JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר יונתן ספייר

ד"ר יונתן ספייר

מזרחן, פרשן ומומחה בסוריה, עיראק, קבוצות אסלאמיות רדיקליות וכורדיסטן

אל תברכו את הממשל האמריקני על שהצליח למנוע פעולת תגמול רוסית. המשבר ההומניטרי בסוריה עודנו קיים, ומסלול ההתנגשות האמיתי במקרה זה הוא בין ישראל לאיראן.

חרף הדאגות הגוברות בנוגע לרוסיה בשבועות האחרונים, השמיים לא נפלו כתוצאה מתקיפת העונשין על מתקני האחסון והמחקר של נשקים כימיים בשבת בבוקר. ננקטה זהירות רבה על מנת להימנע מפגיעה באתרים הרבים שבתחומי סוריה “של אסד” שלמעשה נשלטים על ידי כוחות שאינם הדיקטטור הסורי – דהיינו, רוסיה ואיראן. “תקיפה שבוצעה באופן מושלם,” הכריז הנשיא בטוויטר. “המשימה הושלמה.” שגרירת ארה”ב באו”ם ניקי היילי הביעה גם היא שביעות רצון. “אם המשטר הסורי ישתמש שוב בגז הרעיל הזה,” אמרה לאסיפת חירום של מועצת הביטחון של האו”ם, “ארצות הברית מוכנה לפעולה.”

אם כך, מדובר בניצחון גדול – תלוי את מי שואלים. נזק נגרם לאסד, רודן האחראי למות מספר גדל והולך של אזרחיו-הוא. התכנון הזהיר ככל הנראה מנע תגובה רוסית כלשהי מלבד מילים זועמות. והשתתפותן של צרפת ובריטניה הקנתה לתקיפה לפחות מראית-עין מסוימת של רב-צדדיות.

אך אף שהתקיפה אישרה את עליונותם הטקטית של צבאות המערב על הגנות האוויר הסוריות, לא לחלוטין ברור אילו עוד יעדים הושגו. אסד ימשיך לשלוט. המשבר ההומניטרי ממשיך להתקיים. וניתן לטעון שההתמקדות בהטלת עונש מידתי על שימוש בחומרים כימיים רק כדי לצאת ידי חובה מייצגת הסחה מן הנושאים שבאמת עומדים על הפרק בסוריה.

בכירים בארה”ב ובמערב מיהרו לציין שהמבצע של הימים האחרונים אינו מהווה התערבות במלחמת האזרחים בסוריה. “ירי חד-פעמי,” קרא לכך מזכיר ההגנה ג’יימס מאטיס. לפיכך ניתן להניח שעמדת המערב ביחס לאותה מלחמה לא השתנתה. מוקדם יותר החודש הכריז הנשיא טראמפ על כוונתו להסיג את הכוחות האמריקניים מסוריה, “אידיאלית” בתוך שישה חודשים. כוחות אלו מבטיחים כעת את קיומה של ישות בשליטה כורדית שהיא בת-ברית של המערב והשולטת ב-28 אחוזים מסוריה, לרבות חלק הארי של נכסי הגז והנפט שלה.

אם משמעות נסיגתם של כוחות אלו היא שגם הכוח האווירי האמריקני כבר לא יבלום את כניסתם של אסד, האיראנים והרוסים לשטח זה, אזי האזור ישוב וייכבש בוודאות על ידי המשטר ובני-בריתו. בינתיים הסתיימה בדצמבר התמיכה במורדים שאינם ג’יהאדיסטים במחוזות דרעא וקונייטרה, ובמֶּרְץ התחדשו ההפצצות על ידי המשטר חרף “אזור ההרגעה” שנקבע בשביתת הנשק בשנה שעברה. הסרתו של גז הכלור מן המשוואה אינה צפויה לשנות את גורלם של המורדים.

אם הנסיגה האמריקנית תתקדם כמתוכנן, המלחמה בסוריה צפויה להסתיים בניצחון אסטרטגי של אסד, איראן ורוסיה. בנות-בריתו של המערב, ובהן ישראל, מודאגות מאוד ממה שסביר שיקרה לאחר מכן מבחינה גיאופוליטית.

איראן עמלה כעת על בניית תשתית נרחבת בסוריה. בכך נכללת הקמתם של בסיסי קבע צבאיים. נוסף על כך, משמרות המהפכה תומכות במיליציות הייצוגיות המצויות בשטחי סוריה במספרים ניכרים, ומגייסות כוחות מקומיים מסוג “חזבאללה הסורית” כדוגמת קוואת אל-רידחא מאזור חומס, אל-גאליבון מאזור סעידה זיינאב במחוז המינהלי של דמשק, וחטיבה 313 מאזור דרעא.

נראה שבכוונת טהרן להאריך מבנה זה לאזור הסמוך מזרחית למעבר הגבול בקונייטרה ורמת הגולן, על מנת שיוכל לשמש כאמצעי להפעלת לחץ ולתוקפנות פוטנציאלית כלפי ישראל. נכון לעת עתה, המובלעת שבשליטת ארה”ב ובנות-בריתה – לרבות המובלעת שבשליטת המורדים שאינם אסלאמיסטים בדרעא, שהולידה את המרד הסורי – חוסמת את יכולה של איראן לפתח את הפרוזדור היבשתי הרציף שהיא שואפת להאריך עד הסוף מגבול עיראק-איראן.

הסגת התמיכה האמריקנית באזורים אלו, ובעקבות כך קריסתם, יובילו לכך שישראל תתמודד עם התקדמות זו לבדה – תרחיש שכבר עורר דאגה בתקשורת הישראלית.

בכירים בישראל כבר הבהירו כי התבססות זו של הפרויקט האיראני והארכתו אל עבר הגבול הן לגמרי בלתי-מקובלות על ירושלים. התקיפה הנרחבת בשבוע שעבר על בסיס T4 שמחוץ לתדמור, שבמהלכה נהרגו שבעה אנשי סגל איראנים ובהם קולונל, הייתה סימן לכיוון שנוקטת המדיניות הישראלית. כפי שהצהיר שר הביטחון אביגדור ליברמן לאחר מבצע זה, “להסכים להתבססות איראנית בסוריה זה כמו להסכים שהם ישימו טבעת חנק על הצוואר שלנו. לא נאפשר את זה.”

במילים אחרות, אף שנראה שארה”ב ורוסיה נמנעו מעימות סביב סוריה, האסטרטגיה הנוכחית מסתמנת כדרך כמעט מובטחת להותיר את איראן וישראל במסלול התנגשות זו עם זו. כאשר יוסרו המחסומים שמציב המערב כיום בפני התקדמות איראנית, איראן ובנות-בריתה תחסלנה את כוחות המורדים והכוחות הכורדיים שעדיין נותרו. משתבצר כך את מעמדה, תהיה איראן השחקנית השלטת בשטח קרקעי ענק המשתרע מגבול עיראק-איראן ועד הים התיכון והגבול הסורי עם ישראל. במצב כזה תבקש ישראל ערבויות מרוסיה למניעת התקדמות איראנית נוספת – ולא סביר שתקבל אותן. מה שיקרה לאחר מכן הוא תרחיש היישר מסיוטיהם של יועצים אסטרטגיים.

כשהיא נבחנת מנקודת מבט זו, השמדתם של מספר מתקני מחקר בנשק כימי של אסד נראית לכל היותר כהסחת דעת מן העיקר. לא רק בסיוט ההומניטרי המתרחש בסוריה, אלא גם בבעיות הגיאופוליטיות המעשיות, לא חל כל שינוי.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: By U.S. Navy photo by Mass Communication Specialist 3rd Class Patrick Gearhiser (RELEASED) [Public domain], via Wikimedia Commons

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך