מדיניות חוץ

ישראל אכן שייכת, בתרבותה ובאורחות חייה, לאגן הים התיכון. תרגומה של זיקה זו ללשון מדינית-אסטרטגית הוא אינטרס לאומי. ואכן מאז 2016 התגבשה תבנית של מפגשים משולשים במזרח הים התיכון: מנהיגי יוון וקפריסין עם ראש ממשלת ישראל, וגם עם מנהיגי מצרים וירדן. אלו הן "אבני בניין" לארכיטקטורה אסטרטגית חדשה שצריכה לכלול גם את איטליה, במסגרת התייעצות של "שלוש ועוד שלוש": איטליה, יוון וקפריסין; ישראל, מצרים וירדן.

האסטרטגיה שנוקטת ישראל, של ערנות, סבלנות ומבט אל מעבר לאופק בחיפוש אחר שותפים חדשים, עובדת.

על היחסים הבטחוניים בין ישראל והודו.
פרופ' עפרים ענבר, גלי צה"ל (רצועת הביטחון)

ההצהרה המשותפת של הודו וישראל, שפורסמה בסוף ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל  ביולי 2017, פתחה בכך שהידידות בין שתי המדינות הועלתה לדרגת "שותפות אסטרטגית". בנימין נתניהו הזדרז לביקור גומלין בהודו חצי שנה אחרי שמודי הגיע לירושלים, לאותת שיש ממש בהצהרה הזאת.

הבית הלבן חשוב לניו דלהי והקרבה לישראל משתלבת עם תכניתו של מודי להעמיק את היחסים עם ארה"ב, לאור הידידות בין וושינגטון לירושלים.

.הקשיים המדיניים לא עברו מן העולם, אך 2017 תיזכר כשנה בה רשמה מדיניות החוץ הישראלית שורת הישגים חסרי תקדים

במהלך שנת 2017 רשמה מדיניות החוץ של ישראל שורת הישגים, חלקם חסרי תקדים – המשקפים הכרה בקיומו של איום משותף, והערכה לתרומתה של ישראל במגוון תחומים. קשייה המדיניים של ישראל לא עברו מן העולם. אך יש להמשיך במאמצים לבסס את המגמה המסתמנת, ולקיים את התנאים שאיפשרו את מימושה – ובכלל זה, שותפות האינטרס עם גורמי מפתח במדינות ערב, והניהול המושכל והזהיר של מאפייני הסכסוך עם הפלסטינים.