מחאת 2022 באיראן

למחאות באיראן יש מאפיינים שונים מהמחאות בעבר המסמלים מעבר בין דורי. הן משקפות פער רעיוני בין ההנהגה הוותיקה של המהפכה לבין הדור הצעיר באיראן.

מחאות צעירי איראן נגד הכיסוי האסלאמי “חג’אב”, אחד ממאפייני המהפכה, פרצו לאחר שצעירה ממוצא כורדי, מהסא אמיני, נהרגה בידי משמרות הצניעות ב-15 בספטמבר. ככל הנראה המשמרות הפעילו כוח רב מדי בעת מעצרה בגין “לבוש לא הולם לפי הקוד האסלאמי”. יישום חוקי הצניעות הוחרף מאז עליית הנשיא רא’יסי לכס הנשיאות, ומאז התמלאה רשת האינטרנט בסרטונים על התעללות קשה בנשים על ידי סיורי הצניעות אשר חשבו שאינן עומדות בקריטריונים הנדרשים, שאינם ברורים ומובהקים.

נוסף על כך, משפחתה של מהסא סירבה להתרצות והחלה, בניגוד לנוהג “קבלת הדין ושתיקה” המקובל בחברה האיראנית, לחשוף פרטים על המקרה ועל ההתרחשות שהביאה למותה, דבר שחשף את שקרי הכוחות הנתמכים על ידי בכירי המשטר והביך אותם. מאידך גיסא עודדה החשיפה צעירים רבים, ובעיקר סטודנטים, לצאת למחאות כבר בימים הראשונים למותה של מהסא, ואלה נמשכות בעוצמות ובהיקפים שונים עד היום.

הכתובת הייתה על הקיר

למחאת החג’אב קדמה נרגנות רבה בחברה האיראנית, ברוב שכבותיה, וברחבי המדינה. הדבר בא לידי ביטוי בהתקפות והפגנות קשות נגד ממשלת רא’יסי, הנשיא הראשון מאז המהפכה שסופג השפלות, בראשן הסיסמה “מוות לרא’יסי”, זאת תוך פחות משנה מאז בחירתו לתפקיד. בין השאר, האינפלציה בתקופת כהונתו מגיעה לפי נתונים רשמיים לכ-50%.

ייתכן כי נסיבות נוספות הביאו לתסיסה, ביניהן רמזים לקידום בנו של המנהיג – מג’תבא – לקדמת הבמה והצגתו כיורש ההנהגה, היחסים המתהדקים עם רוסיה וסין ללא תמורה כלכלית הולמת, אי-התקדמות שיחות הגרעין וכתוצאה מכך היעדר שיפור במצב הכלכלי, פרשיות שחיתות ומעילות רבות. כל אלו תרמו לעלייה ברמת התסכול הציבורי ובנכונותו למחות מיידית לאחר שהידיעה על מותה של מהסא אמיני התפשטה.

סקר ארצי של המכללה לביטחון הלאומי האיראני שדלף בתחילת ספטמבר, לפני המחאות, מצביע כי “75% מהציבור האיראני מוכן להשתתף במחאות עקב היעדר צדק ושוויון וכן החרפת המצב הכלכלי”. במסגרת סקר זה 82% מהמשיבים טענו כי דרישותיהם לא מולאו, 67% טענו כי הם סובלים ממחסור ו-60% השיבו כי החברה האיראנית אינה מאוזנת. עורכי הסקר הסיקו כי בשנים האחרונות המחאות באיראן מתפתחות ונמשכות ללא הנהגה מסודרת או בהנהגת איגודים מקצועיים עקב תחושת חוסר צדק לרוב החברה באזורים רבים. לכן, רמת הספונטניות והמודעות למצוקות גבוהה, והיא תורמת לפריצת המחאות הבאות.

