הפיכתה של צפון סוריה לרפובליקה טורקית נוסח צפון קפריסין

טורקיה הופכת את צפון סוריה – ג’ראבלוס ועפרין – ל”רפובליקה הטורקית של צפון סוריה”, בדיוק כפי שהפכה את צפון קפריסין למדינת חסות טורקית באמצעות שליטה צבאית וכלכלית.

ההתערבויות הצבאיות של טורקיה בג’ראבלוס ובעפרין שבצפון סוריה הפכו את שני האזורים האלו לשטחי חסות טורקיים מבחינה צבאית וכלכלית. מעורבותה של טורקיה במחוזות אלה הגבירה את תלותם הכלכלית והפוליטית באנקרה, במידה שכמעט מגיעה לזו של צפון קפריסין.

לאחר שכבשה את צפון קפריסין ב-1974, יצרה אנקרה ב-1983 מדינת לוויין, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. הרפובליקה שולבה בכלכלת טורקיה שביבשת.

על-אף שג’ראבלוס ועפרין שונות מצפון קפריסין, בכך שאין בהן אוכלוסייה טורקית אתנית, המצב באזורים אלה הוא די דומה. הם נכבשו בידי הכוחות המזוינים של טורקיה במבצעי “מגן הפרת” ו”ענף זית”, ב-2016 וב-2018 בהתאמה. כיום אנו עדים לתהליך של הפיכת צפון סוריה למדינת חסות טורקית נוסח צפון קפריסין. שמותיהם של מבצעים צבאיים אלה מרמזים על שלום, כמו “מבצע השלום בקפריסין” ב-1974, אבל מצביעים על רצון בסיפוח דה-פקטו ארוך-טווח, שיעמיק את נוכחותה הצבאית והכלכלית של טורקיה בצפון סוריה.

הלגיטימציה שלה זוכה מפלגת האיחוד הדמוקרטי הכורדית (PYD) בעיני המערב, הודות למלחמתה נגד דאע”ש, ויצירתו של פרוזדור כורדי דה-פקטו חדש החל מגבול עיראק-טורקיה ולאורך גבול סוריה-טורקיה, הפחידו את אנקרה. ישות רציפה זו נתפסה בעיניה כ”חומה כורדית” המנתקת את טורקיה מהעולם הערבי.

חרדתה של טורקיה גברה כאשר המפות הכול-כורדיות המגיעות עד הים התיכון החלו לצוף במדיה החברתית ובאינטרנט. אפשרות גישה של הכורדים לים תהווה גורם משפיע במשחק הכוחות, כזה שישים קץ למצבה של הישות הכורדית ככלואה יבשתית ויצמצם את תלותה בטורקיה ובמדינות שכנות אחרות סביבה. יתרה מכך, כורדיסטן עצמאית ובלתי-תלויה עלולה לעודד את תחושות ההלאומיות של הכורדים החיים  בטורקיה שיזעזעו את שלמותה הטריטוריאלית.

לכן, על-ידי הצגת מתקפותיה האכזריות והטרוריסטיות, כולל מתקפות טילים, של דאע”ש על טורקיה כעילה לפתיחה במלחמה, החלה טורקיה את התערבותה במלחמת האזרחים בסוריה על-ידי פתיחה במבצע “מגן הפרת”. אף-על-פי שדאע”ש הוכרזה כיעד העיקרי של המבצע, המטרה העיקרית הייתה למנוע את הרצף הגיאוגרפי של שטחי הכורדים בין מחוזות כובאני ועפרין ואת התפשטותם מערבה אל הים התיכון. ואכן, מטרתו הנסתרת של מבצע “מגן הפרת” התבהרה כשטורקיה פתחה במבצע “ענף זית” נגד מחוז עפרין שנשלט בידי מפלגת האיחוד הדמוקרטי הכורדית.

לאחר שהכוחות המזויינים של טורקיה השתלטו על מחוז עפרין, החלה טורקיה ליישב מחדש חלק מהפליטים הסורים-הערבים שבשטחה (מספרם הרשמי הגיע ל-3.5 מיליון ביולי 2018) באזור הכבוש של צפון סוריה. בנוסף לרצונה לפתור את בעיית הפליטים שבשטחה, טורקיה שואפת גם להוסיף צביון ערבי למחוז הכורדי על-ידי יישובו בפליטים סורים ערבים וכך לטשטש את צביונו הכורדי.

