JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני

אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני

מומחה צבא וביטחון, סייבר וטכנולוגיה צבאית.

הנחת העבודה במערכת הביטחון היא שבסבב הלחימה הבא בעזה או בצפון יצטרפו למערכה גורמים מקרב ערביי ישראל. נדרש לגבש מענה מקיף לאיום בשגרה בחרום ובמלחמה.

גל פיגועי הטרור האחרון שהחל במרץ 2022, ההתנהגות המתריסה של חלק מערביי ישראל במרחב הציבורי ובייחוד פרעות הערבים במהלך מבצע “שומר החומות” הציפו בעיה חמורה שהודחקה מזה שנים, אף שסימנים לכך ניתן היה לראות באירועים שונים במהלך ההיסטוריה של היישוב היהודי ומדינת ישראל. תופעות אלה אינן נוגעות רק להיבטי הסדר הציבורי וביטחון הפנים, אלא נוגעות ישירות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כאשר איום ביטחוני פנימי משתלב עם איום הטרור והאיום האיראני החיצוני. נדמה שבשנה האחרונה קיבלנו המחשה של בעיות ביטחון הפנים של מדינת ישראל הן בשגרה והן בחירום. אלה לא תיעלמנה מאליהן והן מחייבות מענה כולל ורחב.

הנחת העבודה במערכת הביטחון היא שבסבב הלחימה הבא בעזה או בצפון יצטרפו למערכה גורמים מקרב ערביי ישראל. פעילות אלימה (ובמקרים מסוימים אף מאורגנת) של חלק מערביי ישראל המשולבת עם זו של אויבי המדינה בגבולות (לבנון, סוריה, עזה) עלולה ליצור מצב שבו תתרחשנה פרעות בערים מעורבות ובערים הסמוכות לריכוזי אוכלוסייה ערבית, וייחסמו צירי תנועה של כוחות צבא במטרה לפגוע בריכוז הסד”כ בחזית. שני איומים אלה, אם יתממשו במהלך מלחמה, יאתגרו מאוד את כוחות הביטחון ויסיטו את הקשב הנדרש של צה”ל לפעולה מול האויב בגבולות. האירועים האחרונים במהלך מבצע “שומר החומות” הדגימו בזעיר אנפין את עוצמת האיום העלול להתרחש במלחמה בכמה זירות במקביל. למרות זאת, ההתקדמות למציאת מענה מספק לאיום זה איטית מאוד ולוקה בחוסר הבנה של חומרת הבעיה.

מרכז הכובד של הקשב הביטחוני של מדינת ישראל מצוי באיומי החוץ, כשבראש עומדים איראן ושלוחותיה בלבנון ובסוריה. כך גם היקף המשאבים המוקצה לטובת ההתמודדות עם איומים אלה בהצטיידות באמצעי לחימה, בהקצאת כוח האדם, בתפיסות הפעולה ובאימונים. הצורך ברור: קשת האיומים על מדינת ישראל רחבה ומחייבת מענה ביטחוני הולם. אולם, נדמה שהתגברות האיום הפנימי מחייבת מציאת נקודת איזון מעודכנת. המשקל של איומי הפנים במארג הביטחון הלאומי הכולל נמוך מאוד. איום ביטחון הפנים גורם לפגיעה שיטתית וקבועה לאורך זמן בתוך החברה הישראלית, באלימות גוברת, בתחושת הביטחון של אזרחי המדינה, ובהתפתחות של קבוצות בדלניות שאינן רואות את מדינת ישראל כמדינתן והמבקשות לייצר בפועל אזורים שבהם ישראל אינה יכולה למשול. הדימוי המתאים ביותר הינו הדימוי של אביר עטוף בשריון ומצטייד בעוד ועוד שכבות הגנה, כאשר דרך החריצים שבשריון נכנסות אליו נמלים טורפות האוכלות אותו מבפנים.

לאור התפתחות איומי הפנים במדינת ישראל, אבטחת המרחב הציבורי ושמירה על הסדר הציבורי צריכים להיות בין מרכיבי הליבה בביטחון הלאומי. אולם, תפיסת האבטחה וביטחון הפנים לא נדונה ולא התפתחה ברמה הלאומית. ניתן לאפיין כמה בעיות יסוד בהקשר של ביטחון הפנים. בעיקר הדברים אמורים בכל הנוגע לחקיקה חסרה. כך, למשל, לא תמיד ברור אם החוק מתיר שגורמי אבטחה הפועלים בשטח יוכלו גם לפעול לשמירה על הסדר הציבורי ולא רק למנוע אירועי טרור. סוגיות נוספות הן: העדר הכשרה והנחיה מספקת לגופי אבטחה אזרחיים ולמאבטחים, וגם תפיסת האזרח החמוש שיכול להוות נכס למניעת פיגועי טרור. אולם, מקבלי ההחלטות אינם עקביים בהחלטותיהם בנושא זה ובקביעת הקריטריונים למתן רישיונות לנשק. ישראל סובלת ממצוקה מתמדת של מחסור בכוח אדם מיומן לצורכי אבטחה, כאשר אין ראייה רחבה וכוללת של הצרכים ושל המענים האפשריים.

המענה המוצע מחייב התייחסות שתאפשר התמודדות הן עם הפגיעה בסדר הציבורי ובביטחון האזרחים בשגרה והן עם קשת האיומים בחירום כפי שתוארה לעיל. היקף הכוח, ורוחב המשימות של משטרת ישראל ושל משמר הגבול, אינם מאפשרים לספק מענה הולם. לכן נדרש לבחון כמה כיווני מענה כפי שיתואר להלן.