ישנם כמה מאפיינים ייחודיים למחאת סתיו 2022:

1. מחאת הדור הצעיר או דור ה-Z – מרבית משתתפי המחאות ברחבי איראן הינם צעירים שגילם אינו עולה על 30. למחאה הצטרפו גם תלמידים, ובעיקר תלמידות בתי ספר הסולדות מהחג’אב. דור זה לא חווה את המהפכה ואינו מתחבר למסריה. לעומת זאת, המפגש עם רשת האינטרנט מאפשר גישה לבני גילם ולחיים הנוחים במערב. דור זה אינו מוכן לקבל תכתיבים של הדורות הקודמים, ובעיקר של דור המהפכה. בשנים האחרונות התרבו ברשת האינטרנט סרטונים השמים ללעג את ראשי המשטר ואת מסריהם; גם שידורי הערוצים הגולים המתנגדים למשטר ממלאים תפקיד חשוב באינדוקטרינציה האנטי-אסלאמית והאנטי-משטרית של הצעירים, הגם שצעירים אלה נוכחים לדעת כי דור המהפכה אף הוא הפך מושחת ואינו מציית בעצמו לערכי המהפכה. הראיה היא הביקורת הרבה על בני הבכירים המתגוררים במערב ומנהלים חיים נוחים, אף על פי שאבותיהם באיראן מקדמים קו אנטי-מערבי.
2. מחאה נגד עצם קיום המשטר ויסודותיו – אומנם במחאות קודמות נשמעו קריאות נגד המנהיג ושיטת המשטר, אך הפעם הן מהוות את עיקר המחאה, והסיסמה “מוות לדיקטטור” העפילה על שאר הסיסמאות, למשל על אלה הקוראות להחזרת המלוכה. עובדה זו מעידה על ניסיון של הדור החדש להביא בראש ובראשונה להפלת השלטון, אף על פי שאין חלופה ברורה באופק.
3. תגובה מהוססת ולא עקבית של כוחות הביטחון – בניגוד למחאות הדלק של אוקטובר 2019 או מחאות אחרות. כוחות המשטר אינם ממהרים להשתמש בכוח מרבי ולחסל את המחאה. בכל יום מתכנס קהל רב של מאות ואף אלפים במקומות הקבועים והידועים מראש ומצליח לקיים מחאה בעצימות משתנה למרות הנוכחות של כוחות הביטחון, המעצרים או האלימות כלפי המפגינים. במקרים רבים, ושלא כמו בעבר, המפגינים תוקפים בהמוניהם את כוחות הביטחון. עד 22 באוקטובר דווח על כ-900 פצועים וכ-26 הרוגים בקרב כוחות הביטחון. לכך מתווסף ניתוק רשת האינטרנט מעת לעת, ובכל זאת הרשת משמשת להעברת מידע וסרטונים על המתרחש במחאות, דבר שמצדיק ומקבע את המחאה בדעת הקהל הבין-לאומית ואף מביא לגינויים ולסנקציות בתחום זכויות האדם נגד המשטר.
4. שתיקה או ביקורת של בכירים – בניגוד למחאות קודמות, כמה בכירים לשעבר או דהיום במשטר האיראני, כמו הנשיא לשעבר רוחאני, נמנעים מלעמוד לצד המנהיג ואינם מביעים תמיכה במשטר. יתרה מכך, בכירים מספר כמו הנשיא לשעבר אחמדי נז’אד ויו”ר הפרלמנט לשעבר עלי לאריג’אני הביעו ביקורת על התנהלות המשטר, אי קיום הבטחות ממשלת רא’יסי ו”הקצנה שהביאה לריאקציה קשה בציבור”. גם אתרי אינטרנט המזוהים עם שמרנים מסורתיים מתחו ביקורת מרומזת על המשטר, שאינו משכיל לדבר בשפה הנכונה אל הדור הצעיר. המפלגה הרפורמיסטית “חזית שלטון העם” אף דרשה (אתרים איראנים 13 באוקטובר) לקיים משאל עם ולשנות את החוקה כדי לחזק את חירויות הפרט ולשפר את המצב הכלכלי.

