הטיפול במעצרו של המנהיג הכורדי, מוסלים, ישקף עד כמה הכורדים הסורים ממלאים תפקיד מרכזי במלחמה נגד דאע”ש ואת מידת הלגיטימציה הפוליטית שהם יקבלו. ללגיטימציה זו יהיו השלכות גם על היחסים המעורערים ממילא בין מדינות המערב לטורקיה.
סאלח מוסלים מוחמד, לשעבר מנהיג מפלגת האיחוד הדמוקרטי (PYD) הכורדית-סורית, נעצר לפני מספר ימים על-ידי השלטונות הצ’כים במלון בפראג. נוכחותו בפראג נודעה ברבים לאחר שצולם על-ידי משתתף טורקי בכנס שבו נכח, צילום שמצא את דרכו לעיתון הטורקי מילייט.
השלטונות הטורקים הוציאו צו מעצר נגד סאלח מוסלים בשל התפקיד שמילא, לכאורה, בפיגוע התופת שאירע באנקרה ב-2016, בו נהרגו 29 בני אדם. השלטונות הטורקים, שהיו ככל הנראה מודעים לתמונות עוד לפני פרסומן במילייט, יצרו קשר עם השלטונות הצ’כים ואלה עצרו את מוסלים ב-24 בפברואר, יום לפני מועד עזיבתו הצפוי את צ’כיה.
מוסלים הוא אחד הבולטים והמשפיעים בהנהגה הכורדית הסורית. הוא אמור להופיע השבוע בפני בית המשפט הצ’כי והטורקים מבקשים את הסגרתו. אם יוסגר, אין ספק שיורשע ויהיה צפוי למאסר עד סוף ימיו. התקשורת הכורדית מתייחסת ללכידתו כאל המעצר המשמעותי ביותר של מנהיג כורדי על-ידי הטורקים מאז מעצרו של עבדאללה אוקלן, מייסד ומנהיג מפלגת פועלי כורדיסטן הטורקית (PKK) ב-1999.
השותפות שנוצרה בין היחידות להגנת העם (ה-YPG) הכורדיות סוריות לארה”ב ובנות בריתה במאבק נגד המדינה האיסלמית הייתה אחת המוצלחות ביותר והכי פחות צפויות, בשנים האחרונות. ארה”ב בנתה את הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, הכלי העיקרי להבסת דעא”ש בלב סוריה, סביב ה-YPG. על פי הדברים שהשמיעו לאחרונה פקידי ממשל בכירים בוושינגטון, ארה”ב מתכוונת להישאר מחויבת לבנות בריתה במזרח סוריה ולהשאיר את כוחותיה באזור הסורי הנמצא בשליטתן. אזור זה מכסה 27 אחוזים משטחה של סוריה, והוא כולל את שדות הנפט והגז העיקריים שלה.
עם זאת, מאז ומעולם היה פער גדול מאוד בין הברית הצבאית של מדינות המערב עם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, להיעדרה הכמעט מוחלט של מחויבות פוליטית מצידם.
במרץ 2016 הכריזו הכורדים הסורים על הקמתה של הפדרציה הדמוקרטית של צפון סוריה בשטח הנתון לשליטתם אולם אף מדינה מערבית לא הכירה בהצהרה זו. הפדרציה, שהיא היום המבנה השלטוני המושל באזור שבו ממוקמים הכוחות האמריקאים, נותרה תחת בידוד דיפלומטי מוחלט, זאת גם כאשר כוחותיה החמושים מזמנים לפי הצורך תקיפות אמריקאיות מהאוויר ופועלים על בסיס יומיומי עם הכוחות המיוחדים של צבא ארה”ב.
הדבר נובע בעיקרו מהקשרים בין ה-PYD למפלגת הפועלים של כורדיסטן (ה-PKK). זו האחרונה הייתה מעורבת ב-34 השנים האחרונות בהתקוממות נגד הממשלה הטורקית למען אוטונומיה כורדית. היא מוכרת כארגון טרור הן על-ידי ארה”ב והן על-ידי האיחוד האירופי. בצו המעצר שהוציאה נגדו מזהה טורקיה את מוסלים, שאינו אזרח טורקי, כלוחם של ה-PKK.
השאלה העומדת כעת היא האם מעורבותן של יחידות ה-PYD במלחמה נגד דאע”ש הקנתה להן לגיטימציה דה-פקטו בעיני המערב, גם בהיעדר הכרה פוליטית פורמלית.
אם כך אכן פני הדברים, לחץ של המערב על הרפובליקה הצ’כית יביא כמעט בוודאות לשחרורו של מוסלים בתקופה הקרובה, תרחיש שיעיד על לידתה של ברית פוליטית בלתי מדוברת בין המנהיגות הכורדית-סורית למדינות המערב. הדבר יעורר זעם נוסף מצד המנהיגות האיסלמיסטית המקצינה של טורקיה החברה בברית נאט”ו.
אם לא, יישאר סאלח מוסלים במעצר וייתכן כי יוסגר לידי טורקיה. תרחיש כזה יוביל את הכורדים הסורים למסקנה כי נוצלו בידי המערב כבשר תותחים במלחמה נגד דאע”ש. המשך שיתוף הפעולה בין המערב לכוחות הכורדים במזרח סוריה יגיע אל עברי פי פחת. בהתחשב בחשיבותו המוזכרת של שיתוף פעולה זה, ובחשיבות השמירה על אזור חייץ בשליטה כורדית-אמריקאית במזרח סוריה, למערב צריך להיות עניין רב בשחרורו של מוסלים ויפה שעת אחת קודם.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה:By Rosa Luxemburg-Stiftung (Rojava und Kobanê) [CC BY 2.0 ], via Wikimedia Commons
- בניית אתרים