד לחלוטין נמל התעופה האזרחי של העיר וויניציה (Vinnytsia) שבמרכז אוקראינה על ידי 8 טילי שיוט רוסיים. כמה ימים לאחר מכן, ב-11.3.2022, הותקף נמל התעופה של העיר לוצק (Lutsk) שבצפון מערב אוקראינה, ובאותו יום וכן ב-13.3.2022 הותקף נמל התעופה הבינלאומי של העיר איוואנו-פראנקיבסק ( (Ivano-Frankivkשבדרום מערב המדינה. ב-10 באפריל 2022 הושמד נמל התעופה הקטן של העיר דניפרו ((Denipro שבמזרח אוקראינה. סביר שנמלי התעופה הללו הותקפו מכיוון שהרוסים העריכו כי חיל האוויר האוקראיני עושה שימוש במסלוליהם. עם זאת, לא ברור מדוע לא כלל הצבא הרוסי את נמלי התעופה האלה במהלומת הפתיחה של המלחמה, והמתין כמעט שבועיים עד שפנה לטפל בהם. כך או כך, נראה שמהלכי השחיקה הרוסיים הצליחו בסופו של דבר לדכא באופן משמעותי את היכולת המבצעית של טייסות הקרב האוקראיניות. מדיווח תקשורתי מסוף מאי 2022 שבו מרואיין טייס של חיל האוויר האוקראיני[v] מתקבל שהמטוסים המעטים שנותרו פועלים ממסלולים של שדות תעופה במערב אוקראינה שאומנם הופצצו, אך שבין מכתשי הפגיעות נשארו בהם מסלולים באורך מספיק להמראה ולנחיתה. הרוסים תוקפים באופן שיטתי מאגרי דלק בכל רחבי אוקראינה. סביר להניח שהמחסור במסלולים שמישים, ואולי גם מחסור בדלק, מגבילים מאוד את יכולות מטוסי הקרב של חיל האוויר האוקראיני להפיק גיחות מבצעיות. לפי דברי אותו טייס שצוטט לעיל, חיל האוויר האוקראיני מצליח להוציא לפועל לא יותר מ-5 עד 10 גיחות ליום – מספר נמוך מאוד שמשמעותו יותר סמלית ממבצעית. הנשיא האוקראיני זלנסקי הפציר במדינות המערב לסייע לו בלוחמה האווירית הן על ידי הכרזת המרחב האווירי האוקראיני כ”אזור אסור לטיסה” והן על ידי אספקת מטוסי קרב מהדגמים הסובייטיים שנותרו בידי מדינות מזרח אירופה – סימן ברור למצוקה שחיל האוויר האוקראיני שרוי בה.
גם מערך ההגנה האווירית של אוקראינה נפגע קשות בתקיפה המקדימה ובתקיפות שלאחריה. לפי הבלוג הטורקי ORYX שאוזכר לעיל והמסתמך על עדויות מצולמות, האוקראינים איבדו עד מועד הכנת מאמר זה לא פחות מ-22 משגרים של מערכות טק”א כבדות מסוג S300 וכן 17 מערכות טק”א קצרות טווח מסוגים שונים. ידיעות שונות בתקשורת טוענות כי ברשות אוקראינה נותרו עדיין מערכות S300 שמישות שמקשות על חיל האוויר הרוסי לפעול בשמיה. עדות עקיפה לכך מתקבלת למשל מהודעת הצבא הרוסי מיום 5.4.2022 כי במכלול תקיפות האוויר שלו באותו יום נכלל גם מכ”ם של מערכת S300 אוקראינית – כלומר, ברשות האוקראינים נשארו עדיין מערכות טק”א כאלו כמעט חודש וחצי אחרי תחילת המלחמה. יתרה מכך: לבקשת אוקראינה הועברו אליה כמה סוללות S300 ממדינות מזרח אירופה שבהן מערכת סובייטית מיושנת זו עדיין נמצאת בשימוש מבצעי. נראה אם כן שבשלב זה שיתקה אומנם רוסיה את מערך המטוסים המאוישים של אוקראינה, אך עדיין לא השיגה שליטה מלאה בשמי מדינה זו, בייחוד בגבהים הנמוכים הנמצאים בטווח של טילי הכתף האמריקאים המסופקים כיום לאוקראינה. הדבר מעיד מחד גיסא על הנחישות, האומץ והתושייה האוקראיניים במאבק נגד חיל האוויר הרוסי, אך מאידך גיסא הוא מעיד על אורך הנשימה ועוצמת המכבש הרוסי שנסמכים הן על יתרון כמותי והן על שליטה באש טילי שיוט וטילים בליסטיים על כל מרחביה של אוקראינה. סביר להניח שהמכבש הרוסי יצליח בסופו של דבר להשיג שליטה מוחלטת בגבהים של מרחב האוויר האוקראיני.
ההתרשמות שהנשק העיקרי – ואולי הבלעדי – שהרוסים עושים בו שימוש לתקיפת בסיסי האוויר והתשתיות של חיל האוויר האוקראיני הם טילי שיוט מסוגים שונים, ולא טילים בליסטיים – אף שיש ברשותם טילים בליסטיים מדויקים מסוג SS26 “איסקנדר” שטווחם מספיק על מנת לכסות את מזרח ומרכז אוקראינה מאזורי שיגור ברוסיה ובבלארוס. דיווחים וסרטוני וידאו ששוחררו על ידי הצבא הרוסי מראים ירי של טק”ק “איסקנדר” על מטרות תשתית צבאיות ואזרחיות, אך לא על בסיסי חיל האוויר האוקראיני (אם כי ייתכן שתקיפות טק”ק על בסיסי אוויר אוקראיניים התקיימו אך לא תועדו). באחד מסרטוני הווידאו הללו נראה מטח של טק”ק מדויק “איסקנדר” משוגר משטח בלארוס לעבר מרכז פיקוד אוקראיני. בסרטון וידאו אחר נראה מרכז הפיקוד הזה מושמד לחלוטין.
מדוע נמנעו הרוסים מלתקוף בסיסי אוויר בטק”ק והעדיפו לשם כך טילי שיוט? על פי כמות טילי ה”איסקנדר” שנורו במערכה – 100 מהם רק בשבוע הראשון של המלחמה[vi] – הסיבה איננה מחסור בטילים מסוג זה. ייתכן שהדבר נוגע לעוצמת ראשי הקרב של שתי משפחות הטילים. לטילי השיוט יש בדרך כלל ראשי קרב קטנים יותר, ועל כן סביר לייחד אותם למטרות רכות יותר כמו שדות תעופה. הראש הקרבי הכבד של ה”איסקנדר” נדרש כנראה לטיפול במטרות שמחייבות הרס נרחב כמו מאגרי דלק ומפקדות צבאיות – אך זוהי השערה בלבד שאין לה כרגע כל אישוש.
מעבר לשימוש המרובה בטק”ק טקטי מדויק הטילו הרוסים למערכה את אחת ממערכות הטילים המתקדמות ביותר שלהם – ה”קינזאל”, שזו הייתה הופעת הבכורה שלה בשדה הקרב. ה”קינזאל” הוא טיל בליסטי לטווח של כ-2,000 ק”מ המשוגר ממטוס ושיש לו כושר תמרון גבוה ביותר במהלך חדירתו חזרה לאטמוספרה. כושר תמרון עצום זה במהירויות היפר-סוניות מאפשר לו להיות משוגר לכיוון שונה מכיוון המטרה, אך לפנות ברגע האחרון אל המטרה עצמה ולפגוע בה במדויק. עקב יכולת זאת לא ניתן לחזות מראש את מסלולו הסופי ואת המטרה המיועדת של הטיל, וכל מערכות ההגנה בפני טילים הקיימות כיום – והמבוססות על כך שמסלולי הטק”ק ניתנים לחיזוי – אינן מסוגלות ליירט טיל כזה. דובר צבא רוסיה הודיע בסוף מרץ כי עד כה נורו 3 טילים כאלה, הראשון נגד מחסן תחמושת בהרי הקרפטים שבמערב אוקראינה, השני נגד מרכז קניות בלב קייב הבירה, בטענה שבחניונים התת-קרקעיים שלו הוסתרו משגרי גראד אוקראיניים, והשלישי נגד מצבורי דלק בעיר הנמל ניקולאייב שבדרום אוקראינה.[vii] הדובר הוסיף שכל שלושת הטילים שוגרו ממרחק של כ-1,000 ק”מ ממטרותיהם. עצם השימוש בטילים היפרסוניים אלה עורר תמיהות במערב, מכיוון שלאוקראינה אין מערכות הגנה מפני טילים שנדרש להתגבר עליהן בעזרות תמרונים היפר-סוניים, וברשות רוסיה יש טילים בליסטיים “רגילים” שהיו יכולים לשמש לפגיעה אנושה באותן מטרות. דובר צבא רוסיה טרח להבהיר שהשימוש בטילי ה”קינזאל” נעשה עקב מהירות הפגיעה העצומה שלהם שמאפשרת להם לחדור עמוק לתוך בונקרים עתירי בטון. הסבר זה דחוק למדי, ביחוד כשמדובר בפגיעה במצבורי דלק, ונראה שהסיבה האמיתית לשימוש בטילי ה”קינזאל” הייתה להשיג אפקט של “הלם ויראה” על ארה”ב ובנות בריתה. ואכן, ירי ה”קינזאל” כיכב בכותרות של התקשורת המערבית והלהיט את הוויכוח בשאלה מדוע אין בידי ארה”ב נשק דומה עד עצם היום הזה.
אף על פי שאוקראינה פרסמה בעבר כי היא מפתחת טילים בליסטיים מדויקים הדומים ל”איסקנדר” הרוסי, לא ידוע על כל שימוש שנעשה בהם נגד רוסיה. נראה שלצבא אוקראינה יש רק סוג אחד של טיל בליסטי מדויק אך קצר טווח: ה-SS21 “טוצ’קה”, שאותו ירשה מברית המועצות. טיל זה מוכר לישראל מהשירות המבצעי שלו בסוריה, שם הוא היה בשימוש נרחב של משטר אסאד נגד המורדים. זהו טיל קצר-טווח (120–140 ק”מ) שנושא בדרך כלל מטען של פצצונות נגד אדם. מטען זה איננו יעיל נגד תשתיות וביצורים. במקרה אחד לפחות שיגרו האוקראינים טיל כזה לנמל ברדיאנסק (Berdyansk) שלחוף ים אזוב ואשר נכבש על ידי רוסיה. הרוסים טענו שהטיל יורט, אך שברי הטיל שהוצגו בטלוויזיה הרוסית לא הראו כל סימן של יירוט. בשני מקרים גרמו טילי טוצ’קה לאבדות אזרחיות ניכרות. ב-14.3.2022 פגע טיל כזה בעיר דונצק הנמצאת בשליטת כוחות פרו-רוסיים מאז 2014. מהפגיעה נהרגו 20 אזרחים, ורוסיה מיהרה להאשים את אוקראינה ב”רצח עם”. ב-8.4.2022 פגע טיל “טוצ’קה” בתחנת רכבת בעיר קרמטורסק (Kramatorsk) שבמזרח אוקראינה והרג יותר מ-50 תושבים שחיכו לרכבת על מנת להתפנות למערב אוקראינה. גוף הרקטה הזו נשא כתובת ברוסית שפירושה “עבור הילדים”. ייתכן שירי זה היה פעולת תגמול של הבדלנים הפרו-רוסיים במענה ל”טוצ’קה” שפגעה בדונצק כמה שבועות לפני כן. בסיכום נראה שמעבר לפן הטרוריסטי והתעמולתי, מבחינה צבאית גרידא לטילי ה”טוצ’קה” הייתה השפעה שולית – אם בכלל – על מהלך המלחמה.
בסיכום ביניים, נראה שלמרות התקלות וההחטאות הרבות, טילי השיוט והטילים הבליסטיים הטקטיים המדויקים של רוסיה (שיותר מ-1,000 מהם נורו על ידם עד כה לפי ההערכות) היו יעילים למדי בסיוע לדיכוי יכולת הלחימה של חיל האוויר האוקראיני ובהכרעת מערכי ההגנה האווירית שלו. לאוקראינה אין מערכות הגנה ייעודיות נגד טילים. לפי ידיעות שונות, האוקראינים הצליחו להפיל טילי שיוט אחדים על ידי מטוסי הקרב שלהם, ומערכות ההגנה האווירית יירטו טילים בליסטיים אחדים – אך מהימנות הידיעות האלה מוטלת בספק. ללא הגנה כלשהי היו בסיסי האוויר, מרכזי התחזוקה ומצבורי התחמושת והדלק של חיל האוויר האוקראיני חשופים לחלוטין בפני מתקפת הטילים הטקטיים המדויקים של רוסיה. הטילים האחרים שהוטלו למערכה – טילי ה”קינזאל” ההיפר-סוניים של רוסיה, וטילי ה”טוצ’קה” קצרי הטווח של אוקראינה – תרמו בעיקר בנושא התודעה, אך תרומתם ללחימה עצמה הייתה עד כה שולית.
כטב”מים
פן אחר של המערכה האווירית הוא השימוש של שני הצדדים בכטב”מים מסוגים שונים, לצורכי מודיעין ותקיפה. לפני המלחמה רכשה אוקראינה מטורקיה כמות של כטב”מי תקיפה מסוג “באיראקטאר TB2″ שהפליאו בביצועיהם במלחמת נגורנו קאראבאך השנייה ובעימותים צבאיים אחרים באגן הים התיכון. האוקראינים הטילו אותם למערכה מייד עם פרוץ הקרבות בסוף פברואר 2022. האוקראינים, כמו האזרים במלחמתם נגד ארמניה, עשו פרסום רב ושחררו סרטוני וידאו של פגיעות בטנקים, בנגמ”שים, במערכות ההגנה האווירית וברכב הלוגיסטי של הכוחות הרוסיים הפולשים. עם זאת, בניגוד למערכות קודמות שבהן שלטו כטב”מי ה”באיראקטאר” בשדות הקרב, נראה שהפעם הייתה תרומתם למערכה הקרקעית של אוקראינה שולית. על פי מניין אובדן הציוד הרוסי שפורט באתר ORYX נכון ל-12.4.2022 איבד צבא רוסיה עד אותו מועד לפחות 476 טנקים, 849 נגמ”שים ו-787 משאיות. תרומתם של כטב”מי ה”באיראקטאר” האוקראיניים לפגיעה נרחבת זו בשריון ובלוגיסטיקה הרוסית הייתה צנועה ביותר ויוחסה להם השמדה של לא יותר מ-6 נגמ”שים, 24 משאיות ואף לא טנק אחד. מאידך גיסא, תרומתם להשמדת מערכות טק”א רוסיות הייתה משמעותית יותר: 10 מתוך 25 מערכות הטק”א הרוסיות שאבדו לפי מניינו של אותו אתר הושמדו על ידי הפצצות הגולשות של כטב”מי ה”באיראקטאר”.
נראה אם כן שמפעילי ה”באיראקטאר” (שחלקם היו טורקיים, כפי שעולה מפס הקול של אחד מסרטוני הווידאו שפורסמו) ריכזו את מאמציהם במערכות ההגנה האווירית של האויב, כפי שעשו זאת במלחמת נגורנו קאראבאך השנייה. כזכור, במלחמה ההיא הצליחו מפעילי ה”באיראקטאר” להשמיד כמעט את כל מערך ההגנה האווירית הארמני, מה שאפשר להם להתפנות להשמדה שיטתית של השריון, הארטילריה ומשאיות התובלה של צבא ארמניה. נראה שהפעם לא הצליחו הכטב”מים הטורקיים של אוקראינה לחזור על אותו הישג, כפי שניתן ללמוד מהמספרים הזניחים של הנגמ”שים ומשאיות התובלה שהושמדו על ידם. יתרה מכך: מתוך בחינת התאריכים של התמונות וסרטוני הווידאו שפורסמו, אפשר להתרשם שהפעילות של כטב”מי ה”באיראקטאר” החלה לדעוך באמצע חודש מרץ, כלומר כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה. נראה שלאחר מכן קטן היקף פעולתם במידה ניכרת.
ניתן לפרש את דעיכת הפעילות המתועדת של כטב”מי ה”באיראקטאר” בשני אופנים: האחד, כי מערכות ההגנה האווירית של רוסיה הצליחו להפיל את מרביתם של הכטב”מים האלה ולשחוק בכך את יכולתו של מערך כטב”מי התקיפה האוקראיניים. ההסבר השני – שהוצע על ידי פרשנים טורקיים – הוא שהוחלט על ידי האוקראינים “להנמיך פרופיל” ולחדול מלפרסם את הצלחות הכטב”מים הטורקיים שלהם כדי להקטין את תשומת הלב הרוסית אליהם. הסבר זה – גם אם יש בו גרעין של אמת – מרמז על כך שההסבר הראשון נכון יותר וכי הרוסים – בניגוד לארמנים לפניהם – הצליחו ליירט ולהשמיד את כטב”מי ה”באיראקטאר” בקצב גבוה למדי.
לפי הפרסומים בתקשורת המערבית, האוקראינים עושים שימוש נרחב ברחפנים[viii] הן לתקיפה והן למודיעין. בכתבה ביומון בריטי מוביל נאמר שבצבא אוקראינה הוקמה כבר לפני שנים מספר יחידה של תצפית אווירית המורכבת ממתנדבים אנשי היי טק וחובבי רחפנים. היחידה פיתחה רחפנים כבדים בעלי 8 רוטורים המסוגלים להטיל פצצות של קילוגרמים אחדים. הרעיון להקמת היחידה היה של איש היי טק אוקראיני שהשתתף ב”מהפכת הצבע” של 2014 שהורידה מהשלטון את הנשיא הפרו רוסי. פעילות הפיתוח של היחידה נעזרה בתקציבים שוליים ובגיוס כספים מהציבור בשיטות של מימון המונים. כשהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה התקדמה שיירה רוסית ענקית מגבול בלרוס לכיוון קייב; יחידת התצפית האווירית, מלווה בכוחות קומנדו אוקראיניים, נעה לעבר השיירה הרוסית כשהיא נישאת על רכבי שטח. לדברי חברי היחידה, פצצות שהוטלו מהרחפנים שלהם השמידו את הרכבים שהיו בראש השיירה הרוסית, וגרמו לעצירת השיירה כולה. לאחר מכן תקפו רחפני היחידה את רכבי האספקה והדלק שבזנב השיירה, וכך הצליחו למנוע את המשך התקדמותה למשך ימים מספר. הרוסים ניסו לשתק את רחפני היחידה בעזרת שיבוש אלקטרוני, אך נאלצו מעת לעת להפסיק את השיבוש על מנת להפעיל את הכטב”מים שלהם עצמם – והאוקראינים ניצלו את ההפסקות הללו כדי לשגר את הרחפנים שלהם.[ix] כפי שנאמר בתחילת המאמר, הפרסומים של שני הצדדים נגועים במגמתיות ברורה, והסיפור על יחידת חובבי רחפנים אוקראינית שעוצרת בכוחות עצמה טורי שריון רוסיים נשמע מגמתי למדי. מאידך גיסא, קיימת עדות עקיפה שתומכת בידיעה העיתונאית הזו. בסרטון וידאו ששוחרר על ידי משרד הביטחון הרוסי נראית סוללת טק”א ניידת, מהסוג שמלווה את טורי השריון הרוסיים, משגרת טיל שפוגע ומפיל רחפן אוקראיני כבד בעל שמונה רוטורים.
מלבד השימוש ברחפנים כבדים לתקיפה, האוקראינים עושים שימוש נרחב לצורך מודיעין חזותי ברחפנים מסחריים, מהסוגים הנמכרים לציבור כמוצרי צריכה. הרשתות החברתיות מוצפות בקטעי וידאו משדות הקרב של אוקראינה שבהם מתועדים כוחות רוסיים בשטח, פגיעות בטנקים רוסיים וכן הריגת אזרחים על ידי חיילים רוסיים. תומכי אוקראינה במערב ממשיכים לתרום מאות רחפנים מסחריים לצבא אוקראינה.[x] נראה שהרחפנות האזרחית-מסחרית הפכה את שדה הקרב לשקוף: לא ניתן עוד להסתיר כוחות צבא מפני להקות הרחפנים המרחפות מעל שדה הקרב; מיקומם וכל תנועה שלהם מתועדים בזמן אמת, לפחות בשעות היום ובמזג אוויר סביר.
רוסיה מצידה הטילה למערכה את כל סוגי הכטב”מים המבצעיים שברשותה. כלי הטיס העיקרי למודיעין חזותי הוא ה-Orlan 10 – כטב”מ גדודי המשוגר לצורך תצפית “מעבר לגבעה” (מקביל ל”רוכב שמיים” של ישראל). סרטוני וידאו ששוחררו על ידי משרד הביטחון הרוסי מראים כמה סוגים של כטב”מים חמושים לתקיפת קרקע. אחד מהם הוא ה-Forepost R – מהדורה רוסית של הכטב”מ הישראלי מסוג Searcher 2 שנמכר בשעתו לרוסיה )בצילום של שברי כטב”מ רוסי שהגיע מאוקראינה נראים רכיבים מתוצרת התעשייה האווירית). כטב”מ התקיפה העיקרי של רוסיה, המקביל ל”באיראקטאר” הטורקי שבשירות אוקראינה, הוא ה-Inokhodets (שמהדורת הייצוא שלו נקראת “אוריון”). זהו כטב”מ גדול ממדים היכול לשאת כ-250 ק”ג של חימושים, כולל טילי אוויר-אוויר לשימוש נגד מסוקים. סרטוני וידאו שפורסמו על ידי משרד הביטחון הרוסי מראים כטב”מים מסוג זה משגרים טילים נגד טנקים נגד מטרות קרקע. לפחות כטב”מ אחד מסוג זה הופל על ידי האוקראינים, קרוב לוודאי באמצעות טיל כתף. הרוסים חשפו לראשונה את הכטב”מ המתאבד שלהם מסוג KUB, שיש לו חזות חיצונית דומה ל”שאהד 136″ האיראני ששימש להתקפת מתקני הנפט בסעודיה בשנת 2019. עם זאת נראה שהשפעתם של כטב”מי התקיפה הרוסיים מכל הסוגים על קרב היבשה הינה מוגבלת עד בלתי משמעותית, וזאת בדומה להשפעה המוגבלת של כטב”מי התקיפה האוקראיניים כפי שתיארנו לעיל.
סיכום
המערכה בין רוסיה לאוקראינה מתאפיינת בקרב יבשה שהוא הנרחב ביותר עד כה מאז מלחמת המפרץ ב- 1991. במאמר זה התמקדנו בהשפעתם של כלי הנשק של המאה ה-21, לאמור טילים בעלי דיוק נקודתי וכלי טיס בלתי מאוישים, על מהלך המלחמה הזו. מתוך העדויות הישירות והעקיפות שבספרות הפתוחה, נראה שלטילי הדיוק של רוסיה – הן הבליסטיים והן המשייטים – הייתה השפעה משמעותית על דיכוי יכולותיו של חיל האוויר האוקראיני. יש להניח שחלק מהדיכוי נעשה בקרבות אוויר בימים הראשונים של המלחמה, אך התיאורים בתקשורת של מטוסי הקרב של אוקראינה הממריאים בין מכתשי הפגיעה של הטילים הרוסיים במסלולים שלהם, ושמצליחים לבצע לכל היותר 5 עד 10 גיחות ליום, מעידים על יעילותם של טילי הדיוק כאמצעי להשבתת בסיסי אוויר. זהו לקח חשוב לכל חילות האוויר במערב, ובמיוחד לחיל האוויר של ישראל. באשר לכלי טיס בלתי מאוישים, המלחמה עד כה מצביעה על משקלם של הרחפנים – צבאיים ומסחריים כאחד – במעבר ל”שדה הקרב השקוף” שבו לא ניתן להסתיר גייסות, כלי רכב ותנועות צבא. מאידך גיסא, לכטב”מי התקיפה של שני הצדדים לא הייתה כפי הנראה השפעה ניכרת על קרב היבשה. תוצאה זו מפתיעה במידה מסוימת, לאור ההצלחות של כטב”מי התקיפה הטורקיים במערכות בצפון סוריה, בלוב ובמיוחד במלחמת נגורנו קאראבאך השנייה בשנת 2020. נראה שההשפעה המוגבלת של כטב”מי התקיפה במלחמה הנוכחית נובעת משתי סיבות: האחת – כי לעומת עוצמת האש הקרקעית של שני הצדדים, תוספת עוצמת האש שבאה מכטב”מי התקיפה היא שולית. הסיבה האפשרית השנייה היא שמערכי הגנה אווירית הטקטיים המודרניים יותר המופעלים כיום על ידי רוסיה במלחמה הנוכחית הצליחו להפיל את כטב”מי ה”באיראקטאר” גדולי הממדים בקצב גבוה, מעבר ליכולתם של האוקראינים לחדש את מלאי הכלים שלהם – אם אפשרות כזו עמדה על הפרק כלל ועיקר. לפי הידיעות בתקשורת, מלאי כטב”מי ה”באיראקטאר” שהיה בידי האוקראינים בתחילת המלחמה עמד על כ-20 כלי טיס; מתקבל שנדרשו לרוסים כשלושה שבועות להשמיד את מרביתם של אותם 20 כטב”מי התקיפה האוקראיניים – זמן ממושך למדי, אך לא בלתי סביר.
נראה אם כן שלכטב”מי תקיפה יכולה להיות השפעה משמעותית במערכות בעצימות נמוכה או מול אויב לא מתוחכם, אך במלחמה בעצימות גבוהה ומול מערכות הגנה מודרניות פגיעותם הרבה מקטינה מאוד את השפעתם על קרב היבשה והופכת אותה לבלתי משמעותית. גם לקח זה הוא בעל משמעות רבה לצבאות ולחילות האוויר של המערב. נראה שמטוסי התקיפה המאוישים לא יוחלפו על ידי מטוסי תקיפה בלתי מאוישים אלא על ידי טילים בעלי דיוק נקודתי שישוגרו מטווחים של מאות קילומטרים, ותהיה זו ההגנה נגדם – הן מהאוויר והן מהקרקע – שתקבע את גורל המערכה.
[i] Mittal, V., “How The Ukrainian Military Strategy Stalled the Russian Offensive”, Harper, March 27 2022
[ii] מידע אישי שנמסר למחבר ממפקד חיל האוויר לשעבר של אסטוניה, שקיבל ידיעה זו טלפונית ממכריו באותו בסיס באוקראינה שעות מספר לאחר מכת הפתיחה הרוסית.
[iii] Barrie, D., “Ukraine: Russia’s Air Launched Cruise Missiles Coming Up Short”, IISS, April 1 2022
[iv] Mitsr, S. et al., “Attack on Europe: Documenting Equipment Losses During the 2022 Russian Invasion of Ukraine”, Oryx, April 3 2022
[v] Veronikova, M. and Kramer, Andrew E., “How Ukraine’s Air Force is Fighting Back Against Russian Jets”, The New York Times, March 31 2022
https://www.nytimes.com/2022/03/22/world/europe/ukraine-air-force-russia.html
[vi] mil.in.ua (pro Ukrainian blog), “Iskander Shelling: In a Week, Over 100 Missiles Were Fired From Belarus”, March 30 2022
https://mil.in.ua/en/news/iskander-shelling-in-a-week-over-100-missiles-were-fired-from-belarus
[vii] “Is the US Losing the Arms Race to Russia and China?”, Defense News Weekly Full Episode, March 26 2022
[viii] במאמר זה המונח “כטב”מ” מתייחס למטוסים לא מאוישים שמצוידים בכנפיים ובמדחפים. המונח “רחפן” מתייחס לכלי טיס בלתי מאוישים דמויי הליקופטרים, הממריאים ונוחתים אנכית בעזרת מדחפים אחדים. המונח “רחפן כבד” מתייחס לרחפנים שמספר המדחפים שלהם גדול מארבעה והמסוגלים לשאת מטען משתלם של כמה קילוגרמים.
[ix] Borger, J., “The Drone Operators Who Halted Russian Convoy Headed For Kyiv”, The Guardian, March 28 2022
[x] Greenwood, F., “Ukraine War Is Being Watched From Above”, Foreign Policy, April 2 2022
https://foreignpolicy.com/2022/04/02/russia-ukraine-war-drones-risks/
תמונה: Ministry of Defence of Ukraine
- בניית אתרים