JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק

מומחה לתורכיה

ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק: ארדואן רואה במערכת היחסים של חמאס דרך להראות את עצמו כ’מוסלמי טוב’ שדואג לעשוקים.

ישראל היום, 09.09.2020

מאת דין שמואל אלמס, דניאל סיריוטי

בחודש נובמבר יהיו עיני העולם כולו נשואות לבחירות לנשיאות ארה”ב, אבל ממש מתחת לאפנו יבוא אל קיצו עוד מרוץ רווי יצרים ואינטרסים, שתהיה לו השפעה גדולה על ישראל: הבחירות לראשות הלשכה המדינית של חמאס.

בבחירות, שתיערכנה לצד הבחירות הפנימיות למוסדות חמאס, יתמודדו ראש הלשכה הנוכחי איסמעיל הנייה, קודמו בתפקיד חאלד משעל, ומנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סינוואר. קיים סיכוי שגם סגנו של הנייה, סאלח אל-ערורי, יזנק לזירה.

משעל נעזר בקטאר ובטורקיה

ברקע לבחירות מתרחש מאבק בין איראן לטורקיה וקטאר, וגם מצרים משחקת תפקיד בדרמה. אבל כדי להבין את יחסי הכוחות, יש ללכת תשע שנים אחורה. מלחמת האזרחים בסוריה שפרצה במארס 2011 הציבה את הנהגת חמאס בראשות חאלד משעל, שישבה בדמשק, בפני דילמה: משעל רצה להציג ניטרליות, אסד דרש תמיכה. הבעיה נפתרה כאשר משעל נאלץ לעזוב את סוריה ולהעביר את פעילותו לדוחה בירת קטאר. “בצעד הזה משעל התנתק מסוריה ומאיראן – וחבר לציר של טורקיה וקטאר”, מסביר יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

המשבר השני של משעל הגיע במבצע צוק איתן ב-2014, אז הסתכסך עם הזרוע הצבאית, ובייחוד עם יחיא סינוואר ומוחמד דף. “היה לו סוכן שתול שהיה המג”ד של הזרוע הצבאית באזור זייתון”, מספר בן מנחם, “הוא היה מתקשר אליו ומדווח לו מה קורה בזרוע הצבאית, וחמאס הוציאו אותו להורג”.

עוד לפני המשבר עם אסד, משעל התקרב לטורקיה. ב-2006 דאג אהמט דבוטאולו, יועצו של רג’פ טאיפ ארדואן דאז לנושאי חוץ, לפתוח למשעל את השער כשביקר במטה מפלגת “הצדק והפיתוח” (AKP). שש שנים אחר כך הגיעה “היציאה לאור” של היחסים עם ארדואן: משעל נאם באירוע לציון עשור ל-AKP. כל האירועים הללו וביקורים רבים אחר כך העמיקו את היחסים בין טורקיה לבין ארגון הטרור.

“טורקיה מתייחסת לחמאס כגורם לגיטימי בעיניה, משום שלראייתה הם נבחרו בבחירות דמוקרטיות”, אומר ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובאוניברסיטת תל אביב, “ארדואן רואה במערכת היחסים של חמאס דרך להראות את עצמו כ’מוסלמי טוב’ שדואג לעשוקים”.

הידוק היחסים עם אנקרה לא הספיק למשעל, ובבחירות הקודמות לראשות הלשכה המדינית הוא הוחלף באיסמעיל הנייה. “הזרוע הצבאית שמחוברת לאיראן היא זו שהובילה לניצחון הנייה ולהצבת יחיא סינוואר בתפקיד מנהיג חמאס ברצועה”, מציין בן מנחם, “הבחירות הקודמות גם הובילו להחזרת מרכז ההנהגה של חמאס לעזה, לראשונה מאז חיסול שייח’ אחמד יאסין”.

ואז הגיע החיסול של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, ב-3 בינואר השנה, וממש לא היטיב עם הנייה. הוא יצא מן הרצועה עוד לפני החיסול כדי להתחיל בקמפיין הבחירות, תוך התחייבות בפני מצרים כי לא יבקר באיראן. עם זאת, הנייה בחר להגיע לטהרן למסע ההלוויה של סולימאני, ואף אמר שם במהלך נאום “סולימאני הוא שאהיד ירושלים”. מאז ועד היום בקהיר זועמים עליו ומסרבים לאפשר לו לחזור לביתו ברצועה. לפני שבועיים המצרים לא אפשרו אפילו לאשתו ולשתי בנותיו ובעליהן לעבור לקטאר כדי להתאחד עם הנייה האב.

סינוואר: החליט להתנתק מדאעש

מי שהשכיל בתקופה זו להעלות את קרנו בעיני נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי הוא סינוואר, שלא ניחן ביכולות האסטרטגיות של משעל וברטוריקה המרשימה של הנייה, אולם יודע לנצל מצבים קיימים. “הוא דואג לפתח את היחסים עם הבכירים המצרים”, מוסיף בן מנחם, “הוא החליט להתנתק מדאעש בסיני – וקיבל את פתיחת מעבר רפיח. הוא גם אבי רעיונות ‘צעדות השיבה’ ובלוני התבערה”.

“בחירת סינוואר תחזיר את ההנהגה לרצועה”

בזמן שסינוואר דואג לרצועת עזה ומקבל גם את תמיכת הזרוע הצבאית, הנייה ומשעל נמצאים ב”מרוץ” להשגת הקולות מהפזורה הפלשתינית במפרץ הפרסי ובלבנון. הנייה, בניגוד למשעל, מוחצן בהרבה בפעילות זו. הוא נועד ב-22 באוגוסט עם נשיא טורקיה ארדואן בארמונו באיסטנבול – קיבל ממנו מיליוני דולרים במזומן, והחל מהשבוע שעבר הוא מסייר בלבנון ומחלק את הכסף.

“כל כסף ששולח ארדואן לצורכי תרומה, מטרתו לכבוש את לבבות העמים העשוקים שיראו בו ‘אח גדול'”, מסביר ד”ר כהן ינרוג’ק. במהלך הביקור בלבנון הנייה דאג לא רק לשאת נאומים במחנות הפליטים הפלשתיניים, אלא גם לקדם את עצמו בציר הטרור השיעי – בעזרת פגישה עם מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה בלשכתו בביירות. הפגישה באה על רקע הרגיעה שקיבל סינוואר בעזה, והוכיחה שוב מיהו הבוס ברצועה: הוא הגיע לסיכום עם ישראל בתיאום קטארי בלי לעדכן את הנייה.

ומה באשר לפעילות הארגון ברחבי העולם? “זהות הנבחר לא צפויה להשפיע על שלוחות חמאס ופעילותה במקומות מרוחקים כמו תימן, שבה יש לפחות שלושה נציגים אצל המורדים החות’ים”, מבהיר ד”ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי, “לא מן הנמנע כי יש שם גם בכירים בזרוע הצבאית שהגיעו ללמוד מהיכולות של החות’ים”. בעיה צבאית נוספת של ישראל עם חמאס היא פעילותו של ארגון הטרור במלזיה. “הזרוע הצבאית של חמאס מתעצמת שם”, מדגיש ד”ר ברק, “לארגון יש שם מחנות אימונים שפועלים גם כיום – כשנתיים וחצי לאחר שחוסל שם המהנדס פאדי אל-בטש”.

סוגיה משמעותית נוספת תהיה הבחירות למועצת השורא, שבאחריותה לקבוע פה אחד בנוגע להחלטות אסטרטגיות. “בחירה של סינוואר לראשות הלשכה המדינית תחזיר את מרכז ההנהגה לרצועה”, מציין בן מנחם. בחירתו גם תוביל לבחירה של מנהיג חמאס חדש לרצועת עזה עצמה.

ומה המצב במרוץ, אתם שואלים? קשה להעריך, וזאת מכמה סיבות: אין רשימת מועמדים מסודרת, אין מאגר בוחרים שמאפשר לציבור הפלשתיני לדעת מיהם המצביעים, ואין תאריך שהוכרז על ידי חמאס. הלכה למעשה, מועצת השורא מתכנסת באופן חשאי במועד חשאי, והליך הבחירה כולו מתנהל במיקום חשאי ובמידור מחמיר. את זהות הנבחר חושפת המועצה בהודעה רשמית, ואין לערער עליה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *