מדיניות חוץ

העוינות העמוקה של חוגים רחבים בעולם הערבי כלפי ישראל והיהודים איננה גזרת גורל. היא פרי מהלך תרבותי טרגי שניתן להפוך את כיוונו, ולכונן מחדש עמדות אוהדות יותר, שיש להן גם עוגנים היסטוריים וגם נקודות אחיזה במציאות האזורית החדשה המתהווה לנגד עינינו. אך הדבר מחייב מאמץ שיטתי בשטח, בתמיכת ארה"ב והמערב ובמעורבות ישראלית ישירה.

יש לצאת כבר עכשיו למערכה ממוקדת לשיקום יכולותיו, משאביו, מעמדו ויוקרתו של שירות החוץ הישראלי, שבאופן פרדוקסלי עבר בשנים האחרונות תקופת שפל חמורה דווקא בשעה שהדיפלומטיה הישראלית בדרג העליון קצרה הישגים חסרי תקדים.

אמור מעט
חיסול מדען הטילים הסורי עזיז אסבר יוחס לישראל, וירושלים הגיבה כרגיל בשתיקה.
ד"ר ערן לרמן: "דיווחים מהסוג הזה רק מעצימים את האגדה על ישראל ויכולותיה."

כיצד שימוש מושכל בכוח מאפשר מהלכים מדיניים במשולשים ישראל-מצרים-חמא"ס וישראל-רוסיה-סוריה

יוון, קפריסין וישראל מחזקות את שיתוף הפעולה ביניהן

ישראל אכן שייכת, בתרבותה ובאורחות חייה, לאגן הים התיכון. תרגומה של זיקה זו ללשון מדינית-אסטרטגית הוא אינטרס לאומי. ואכן מאז 2016 התגבשה תבנית של מפגשים משולשים במזרח הים התיכון: מנהיגי יוון וקפריסין עם ראש ממשלת ישראל, וגם עם מנהיגי מצרים וירדן. אלו הן "אבני בניין" לארכיטקטורה אסטרטגית חדשה שצריכה לכלול גם את איטליה, במסגרת התייעצות של "שלוש ועוד שלוש": איטליה, יוון וקפריסין; ישראל, מצרים וירדן.

האסטרטגיה שנוקטת ישראל, של ערנות, סבלנות ומבט אל מעבר לאופק בחיפוש אחר שותפים חדשים, עובדת.

על היחסים הבטחוניים בין ישראל והודו.
פרופ' עפרים ענבר, גלי צה"ל (רצועת הביטחון)

ההצהרה המשותפת של הודו וישראל, שפורסמה בסוף ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל  ביולי 2017, פתחה בכך שהידידות בין שתי המדינות הועלתה לדרגת "שותפות אסטרטגית". בנימין נתניהו הזדרז לביקור גומלין בהודו חצי שנה אחרי שמודי הגיע לירושלים, לאותת שיש ממש בהצהרה הזאת.

הבית הלבן חשוב לניו דלהי והקרבה לישראל משתלבת עם תכניתו של מודי להעמיק את היחסים עם ארה"ב, לאור הידידות בין וושינגטון לירושלים.