מכיוון שהאימפריה העות’מאנית שלטה באזור במשך 401 שנים, השיח הציבורי בטורקיה אינו רואה בה גורם זר בסוריה. בהיבט זה, העיתונות הטורקית השתדלה להצדיק את נוכחותה הצבאית של טורקיה בעיר עפרין באמצעות חזרה על המיתוס שהעיר נוסדה על-ידי קצין עות’מאני בשם מוסטפא נאמיק. כדי להוכיח טענה היסטורית זו, מרשם הקרקעות הטורקי השתמש במסמכים מהארכיונים העות’מאניים, כדי להראות שמחוז עפרין היה שייך לשבטים הטורקמנים. זה נועד להוכיח שתביעותיהם של הכורדים לבעלות על המחוז אינן לגיטימיות.

בד בבד, כדי להגביר את השפעתם של הטורקמנים באזור, למרות העובדה שהם מהווים רק 8% מהאוכלוסייה הכוללת של מחוז עפרין, סייעה טורקיה בהקמתן ובשליחתן של הבריגדות הטורקמניות של מונתזיר בילה לעפרין, תחת המטריה של צבא סוריה החופשי. מאמציה של אנקרה לקרוא לאנשיה לדגל אינם מסתכמים בכך. כדי לתמוך בזיקתה של טורקיה לאזור, הוציאה סוכנות הידיעות הטורקית ‘אנטוליה’ בחודש יולי הכרזה יוצאת-דופן על כך שבכירים מקומיים מצאו באזור עפרין את מפקדתו של האב-המייסד של טורקיה, מוסטפא כמאל אטאטורק, מתקופת מלחמת העולם הראשונה (ב-1918 נלחם אטאטורק בבריטים כמפקד הארמיה השביעית). זה נראה כמו ניסיון לגייס את הטורקים החילונים לתמוך במערכה נגד עפרין. כפי שניתן לצפות, המפקדה שזה-עתה נמצאה תהפוך בקרוב למוזיאון שיארח תערוכה של מסמכים, תצלומים וחפצים.

מלבד מאמצי התמיכה בחזית הביתית, החלה טורקיה להשקיע בצפון סוריה כדי למקסם את האינטרסים שלה ולשמור על הסדר. לאור ההרס שגרמה מלחמת האזרחים, היא החלה לבנות מחדש את התשתיות כדי לעודד את הפליטים הסורים שבשטחה להתיישב שם. היא פתחה את מעברי זייתין דאלי (עפרין), צ’ובאנביי (אל-ראיי) וקארקאמיש (ג’ראבלוס), כדי לקשר את האזור עם טורקיה כמו בדלת מסתובבת.

טורקיה סוללת כבישים מהירים ורחבים אל מעברים אלה בתוך סוריה, כדי להקל על התחבורה מאל-באב וג’ראבלוס אל טורקיה. היא מתכננת גם לקשר את מנג’יב (שכרגע נמצאת תחת שלטון הכורדים) לרשת כבישים זו בעתיד. זה אמור להאיץ את תהליך הערביזציה של האזור (הפיכתו לערבי) ולעודד אנשי-עסקים טורקים וסורים המתגוררים בטורקיה להשקיע באזור – ככל הנראה בענפי הטקסטיל והזית.

ההשפעה הטורקית על כלכלת המחוזות של צפון סוריה משתקפת גם בשימוש שנעשה שם במטבע הטורקי. לאור העובדה שרוב הסחורות נשלחות לאזור על-ידי טורקיה, האוכלוסייה האזרחית, שאין לה כמעט גישה ללירה הסורית, החלה להשתמש בלירה הטורקית כדי לספק את צרכיה היומיומיים, כמו מזון ונפט.

שילובם של מחוזות עפרין וג’ראבלוס בכלכלה הטורקית אינו חד-צדדי. בחודש יוני האחרון (2018), כשמחיר תפוחי-האדמה בטורקיה עלה מ-2 לירות ל-6 לירות, “הביא” שר הכלכלה הטורקי, ניהאט זייבקצ’י, 4,000 טונות של תפוחי-אדמה מאזורי צפון סוריה הנמצאים בשליטת טורקיה.  צעד חסר-תקדים זה הוריד את מחירם של תפוחי-האדמה בחזרה ל-2 לירות, אך עורר סקפטיות בשוק, לגבי השאלה אם טורקיה ייבאה את הטובין האלה, או “הביאה” אותם כפי שעשו העות’מאנים בעבר.

המצב בצפון סוריה משקף בבירור את הדגם העות’מאני המסורתי של אכלוס שטחים כבושים, כפי שניתן לראות גם בקפריסין. לאחר שאכלסו את האזורים הכבושים באוכלוסייה שנאמנה להם, נהגו העות’מאנים גם לספק להם סעד ותשתיות חברתיות-כלכליות אחרות.

תומכיה של מפלגת התנועה הלאומנית (MHP) מכנים את שטחי צפון סוריה “המחוז ה-82” הבלתי-רשמי של טורקיה. השפה הטורקית אף היא החלה להופיע על רוב השלטים בשני המחוזות. השלטים על בנייני המִנהָל הם הדוגמאות המשמעותיות ביותר לתופעה זו. למשל, על הסניף החדש של מִנהָל הדואר הטורקי (PTT) בג’ראבלוס, המספק לתושבים שרותי דואר ובנקאות, מתנוססים שלטים גם בטורקית וגם בערבית, וכן דגלים של טורקיה ושל צבא המורדים הסורי החופשי. בנוסף לאספקת שירותים בסיסיים לתושבים, מִנהָל הדואר הטורקי גם מקשר בין המחוז לעולם החיצון. בעשותו כך, באמצעות שירותי הבנקאות שלו, משלב המִנהָל את הונם של התושבים בכלכלה הטורקית.

ניתן לראות שלטים בטורקית על בתי-חולים, בתי-ספר, תחנות כיבוי-אש ותחנות משטרה. טורקיה משלמת את משכורותיהם של הרופאים, המורים, הכבאים והשוטרים, והיא גם מספקת חשמל לאזור על-ידי הנחת כבלי חשמל באורך 3 ק”מ. אמבולנסים, כבאיות ורכבי משטרה מובאים כולם מטורקיה.

משרד הבריאות הטורקי הקים בית-חולים מצוייד היטב בג’ראבלוס. עקב העדר כוח-עבודה מיומן בצפון סוריה, סיפקה אנקרה לבית-החולים גם צוותים רפואיים שיטפלו ב-1,200 חולים בממוצע ליום. בנוסף, טורקיה גם תיקנה וסיפקה ציוד לבתי-הספר בעפרין. היא החזירה את השפה הערבית לבתי-הספר על-חשבון השפה הכורדית, וניתן לראות בהם את דגלי טורקיה ופוסטרים של הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן מתנוססים לצד תמונותיו של עומר האליסדמיר, מגיבורי ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה שהתחוללה ב-15 ביולי 2016, שהוצא להורג.

לנוכחות הטורקית בצפון סוריה יש הרבה נקודות דמיון בולטות עם הדוגמה הקפריסאית. הטרמינולוגיה של שמות המבצעים הצבאיים, העובדה ששתיהן טריטוריות כבושות, מעמדן על-פי החוק הבינלאומי, וכן החדירה הטורקית הגוברת לתחומן מבחינה צבאית וכלכלית, מהווים מכנה משותף. למרות הצהרותיה הרשמיות של טורקיה ב-2004 שהיא מעדיפה את קפריסין מאוחדת (במסגרת תכניתו של קופי אנאן), ולמרות הצהרתה ב-2018 שהיא תומכת בשלמותה הטריטוריאלית של סוריה, מעשיה אינם משקפים את הרטוריקה של מדיניות החוץ שלה. הדמיון עם הדוגמה הקפריסאית מצביע על גורל דומה לצפון סוריה, שתהפוך להיות “הרפובליקה הטורקית של צפון סוריה”.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: Bigstock