כלכלת המזרח התיכון

בשם ההפרדה בין המשטר לעם, איראן מבקשת מקרן המטבע הבינ"ל 5 מיליארד דולר כדי להתמודד עם משבר הקורונה, ומארה"ב הקלות במשטר הסנקציות. היענות לבקשותיה תפגע במסע "הלחץ המקסימלי" של ממשל טראמפ ותעניק לאיראן מרחב נשימה.

על ישראל, כלקח מהעבר, להתמקד במשמעויות האסטרטגיות העלולות לנבוע מהמשך ההידרדרות הכלכלית בלבנון, בדגש על מצב העדה השיעית.

מגפת הקורונה לא שינתה הרבה, והמגמות שנראו באזור לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האיראנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של תורכיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחים בלוב. אין עדות לשינוי התנהגות אצל הרשות הפלסטינית או חמאס כלפי ישראל. הציפיות לשינויים משמעותיים בעקבות נגיף הקורונה במאזני הכוחות באזור אין להן בינתיים על מה לסמוך.

הכנס הכלכלי בקטאר.
גב' מיקי אהרונסון בראיון לתכנית "העולם הערב"

בכנס על כלכלת המזה"ת בדוחא, שבו נטלו חלק גם חוקרים מישראל, הסתמנו בחלק מן הדיונים מגמות לא שגרתיות המצביעות על שינויים במאזן הכוחות האזורי, בין היתר בשל תמורות בדינמיקה הכלכלית. גוברת ההשלמה עם שלטון אסד בסוריה אך מתחדדות השאלות לגבי מימון השיקום, ואילו איראן (או לפחות גורמים בתוכה) מנסה לאותת כי היא מוכנה לפשרות מדיניות אם הדבר יקל מן הלחץ הכלכלי הכבד המופעל עליה.