ערביי מזרח ירושלים

שורה של שחקנים זרים הולכים ומעצימים במרוצת השנים האחרונות את חתירתם תחת ריבונות ישראל במזרח ירושלים. פעילות חתרנית זו כוללת מרכיבים סמויים וגלויים, חוקיים ושאינם חוקיים, רעיוניים ופיזיים, אזרחיים וביטחוניים. כדי להתמודד כראוי עם קריאת התיגר בלב בירתה, מוצע כי ממשלת ישראל תבצע את הצעדים הבאים: הקמת צוות בין-משרדי שיוביל טיפול אינטגרטיבי בכלל מרכיבי התופעה; נקיטת פעילות סיכולית נרחבת אל מול היבטיה הבלתי חוקיים של פעילות זו, תוך שימת דגש על המרכיב הכספי; בחינת עדכון של "חוק היישום" (האוסר על הרש"פ לבצע פעילות שלטונית בשטח ירושלים) במטרה להצר ביתר שאת את צעדי הרש"פ בירושלים; והעמדת חלופה ישראלית איכותית, נגישה

אתגר למדיניות הביטחון הלאומי של ישראל.
הקמת גדר הביטחון מסביב לירושלים ב-2005 יצרה אתגר אזרחי, ריבוני וביטחוני בדמות "שטחי הפקר" של שכונות ערביות המצויות בתוך העיר ירושלים ומחוץ לגדר הביטחון, בסמיכות לשטחי הרש"פ וללא כל חיץ וגבול. שכונות אלו מתאפיינות בהיעדר חוק וסדר ובמצב של "כל דאלים גבר", אשר הוביל לכך שכמחצית מן המפגעים בגלי הטרור של 2014–2017 בירושלים יצאו מתוכן. המסמך מציע להקים מנהלת משותפת לצה"ל, למשטרה, לעירייה ולממשלה שתפעל יחדיו להגברת המשילות והביטחון בשכונות אלו. לאור המצב התשתיתי הקשה השורר בהן מוצע כי ההשקעה האזרחית בהן תתמקד בתחומי טיפוח ההון האנושי – חינוך, תרבות, רווחה, תעסוקה והעצמת

קווי יסוד מנחים למדיניות מוצעת במזרח העיר עבור ראש העיר הנכנס, משה ליאון: מקסימום ריבונות ומקסימום הוגנות- תוך חתירה להעמקת אחדות ירושלים; מעקב צמוד של ראש העיר אחר יישום תוכנית הממשלה מס' 3790 על סה"כ 2.1 מיליארד ש"ח לערביי מזרח ירושלים; קידום תוכניות בנייה ליהודים וערבים מעבר לקווי 1967 והבאתם ב"חבילה אחת" לדיון בוועדה המחוזית; קידום "הבגרות הירושלמית" המוצעת על ידי מִנהל החינוך בעירייה ושימת דגש על ההנגשה להשכלה גבוהה ותעסוקה איכותית, ועוד.

האם שני מיליארד שקל יספיקו לשיקום מזרח ירושלים?
ד"ר דוד קורן: "יש הבנה עמוקה שהסבירות שהעיר הזאת תחולק יורדת דרמטית, ובתוך המציאות הזאת אנשים רוצים לחיות כתושבים".

הרצון להשתלב בחברה הישראלית גובר על איומי הרשות הפלשתינית.
ד"ר דוד קורן, מדבר רגע לפני פרישתו על המאבק בין ישראליזציה לאסלאמיזציה.