ראשית מוצע להרחיב את המשמר האזרחי. כיום, מתנדבי המשמר האזרחי מקבלים נשק וסמכויות שיטור רק במהלך משמרתם. מוצע שתינתנה סמכויות שיטור קבועות למתנדבים לא רק במהלך משמרות השיטור. לא נדרשת חקיקה מיוחדת לצורך זה מאחר שתקנות המשטרה (המשמר האזרחי), תשנ”ז-1996, קובעות כי המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי בפעולות נוספות לשם שמירת הביטחון וביצוע תפקידי שמירת ביטחון הנפש והרכוש מפני פגיעות איבה. נכון לנתוני 2019 רשומים כ-25,500 מתנדבים למשמר האזרחי. לאחר הפיגוע בבני ברק בחודש אפריל (2022) נרשם זינוק במספר המבקשים להצטרף.

הגדלת היקף המתנדבים, לצד הרחבת סמכויות הפעולה גם מעבר לשעות המשמרת ולא רק במקום המגורים של המתנדב, תאפשר הגדלה אפקטיבית בסדרי גודל של כוח השיטור הפעיל בכל זמן. כוח זה יוכל לטפל במגוון משימות אבטחה ושמירת הסדר הציבורי שתאפשרנה חיזוק של תחושת הביטחון, סיכול פיגועים, מעצר מפירי סדר ועוד. שינוי תפיסת הפעולה של המשמר האזרחי כמתואר לעיל מחייב בניית תפיסת פעולה, תוכנית הכשרות והצטיידות מתאימות.

במצבי חירום ומלחמה משטרת ישראל, משמר הגבול והמשמר האזרחי (גם במתכונתו המעודכנת כאמור לעיל) לא יוכלו לבדם לטפל בריכוזים רבים של התפרעויות אלימות, תקיפת ישובים, חסימות צירים וחסימות כניסות לבסיסים. צה”ל אף הוא יתקשה במתן מענה גם לאיומי הפנים ויידרש לרכז את המאמץ והקשב לגיוס הכוחות, צבירת הסד”כ בגבולות ומענה לאיומי החוץ. נדרש יהיה להפעיל שני מאמצים במקביל: פתיחה של צירי התנועה ושימור אחזקתם פתוחים כדי לאפשר לצה”ל חופש תנועה לניוד אמצעים וכוחות, ומהצד השני לפעול לדיכוי אלימות ושמירת הסדר הציבורי בכל מוקדי החיכוך. מול איום זה מוצע לפעול בשני כיווני פעולה. הראשון נוגע להגנה המרחבית של ישובים והשני להקים כוח ביטחון פנים במילואים שיפעל בחירום ובמלחמה.

ראשית לעניין ההגנה המרחבית. בעבר ההגנה המרחבית יועדה בעיקר לישובי הספר. אולם כעת ולאור האיום חובה להקים כוחות הגנה גם בישובים בפנים המדינה העלולים להיות חשופים לתקיפה של פורעים ערביים. כוחות אלה יתבססו על התושבים שיצויידו ויאומנו להתמודד עם חדירה ותקיפה של הישוב במצבי חרום ומלחמה. הכוח הזה יוכל לתת מענה ראשוני עד להגעה של כוחות ביטחון פנים נוספים. מוצע שכוחות אלה יפעלו ויאמונו תחת ההנחיה של משטרת ישראל.

באשר להקמת כוח ביטחון פנים, להלן קווים מנחים להקמת כוח זה. ניתוח מקדמי של האיום (שהינו מעבר להיקפו של מאמר זה) מראה שהכוח הנדרש צריך להיות בסדר גודל של כ-20 חטיבות המונות כ-3,000 לוחמים ואנשי מנהלה בכל חטיבה. הכוח יתבסס על לוחמי מילואים ששוחררו לאחרונה משירות בשל צמצום סד”כ המילואים של צה”ל עם גרעין סדיר מצומצם כמתחייב. הכוח יפעל תחת הפיקוד של משטרת ישראל (או מג”ב). מוצע שהיקף הסד”כ הנדרש ייקבע בעבודת מטה מפורטת (הערכה ראשונית הינה שידרשו כ-60 אלף אנשי מילואים). הכוח יאורגן כיחידה צבאית (מחלקות, פלוגות, גדודים וחטיבות) עם ההתאמות הנדרשות לפעולה בזירת הפנים, ויצויד ויאומן לפעול בחירום ובמלחמה מול האיום האמור לעיל. הכוח יוכל להיות מופעל במצבי חירום אזרחיים נוספים (רעידת אדמה, שרפה גדולה, צונאמי, מגפה וכדומה). לכוח תינתנה סמכויות פעולה והפעלת אש שיעוגנו בחקיקה מתאימה.

לסיכום, יש לזכור שהמענה לאיומי ביטחון הפנים אינם יכולים להיות מוגבלים רק למענה המתבסס על הפעלת הכוח, גדול ויעיל ככל שזה יהיה. יש לטפל בכל שרשרת הערך של המענה ובכלל זה בחקיקה מתאימה, במקום שזו חסרה, במעצר עד לתום הליכים, בהגשה מהירה של כתבי אישום על עבירות ביטחוניות וביצירת מנגנון לשיפוט מהיר, כמו גם בהחמרה של הענישה.

הכוח שיוקם יכול להשתלב במערך החירום הממלכתי שהצורך בו חודש במהלך מגפת הקורונה. מערך שיוכל גם לתת מענה למצבי חירום ובהם אסונות לאומיים, מגפות, תקיפות כימיות וביולוגיות, מתקפת סייבר רחבה שתשתק חלקים במשק וכדומה.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: IMAGO / ZUMA Wire / Nir Alon. למצולמים אין קשר לכתבה.

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך