JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

JISS

JISS

במאמר שמתפרסם במקביל באתר העיתון  L’observateur du Maroc et d’Afrique  וב”ישראל היום”, קוראים עורכיהם אחמד שראי ובועז ביסמוט להניח את העבר בצד.

ישראל היום, 22.12.2020

בועז ביסמוט ואחמד שראי

היום הוא שוב יום שבו ההיסטוריה נכתבת: הטיסה הישירה הראשונה מתל אביב תנחת בבירת מרוקו, רבאט. הטיסה היא הסימן הוויזואלי הראשון של היחסים החדשים בין ישראל למרוקו. תחילתו של עידן חדש של הכרה דיפלומטית.

מרוקו היא המדינה הערבית הרביעית שמגיעה להסכמים דיפלומטיים חדשים עם ישראל בארבעת החודשים האחרונים. איחוד האמירויות הערביות התחילה במהלך, למרות האיומים מצד איראן ושלוחותיה, בכך שחתמה על הסכם שלום עם ישראל בספטמבר 2020, ובכך היתה הראשונה שעושה זאת מאז חתמה ירדן על הסכם שלום עם ישראל בשנת 1994. בעקבות האמירותים באו גם בחריין, סודאן ועכשיו מרוקו.

שורשי השלום בין מרוקו לבין ישראל נטועים בעשרות שנים של היסטוריה. המלך המנוח של מרוקו, חסן השני, עבד ללא לאות כדי לקרב בין ישראל לבין שכנותיה הערביות. הוא עזר בכל יוזמות השלום – החל מקמפ דיוויד בשנות ה־70 וכלה בהסכמי אוסלו בשנות ה־90. מאחורי הקלעים המלך חסן השני היה הכוח המניע בכך שמצרים הפכה למדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם המדינה היהודית. המלך מוחמד השישי ממשיך באותה מחויבות לקרב בין ישראל לערבים.

המלך מוחמד השישי הבהיר הן בפומבי והן בשיחות עם אבו מאזן, שאין לפרש את הסכם הנורמליזציה עם ישראל כנטישת הפלשתינים. במקום זאת, יש לפרשו כהזמנה עבור הפלשתינים לשוב לשיחות ולהשאיר מאחור את התנאים המוקדמים שהציבו בעבר.

גם על המנהיגים הישראלים לראות את פריצות הדרך המרשימות האלו כהזדמנות להביא רעיונות חדשים ולקבל השראה מהתוכנית האמריקנית “משלום לשגשוג”.

ההסכם בין ישראל למרוקו הוא היסטורי, וכך גם הקשרים המשפחתיים בין ישראל לבין מרוקו. מיליון ישראלים הם ממרוקו או צאצאים להורים או סבים שנולדו שם. הזכויות המשפטיות של היהודים ומיעוטים דתיים אחרים מובטחים בחוקה המרוקנית של 2011. עדיין אפשר למצוא הרבה בתי ספר יהודיים בערים הגדולות במרוקו, וליהודים יש חופש פולחן במדינה.

מובן שיש את השוליים של החברה המרוקנית ששוללים את ההסכם עם ישראל – בעיקר תנועות אסלאמיסטיות וכאלו שמאמינים באידיאולוגיות שונות של השמאל. אך מיליוני צעירים מרוקנים מאסו באידיאולוגיות של השנאה והקיצוניות ורוצים את ההזדמנויות והיתרונות שאפשר להשיג רק דרך שלום ושותפות. הם רואים בישראל שותפה חזקה ביצירת מקומות עבודה ובבניית תקווה עבור עתידם.

הגל החדש של הסכמי השלום יוצר סדר חדש בעולם הערבי. לפני כמה עשורים הסיסמה של לאומנים פרו־סובייטים ופאן־ערבים לאומניים היתה “מהאוקיינוס האטלנטי עד המפרץ הפרסי”.

היום, באופן אירוני, אפשר להשתמש באותה סיסמה כדי לתאר את השותפות של הגורמים השונים – מרבאט וקזבלנקה על חוף האוקיינוס ועד אבו דאבי ומנאמה במפרץ, ועם קהיר, ח’רטום, ירושלים, ועמאן באמצע – שרואים ברדיקליזם הטוטליטרי (הפעם בתלבושת אסלאמיסטית) איום משותף.

מרוקו, בקצה המערבי של הברית הזאת, היא בעלת יכולת תרומה מכרעת: הקול המוערך שלה של אסלאם מתון יכול לעשות את ההבדל במאבק האידיאולוגי מול הרדיקלים האסלאמיסטיים באירופה, באפריקה שמדרום לסהרה ובמזרח התיכון.

ההסכם החדש בין ישראל למרוקו הוא בעל חשיבות כפולה עבור המרוקנים, כי הוא מלווה גם בהכרה אמריקנית בריבונות של מרוקו על הפרובינציות שלה בסהרה. המהלך הדרמטי הזה משקף את המודעות האמריקנית שרבאט התחייבה להשקיע 100 מיליארד דולר באוכלוסייה הסהרווית שלה – בעוד המיליציה הבדלנית “פוליסריו” והמובלעת שלה, שנתמכת על ידי אלג’יריה, נותרו מעוז של הזנחה, סבל וטרור.

עכשיו, כשהצעדים האלו הושלמו, החודשים הקרובים מציבים הזדמנות עבור המדינות הערביות, שיעזרו בעיצוב מחדש של השיח הבינלאומי והאג’נדה של קירוב בין ישראל לפלשתינים.

ממשל ביידן יכול לעזור על ידי אימוץ גישה חדשה לעשיית שלום, שנסמכת על הלקחים שנלמדו בגל החדש של ההתפתחויות הדיפלומטיות. עכשיו זה הזמן לבנות על ההבטחה שמגלמים ההסכמים החדשים – עבור כל החתומים עליהם, הפלשתינים, והאזור בכללותו. אם הגל החדש של עשיית שלום יתורגם להישגים מוחשיים לצעירים הערבים, התמיכה הפאן־ערבית לשלום עם ישראל רק תגדל.

אברהם לינקולן אמר פעם: “הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד שלך הוא ביצירתו”. עכשיו מוטלת על האמריקנים, הערבים, הישראלים וכל מי שיש לו עניין באזור משגשג ובטוח ליישם את העיקרון הזה למטרת השלום.

בועז ביסמוט הוא העורך הראשי של ישראל היום. אחמד שראי הוא מו”ל מרוקאי, חבר בוועדה המייעצת של המכון האטלנטי בוושינגטון ושל מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *