נדמה שלכל מי שעקב אחרי אירועי שומר החומות והעשייה שלאחר מכן לא חידש הדו”ח באשר לפערים המהותיים שעדיין מתקיימים. מבצע שומר החומות חשף בעיה קשה במענה של מדינת ישראל לאחד מאתגרי הביטחון הלאומי החמורים ביותר.
ביום 27.7.2022 פרסם משרד מבקר המדינה דו”ח מיוחד בנושא “השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה”, ובצמידות אליו דו”ח על “שירותים מוניציפליים בערים מעורבות”. לאור הפרסום הצמוד, הרי שלשיטת מבקר המדינה שני דו”חות אלה מהווים מקשה אחת. אירועי שומר החומות התרחשו בחודש מאי 2021, וכדברי הדו”ח “התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות… במהלכן נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו… כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים”. הדו”ח מתייחס לרשימה ארוכה של כשלים בכל הקשור להתמודדות המשטרה ושירות הביטחון הכללי לפני אירועים אלה ובמהלכם. להלן פירוט עיקרי הממצאים ומסרים העולים מהמלצות המבקר.
עיקרי הממצאים של הדו”ח
דו”ח המבקר מציין שהמשטרה הייתה מודעת לאפשרות של התלקחות הפרות סדר קשות במתווה דומה למה שהתרחש בפועל, אולם לא נערכה באופן שאׅפשר לתת את המענה המתאים, בהתאם לתרחישי הייחוס ולהנחות היסוד שהתממשו בזמן אירועי שומר החומות. כך במקרים רבים, ובייחוד בימים הראשונים, לא סיפקה המשטרה מענה מבצעי דרוש. הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי בהעדר מענה לפניות אזרחים למוקד המשטרתי, ועד שהוחזרה שגרת החיים תועדו מאות מקרים שבמהלכם נהרגו 3 אזרחים, נפצעו מאות ונגרם נזק כבד לרכוש.
מהדו”ח עולה שרשות החירום הלאומית ציינה בתשובתה לביקורת מאפריל 2022 כי אירועי שומר החומות הביאו לחידוד ההבנה שהאיום הלאומני הפנימי תוך כדי מלחמה הוא ממשי ביותר, והוא מהווה אתגר קשה ביותר נוכח העובדה שאמצעים וכוח אדם צבאיים ואחרים אינם זמינים בנסיבות אלו עבור משטרת ישראל. המשטרה מציינת שלהפרות סדר בעשרות זירות במקביל המאופיינים ב”פגיעה קשה בתשתיות ובניסיון לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים בסביבה הקרובה” בערים מעורבות, בערים אחרות ובצירים ראשיים, ככל הנראה אינם יכולים “להתקיים באופן ספונטני ללא היערכות מקדימה”.
הדו”ח מתייחס להעדר כוח אדם בכלל, והעדר כוח אדם מיומן בפרט, בכל הקשור לטיפול בערים המעורבות. אף על פי שהמשטרה הבחינה בין תחנות משטרה בערים יהודיות לאלה שבערים המעורבות, לא ננקטו צעדים לתקנון כוח אדם ואמצעים נדרשים. פעילות המשטרה נשענה במידה רבה על תגבורים של שוטרים שסופחו באופן זמני לתחנות המעורבות, על שוטרים בשירות חובה (שח”ם, שהינו כוח אדם זמני שאינו יכול לצבור ניסיון מקצועי לנוכח משך שירות החובה), ומתנדבים. הדו”ח מציין שבפועל היה מחסור בכוח אדם אל מול חומרת האירועים והמשימות תוך כדי ליקוי בממשק ובתיאומים מול צה”ל.
המבקר מציין שפעילות המשטרה באירועי חירום ובהפרות סדר נסמכת במידה רבה על יחידות המילואים של מג”ב. בפועל, לרשות כוחות אלו לא עמדו הציוד והאמצעים שיאפשרו להם למלא את ייעודם. המשטרה הקצתה ציוד רק ל-8 מתוך 20 פלוגות המילואים של מג”ב. המבקר ממשיך ומציין שבאירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים ניכרים במערך המודיעין המשטרתי, וליקויים אלה פגעו במוכנות המשטרה וביכולתה להתמודד עם האירועים.
בכל הקשור להעמדה לדין הרי שמתקבלת מהדו”ח תמונה בעייתית ביותר. מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים בהם. הדו”ח מוצא פערים ביכולות איסוף הראיות של המשטרה, כשבפועל לא נאספו ראיות מספיקות נגד מתפרעים ועצירים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו כתבי אישום נגדם בגין השתתפותם בהפרות הסדר. כך גם בכל הקשור לתביעות אזרחיות בגין נזקים בגוף וברכוש.
באשר לממשק שבין אירועים פליליים לאירועים לאומניים-ביטחוניים, הדו”ח מציין שלא הוגדר התפר שבין אירועים פליליים לבין אירועים לאומניים-ביטחוניים, ולא נקבעו בהקשר זה גבולות גזרה ותחומי אחריות בין המשטרה והשב”כ. עמדת שב”כ הייתה להפריד בין אירועים פליליים לאירועים לאומניים, ולהותיר את ההתמודדות עם התחום הפלילי באחריות המשטרה. אירועי שומר החומות לימדו כי עמדה זו אינה תקפה במורכבות של הממשק שבין התחום הפלילי לתחום הלאומני.
הפערים בהמלצות המבקר
נדמה שלכל מי שעקב אחרי אירועי שומר החומות והעשייה שלאחר מכן לא חידש הדו”ח באשר לפערים המהותיים שעדיין מתקיימים. מבצע שומר החומות חשף בעיה קשה במענה של מדינת ישראל לאחד מאתגרי הביטחון הלאומי החמורים ביותר. ניתן להתייחס לכמה נקודות בעייתיות בדו”ח ובהמלצות האופרטיביות שנגזרו ממנו. שורש האיום נובע מאוכלוסייה ערבית גדולה שנאמנותה למדינה מוטלת בספק, ואשר במהלך חירום ביטחוני עלולים חלקים ממנה לחסום צירי תנועה, לגרום להתפרעות ביישובים מעורבים ושאינם כאלה, לפגוע בצבירת הכוח של צה”ל בגבולות ואף לתקוף מחנות צה”ל, ובכלל אלה בסיסי חיל האוויר.
המלצות דו”ח המבקר הן בעיקרן המלצות נקודתיות, ונעדרת מהן ראייה אסטרטגית רחבה כנדרש מעוצמת האיום. ראשית ראוי להתייחס לדגש שהדו”ח נותן לערים מעורבות מול עוצמת האיום בכל זירת הפנים בישראל. הדו”ח מתמקד בערים המעורבות ומחמיץ את ההזדמנות לטפל באיום הרחב גם על פי תרחיש הייחוס המעודכן של משטרת ישראל. הערים המעורבות מהוות אומנם מוקד חיכוך, אולם במצב חירום ביטחוני גם ערים ויישובים שאינם מעורבים עלולים להיחשף להפרות סדר ולפרעות של ערבים. כך המצב גם לאורך צירי תנועה ראשיים ומשניים. המצב חמור גם ביישובים קטנים שבהם אין נוכחות משטרתית כלל, ואף בבסיסי צה”ל העלולים להיות חשופים לתקיפות של המון ערבי.
באשר לפערי כוח האדם, המלצות הדו”ח נוגעות בעיקר להשלמת פערי תקנון בתחנות המעורבות והשלמות כוח אדם נדרשות, אולם אינה נוגעת כלל לסוגיית כוח האדם הראוי לטיפול בשורש האיום. הדו”ח ממליץ למשטרה לבצע בחינה למתן מענה מבצעי לכלל האתגרים הרלוונטיים, בהתאם לתרחישי הייחוס, לרבות התמודדות בו-זמנית בכמה גזרות מורכבות. במצב חירום לאומי-ביטחוני עלולה להיפתח חזית לחימה של ממש בזירה הפנימית. תגבור המשטרה בכוח אדם בתחנות שבערים המעורבות אומנם חשוב, אבל אינו נוגע בשורש הבעיה. היקף האיום מחייב מענה רחב ברמה הלאומית. מוצע לבנות כוח מילואים בהיקף גדול שיוכל לתת מענה למצבי חירום בכל חזית הפנים. כוח זה יכלול גם גרעין סדיר כנדרש. היקף הכוח יידרש לתת מענה להפרות סדר רחבות היקף, לחסימה של צירים ולמניעה של התפרעויות במוקדי חיכוך ואף במחנות צה”ל. כוח זה יכול להתבסס על חיילי מילואים ששוחררו לאחרונה משירות בצה”ל, שיאומנו בהתאם ויקבלו סמכויות פעולה כמו שוטרים.
בנייה של כוח בסדר גודל כזה מחייבת תשתיות נלוות, בכלל אלה תשתיות מודיעין ייעודיות כמו גם מענה לוגיסטי-מבצעי ברמה הלאומית, ובכלל זה בממשקים שבין המשטרה לשירות הביטחון הכללי. הכוח יידרש ליכולות תיעוד מבצעי שיוכלו לסייע באיסוף ראיות לצורכי העמדה לדין של מתפרעים. נדמה שהמשטרה לא תוכל לממש מענה זה מתוך המשאבים העומדים לרשותה. לטובת עניין זה יש לקבל החלטת ממשלה המגובה בתקציבים ולוחות זמנים לפעולה. ראוי יהיה לבחון חלופות מספר להכפפה של הכוח הזה, בכלל זה הכפפה למשטרת ישראל / מג”ב, למשרד לביטחון פנים או לפיקוד העורף. במצב הדברים הקיים ומול תרחישי האיום הקיימים, מוצע לבודד את הצבא מאחריות על הטיפול בחזית הפנים ולשחרר אותו להתמקד בפעולה מול אויבי המדינה בגבולות ובעומק.
סיכום
דו”ח מבקר המדינה הינו כלי חשוב בסגירת פערים ובאיתור כשלים ברמה הלאומית. ואכן הדו”ח מספק המלצות רבות, אולם אלה נעדרות ראייה אסטרטגית רחבה העוברת מזיהוי האיום לכל חומרתו דרך המלצה על המענה הנדרש. יישום ההמלצות הטכנו-טקטיות הינו חיוני, אולם הדו”ח מחמיץ את התובנה הישירה העולה מעוצמת האיום שעניינה הצורך להגדיר מענה רחב לזירת הפנים במצבי חירום לאומי. בהעדר כוח רחב היקף שיידרש להתמודד מול האיום הזה, אנו עתידים לחוות אירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד.
הצמדת הדו”ח הזה לדו”ח העוסק בשירותים המוניציפליים בערים המעורבות מעלה תהיות וקשיים. ההצמדה רומזת על קיום זיקה בין המצב החברתי-כלכלי אצל תושבי ישראל הערבים לבין האלימות במהלך אירועי שומר החומות. האלימות הערבית נובעת בעיקר ממניעים לאומניים, וכך גם הדו”ח מציין. טוב היה עושה מבקר המדינה אם היה מפריד בין שני הדו”חות האלה.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / ZUMA Wire
- בניית אתרים