צבא ובטחון

הרוב המכריע של המשיבים (82%) ציינו כי תחושת הביטחון שלהם נפגעה – מי יותר ומי פחות – בעקבות האירועים והמהומות שהתרחשו במהלך מבצע "שומר החומות".

הנחת העבודה במערכת הביטחון היא שבסבב הלחימה הבא בעזה או בצפון יצטרפו למערכה גורמים מקרב ערביי ישראל. נדרש לגבש מענה מקיף לאיום בשגרה בחרום ובמלחמה.

40 לבופור: לא התודעה עיקר

בעשורים האחרונים, וביתר שאת מאז הועברה ישראל ב-2020 לתחום האחריות של "פיקוד המרכז" (CENTCOM) האמריקני, ממלא הממסד הביטחוני של ארה"ב תפקיד מרכזי וחיובי בעיצוב העמדה בוושינגטון כלפי ישראל.

סדרת הפיגועים האחרונה בישראל מחייבת מבצע צבאי נרחב באזור ג׳נין. אם ישראל לא תטפל כעת באיום משטח זה, הבעיה תחמיר, כי ארגוני הטרור יצברו אמצעי לחימה מתקדמים יותר, ויגייסו פעילי טרור נוספים.

״משוגע שבי־ם אי אפשר לקיים מצעד דגלים״

מצעד הדגלים

מבצע ״חומת מגן״ עצמו השיב את חופש הפעולה לצה״ל בערים שהועברו לפלסטינים במסגרת הסכמי אוסלו, ואת אותו חופש פעולה יש לנצל על מנת למקסם את הישגי המבצע הנוכחי בג׳נין.

אל לנו בתגובות נחפזות להאדיר את הרציחות הנוראות הללו, וצריך להיזהר מלהגיב באופן לא פרופורציוני עד כדי הפרעה לקצב החיים הנורמלי בישראל – לכך שואף הטרור: להפריע למהלך החיים הנורמליים.

האתגר עבור ישראל הוא לחדד את מערכת המסרים המתריעים מפני חולשותיה של העסקה, ומפני כוונותיה של איראן. הדבר מחייב תכנון אסטרטגי, תיאום מלא בין כלל גורמי המערכת, שיתוף פעולה סדור עם גורמים אזוריים נוספים השותפים לדאגתנו, וגיוס כל בסיסי התמיכה האפשריים בזירה האמריקנית, ובראשם יהדות ארה"ב והארגונים הפועלים בשמה.

דיפלומטיה לא תמיד עובדת. חלופת השימוש בכוח תמשיך לשכון בארגז הכלים של ישויות פוליטיות בגלל האופי של המערכת הבינלאומית וטבע האדם.

המאורעות בזמן "שומר החומות" בתוך ישראל הם מהסוג המשמש גורמים זרים לפגוע במדינה על ידי פעולות צבאיות ולא-צבאיות, גלויות וחשאיות. יש להניח שבסבבי לחימה עתידיים ינסו אויבי ישראל לחולל מאורעות כאלו, להגביר שסעים בתוך ישראל ולהשתמש במהומות ושיבושים נגד ישראל.

בנאומו מ-1.2.2022 הודיע ראש הממשלה כי ישראל תקים "חומת לייזר" שתגן עליה מפני הטילים, הרקטות והמטוסים הבלתי מאוישים של איראן ושלוחיה. נאום זה הזכיר את נאום "מלחמת הכוכבים" של הנשיא רונלד רייגן בתקופת המלחמה הקרה.

לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, החשש מכושר ספיגה נמוך של החברה הישראלית מהווה שיקול לא מבוטל בתהליך קבלת ההחלטות בעניינים צבאיים. חשש זה התעצם החל מאמצע שנות התשעים, כאשר שילוב של רצף תקריות מרובות נפגעים עם התעצמות התחושה בציבור שאין תכלית להמשך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, הביא ללחץ ציבורי הולך וגובר לנסיגה חד-צדדית מלבנון.

ממצאים מדאיגים לגבי ירידה באמון הציבור בצה"ל. אין לפטור את הממצאים בטענה של ירידה כללית באמון הציבור במוסדות המדינה או בפרסומים על אודות תנאי השירות של החיילים, מצוקת האוכל ביחידות, צפיפות בהסעות וכדומה. מתחייב ניתוח עומק באשר לסיבות למגמה זו.

אמון הציבור בצה״ל נמצא בשפל

״אם יקרה פעם נוספת: מאורעות מבצע ׳שומר החומות׳ כמקרה של לחימה היברידית״

ד"ר אודי לוי ב"רצועת הביטחון" בגל"צ

התרגיל האווירי הרב-לאומי הדו-שנתי Blue Flag 2021 (17–28 באוקטובר, בסיס עובדה) היה הגדול והחשוב ביותר עד כה, מאז החלה סדרת התרגילים המבוססת על תבנית Red Flag האמריקנית בשנת 2013.

עם כל הכבוד לשכול, יש לשים גבול ברור בין תפקיד המשפחה ותחושותיה לבין חובת המדינה ואחריותה. אם הצבא יתנהל על ידי המשפחות השכולות ויונע על ידי תחושתם הקשה או הערות בעיתון, צה״ל לא יוכל לנצח בקרבות ומדינת ישראל תובס במלחמות.

מדינות האזור, שכולן ערביות, תוכלנה להתגונן מפני התוקפנות של איראן ותורכיה אם תפעלנה יחד. צירופה של ישראל למערך זה יקל מאוד את ההתמודדות עם המעצמות האזוריות שאינן ערביות אך רוצות לשלוט בעולם הערבי.

ישראל צריכה לנצל את הגלישה של לבנון לתוהו ובוהו כדי ליצור אווירה נוחה ליוזמה בלבנון. מדובר בהזדמנות שעשויה להביא לכך שהעולם יקשר בין ביירות לשלטון האיראני.

אחד עשר דגשי מדיניות עיקריים לממשלת ישראל ה-36, המשקף את התובנות של עמיתי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אשר התכנסו לערוך סקירה מקיפה של האתגרים העומדים בפני קברניטי המדינה, ועל מנת לתכלל סדרת המלצות לפעולה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון.

על צה"ל להפיק לקחים ולשפר את יכולות ההתקפה וההגנה של ישראל בהתאם. 

נכון לישראל לאמץ גישה הדרגתית של התמודדות מול האיומים השונים עליה שבמסגרתה תטפל בכל זירה בנפרד, מן האויב ה"קל" ביותר אל ה"כבד" ביותר. זאת מתוך מטרה להתמקד ככל הניתן, בבוא העת, באיום המשמעותי ביותר הנשקף לה, שבמרכזו תוכנית הגרעין הצבאי של איראן. יש יסוד לטענה כי גישה זו מחייבת לעבור תחילה למדיניות של הכרעת חמאס, לצורך הפלת שלטונו, כצעד לקראת הבאות.

ועכשיו, מה עם הכרעה?
הביקורת שספג הרמטכ"ל כוכבי ממפקדי חטיבות על אי הפעלתן בזמן מבצע שומר החומות מעלה דיון לגבי תפקידן במערכה הבאה. אל"מ (מיל') גבי סיבוני ותא"ל (מיל') יובל בזק פרסמו השבוע במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מאמר שמאתגרת את "תפיסת הניצחון" של הרמטכ"ל

מטרות הלחימה של ישראל היו ניצול ההזדמנות לשלילת חלק ניכר מהיכולות של חמאס להזיק לישראל, ושיקום ההרתעה כדי להאריך את תקופת השקט ככל האפשר.

בשנתיים האחרונות, מתנהל בצה"ל ומחוצה לו דיון ער סביב הרעיונות של "תפיסת ההפעלה לניצחון" שמוביל הרמטכ"ל. לשינויים שתפיסה זו מציעה משמעויות מרחיקות לכת על בניין והפעלת הכוח של צה"ל.

חוסר קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים, דימוי של מדינה לא יציבה ושסועה והצורך להתחבר למפלגה המזוהה עם האחים המוסלמים מאיימים על הביטחון הלאומי של ישראל.

חשוב לראות בביקור ביסוס מגמה רבת ערך: הפיכתו של הממסד הצבאי (והמודיעיני) האמריקני מגורם ביקורתי, ואף עוין, לעמוד תווך של "היחסים המיוחדים". טיפוחה של השותפות האסטרטגית, המבצעית, המודיעינית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית ואף הערכית הוא ציווי מן המעלה הראשונה, בוודאי בעידן של טלטלה פוליטית ומציאות אזורית מורכבת.

החברות הפרטיות הצבאיות הרוסיות שפועלות ברחבי העולם
ריאיון עם מיקי אהרונסון בערוץ הכנסת

בעידן של פוטנציאל לעימות בהיקף רחב – בראש ובראשונה, על רקע האצת המאמץ האיראני להגיע ליכולת גרעינית צבאית – המסר הגלום בקיצור השירות, הן כלפי החברה הישראלית פנימה והן כלפי אויביה (וידידיה) באזור, הוא שגוי ואף מסוכן.

הלקח במקרה הנוכחי הוא שלהוראות שניתנות להגנת הציבור אין תוחלת אלא אם הציבור משוכנע שהוא נמצא בסיכון. לשם כך נדרשת מערכת הסברה שנשענת על נתונים ברורים וטיעונים הגיוניים.

ההנחה כי התפשטות הווירוס תמתן התדרדרות במוקדי עימות במזרח התיכון אינה עומדת במבחן המציאות. ישראל חייבת להישאר דרוכה גם בממד הביטחוני.

תוכנית הרמטכ"ל כוכבי בנושא הקמת פיקוד איראן במסגרת תר"ש תנופה.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון לתכנית "כאן הלילה"

התוכנית של צה"ל להקמת פיקוד איראן.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון לתכנית "כאן הלילה"

פריצת הדרך בפיתוח מערכת יירוט מבוססת לייזר.
ד"ר עוזי רובין: אומנם מדובר בהישג ישראל גדול, אבל צריך לקחת אותו בפרופרוציה.

האיומים הבטחוניים על ישראל - בעקבות נאום הרמטכ"ל.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון לתכנית "דקל וסגל"

מהאיומים ועד אתגר הטילים.
על ספרו של ד"ר עוזי רובין: ממלחמת הכוכבים עד כיפת ברזל, המאבק על ההגנה האקטיבית בישראל, ועל ספרו של ד"ר צ'ק פרייליך , תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.

שיתופי הפעולה הצבאיים בין צה"ל לצבאות זרים מתרבים לאחרונה במידה דרמטית, ומרימים תרומה רבת פנים לביטחון ישראל ולמצבה האסטרטגי.

שלא כבלבנון, עיראק וסוריה של אסד אינן בשליטה איראנית מוחלטת.

הרבה אתגרים אסטרטגיים עומדים לפתחה של ישראל. עם חלקם נתניהו מתמודד בהצלחה.

הרמטכ"ל כוכבי משנה את הגישה הכללית בצבא.

תוכנית כוכבי: לחזור ליבשה.
פרופ' ענבר: התוכנית של הרמטכ"ל אביב כוכבי שואפת להכין את צה"ל להכרעה מהירה של האויב.

כינוס הקבינט הבטחוני על רקע האירועים בדרום.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור: "הקבינט היה צריך להתכנס אמש, אבל ההיסוס של נתניהו מובן מאחר וממשיכים באותה המדיניות ואין כניסה קרקעית לרצועה".

המענה לאיום התת-קרקע – המצטרף לפגיעה ביעילות ובתכליתיות של שיגורי הרקטות המבוצעים על ידי ארגוני הטרור – מצמצם באופן משמעותי את היכולות האסטרטגיות של ארגוני הטרור שישראל נאבקת מולם, ומאפשר לה מרחב תמרון ורוח נשימה לכשתחליט, אם תחליט, לצאת למערכה צבאית רחבה ברצועת עזה, ואף בלבנון.

יש צורך הן בשינויי תפיסה של הדרג המדיני והצבאי, והן בשיח גלוי ויעיל עם הציבור על משוואות ההרתעה בעידן הנוכחי. ונדרשת יכולת מובחנת ומדויקת יותר להטיל אימה על החמאס בכל הדברים החשובים לו ביותר.

עוזי רובין: אבי תוכנית ההגנה מפני טילים בישראל.
האם כמות כלשהי של הגנה רב-שכבתית מפני טילים יכולה להספיק כדי לעצור מתקפת טילים של חיזבאללה?

ליברמן חשף את היקף כוח האדם של צה"ל.
במהלך הרצאה שהועברה בשידור חי באינטרנט מכנס מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים ציין שר הביטחון את מספר החיילים בצבא - אמירה שלו נאמרה על ידי אחרים הייתה נחשבת כעבירת צנזורה.

התייחסות לנושא ההדלפות שיצאו מישיבות בקבינט בנושא עזה.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בראיון בגלי צה"ל.

בנושא הפרסום ב"ניו יורקר" על כך שהנשיא טראמפ חתם על התחייבות שלא לדחוף את ישראל להתפרק מנשק גרעיני
ד"ר ערן לרמן ב"חצי היום"

מדיניות הגרעין של ישראל
ד"ר ערן לרמן מתראיין ל i24

האלוף יאיר גולן שלא הכרתם

האם צה"ל ערוך למלחמה הבאה?
ראיון עם פרופ' אפרים ענבר, הערב החדש, ערוץ 1, 19.12.2017