JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר יונתן ספייר

ד"ר יונתן ספייר

מזרחן, פרשן ומומחה בסוריה, עיראק, קבוצות אסלאמיות רדיקליות וכורדיסטן

מר לייזר ברמן

מר לייזר ברמן

מומחה לתיאוריה צבאית, כורדיסטן, והמזרח התיכון.

המיליציות השיעיות העיראקיות מהוות רכיב שכוחו עולה, מתוך כלל הנכסים הצבאיים והצבאיים-למחצה העומדים לרשות איראן כחלק ממאמציה לבסס הגמוניה אזורית. נכסים אלו עלולים להעצים באופן משמעותי את יכולותיה במקרה של מלחמה בחזית הצפונית של ישראל.


תמונה: כרזה הנושאת את הלוגו של כוחות הגיוס העממי ואת פניו של המנהיג העליון האיראני – עלי ח'מינהאי, במטה כוח באדר, בגדד, יולי 2015 (צולם בידי יונתן ספייר).

 

מבוא

"על המשטר האיראני לכבד את ריבונות הממשלה העיראקית ולאפשר את פירוק המיליציות השיעיות מנשקן", הזהירה מחלקת המדינה האמריקאית ב-30 באוקטובר 2018, כחלק מן הצעדים שעל איראן לנקוט אם ברצונה להימנע מחידוש הסנקציות.

איש לא הופתע כשטהראן לא נענתה לאזהרה. המיליציות השיעיות בעיראק הן אחד מאמצעי מדיניות החוץ האפקטיביים ביותר של איראן. יחד עם ישויות "פרוקסי" זוטרות בשטחים הפלסטינאים ובקרב הקהילות השיעיות במפרץ הקימה איראן את ארגון חיזבאללה בלבנון; ארגון חזק המהווה איום רציני על ישראל ועל היהודים ברחבי העולם, ומשמש אף כשחקן ההופך יותר ויותר פעיל ברחבי המזרח התיכון. המלחמות בעיראק ובסוריה, והסכסוכים האתניים הנלווים, אפשרו לאיראן ליצור ארגונים שיעיים מזוינים. מיליציות שיעיות מובילות אחדות, אומנם באיכות משתנה, הוכחו זה מכבר כבעלות יכולת, נאמנות ומסוכנוּת. ארגונים אלו הפכו לאמצעי חדש עבור איראן המסייע לה להרחיב את השפעתה, לפעול נגד האינטרסים האמריקאים ולהכין את הקרקע לקראת איומים חדשים על ישראל.

במבט ראשון נראה כי המיליציות השיעיות הן גורם שישראל יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממנו. הן פועלות הרחק מגבולותיה של ישראל, והיו מעורבות בלחימה בסונים ולא במדינת היהודים.

אך תהיה זו טעות מצידה של ישראל להתעלם מהאיום המתעצם. לאחר נפילת דאע"ש ושליטתה החלקית של איראן על הרצף הטריטוריאלי שבין איראן לחופי לבנון – ובייחוד לאור נסיגתה המתוכננת של ארצות הברית – טהראן ובעלות בריתה מפנות תשומת לב הולכת וגוברת לישראל. בדצמבר 2017 ביקר מנהיג המיליציה השיעית העיראקית, קייס אל-חזאלי, בכפר כילא השוכן סמוך לגבול ישראל-לבנון.

"אני כאן עם אחיי מחיזבאללה, ההתנגדות האסלאמית", הצהיר חזאלי. "הכרזנו על מוכנות מלאה לעמוד כגוף אחד עם הלבנונים, לתמוך במטרה הפלסטינית, לאור הכיבוש הישראלי הבלתי הוגן, שהינו אנטי-אסלאמי, אנטי-ערבי ואנטי-האנושות, ולתמוך במטרה הערבית-מוסלמית המוחלטת".1

באוגוסט 2018 החלו לצוץ דיווחים על כך שאיראן מעבירה טילים בליסטיים למיליציות שלה בעיראק, ומסייעת להן לפתח יכולות לייצור טילים. טילים אלו, בעלי טווח של 200–700 קילומטרים, עלולים לשמש בהתקפה נגד ישראל וערב הסעודית מתוך שטח עיראק.2

ככל שהאיום גובר, ההנהגה הישראלית מוכרחה להכיר באתגר, להעמיק את הבנתה בכל הקשור למיליציות וליכולותיהן ולפתח תגובות הולמות. עבודה זו נועדה להוות צעד בכיוון זה. העבודה עוסקת בשימוש שעושה איראן בלוחמת פרוקסי ("על ידי שליח"), בוחנת את המיליציות השיעיות המובילות, מפרטת את המערכות שלהן ואת כוחן העולה במערכות הפוליטיות. כמו כן, העבודה מציגה את השלכות פעולותיהם של ארגונים אלה על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

לוחמת הפרוקסי של איראן

משחר ההיסטוריה היוותה לוחמת פרוקסי אמצעי בסכסוכים מזוינים, ואיראן משתמשת בהצלחה רבה באמצעי זה מאז ימי המהפכה האסלאמית.3

השימוש בישויות פרוקסי מזוינות, ובכלל זה המיליציות שלה בעיראק ובסוריה, מאפשר לטהראן להסב נזק ליריבותיה תוך צמצום עלויות, ולשמר רמה מסוימת של יכולת הכחשה. הוא גם חסכוני; מדוע לשפוך דם איראני כשניתן לשפוך דם ערבי, פקיסטני ואפגאני? מיליציות זרות מהוות גם אינדיקציה לנטייה העל-לאומית של המהפכה האסלאמית, המחזקת את המעמד הבינלאומי של איראן ואת התביעה שלה למנהיגות פאן-אסלאמית. הנחישות של איראן, הכישרון שלה ליצירת ישויות פרוקסי שונות והמוכנות שלה לשלוח אותן למקומות מסוכנים, הוכחו כאחד היתרונות המשמעותיים ביותר של הרפובליקה האסלאמית נגד מתנגדיה הסונים והמערביים.

המודל האיראני של לוחמת פרוקסי נשען על שלושה יסודות: תחושה של קהילה שיעית משותפת, הנוכחות האיראנית השיעית המהפכנית בקהילות אלו וזיהוי של אויב ברור ומשותף שעימו איראן מעוניינת בחיכוך כדי להכיר ולהעריך טוב יותר את היכולות שלה.

הצלחתה של איראן ביצירת ישויות פרוקסי מתבססת על הקהילה המשותפת עם ישויות שיעיות אחרות. מושג הקהילה מייצג סדרה עמוקה ומהותית של קשרים – תרבותיים, דתיים