טבלת השוואה בין מחאות העבר למחאת ספטמבר 2022

	מחאת הסטודנטים 1999	המחאה הירוקה 2009	מחאה כלכלית 2018	מחאת הדלק 2019	מחאת חג’אב 2022
הזרז	פוליטי – הצרת חירויות	פוליטי – זיוף הבחירות לנשיאות	כלכלי – יוקר המחיה	כלכלי – עלייה פתאומית במחירי הדלק	פוליטי – ערעור על הקוד האסלאמי
משך המחאה	כשבוע	ימים בודדים ובהמשך כשנה וחצי בעצימות נמוכה מאוד (עד האביב הערבי ומעצר ראשי המחאה)	כשבועיים, ובהמשך שביתות איגודים במשך כחצי שנה	9-8 ימים	כבר יותר מחודש
דרישות המוחים	רפורמות מרחיקות לכת במשטר, כולל הגבלת המנהיג	תיקון תוצאות הבחירות	שיפור כלכלי, התנגדות להפניית משאבים ל”ציר ההתנגדות”	שיפור כלכלי תוך תסכול מצעדי המשטר וקריאה לאלטרנטיבה	ערעור על שיטת המשטר וערכיו
פריסה גאוגרפית	ערים גדולות	ערים גדולות	ברחבי המדינה	ברחבי המדינה	ברחבי המדינה
הנהגה	מנהיגי סטודנטים	מתנגדי הנשיא אחמדי נז’אד		ללא הנהגה	העדר הנהגה, אם כי ניכרת רמת ארגון ואכוונה גבוהה
כמות המשתתפים	עשרות אלפים	בשיא מאות אלפים ובשפל מאות	עשרות אלפים	מאות אלפים	עשרות אלפים
תמיכה מערבית	אין	אין	אין	אין	תמיכה חריגה של גולים, סלבריטאים עולמיים ומנהיגים מערביים, תקשורת אוהדת
מסרי המחאה	רפורמות פוליטיות	רפורמות, הופעת הסיסמאות “מוות לדיקטטור” ו”לא לסייע לעזה ולבנון אלא לאיראן בלבד”	מיקוד ב”מוות לדיקטטור” ו”לא לסייע לעזה ולבנון אלא לאיראן בלבד”; הופעת “החזרת המלוכה”	מיקוד ב”מוות לדיקטטור”, “לא לסייע לעזה ולבנון אלא לאיראן בלבד” ו-“החזרת המלוכה”	מיקוד ב”מוות לדיקטטור” וסיסמאות חדשות נגד ערכי המשטר וכוחות הביטחון
הרוגים-מפגינים	כ-10	כמה עשרות	כמה עשרות	1,500	כ-210
נכונות להתעמת עם כוחות הביטחון	אין	אין	אין	מקרים בודדים	עלייה דרסטית, בכל מחאה יש עימות עם הכוחות
הרוגים בקרב כוחות הביטחון	אין	אין	אין	ייתכן שבודדים	26

המשך המחאה הנוכחית ומידת הצלחתה אינן ודאיות. למרות אחדות הדעות של המפגינים נגד המשטר, מספרם עדיין נאמד באלפים בודדים; ישנם חיבורים מעטים מדי בין המפגינים למגזרים כלכליים, ורק מעט שביתות התקיימו, אף במגזרים הרגישים של הנפט והפטרוכימיה. כמובן, למשטר עוצמה רבה לדיכוי שעדיין לא מומשה. אם יחליט להשתמש בה, ייתכן שהדבר יחרוץ את גורל המחאה.

עם זאת, מחאה זו שמציבה את ערעור המשטר בראש יעדיה מחלישה במידה מסוימת את עמדת המיקוח הלא-מתפשרת של המשטר האיראני. קיום המחאה דורש התייחסות מערבית ובחינת המשך היחס הסלחני כלפי איראן בשיחות הגרעין ובכלל, בפרט כשמעורבותה של איראן במלחמה באוקראינה לצד רוסיה גוברת. כדי לחזק את המחאה, יש צורך להציג את איראן כ”מצורעת שאין לעשות עימה עסקים” מעל במות בין-לאומיות, במטרה להמשיך לעכב את הסכם הגרעין ולהחליש את עשייתה האזורית.

המשטר האיראני נאבק היום על סוגיית חג’אב שהינה ערך יסוד של השלטון האסלאמי, ובכך כובל את עצמו באתגר פנימי לא פתיר. לכן על המערב לייצר חזית אחידה בסוגיית חירויות הפרט מול איראן, ובפרט אם הדיכוי יחריף, כדי שזו תיאלץ להתפשר. למרות חזותה הקשוחה, אחדות דעים מערבית והתבטאויות ברורות הביאו את איראן להתפשר על קביעות נוקשות כמו סיום מלחמת איראן-עיראק, הפתוא נגד סלמאן רושדי, פרשת מיקונוס והסכם הגרעין ב-2003.

בנוסף, על המערב לנצל את קיצור תקופות הרגיעה שבין המחאות ואת המצב הכלכלי הקשה באיראן ולהציב לה תנאים נוקשים יותר להמשך יחסי מסחר עימה, כדי לדחוק את המשטר האיראני לפשרות נוספות.

---

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

---

תמונה: IMAGO / aal.photo