שירת במשך שלושים שנה בשורה רחבה של תפקידים באגף המודיעין בצה”ל, במינהל האזרחי ביהודה ושומרון, במועצה לבטחון לאומי, ובמשרד ראש הממשלה.
נראה על פניו שהמהלכים האמריקאים מול החמאס בוצעו למעשה כדי לצאת ידי חובה, ובעיקר כהעברת מסר, אם לגורמים בישראל ואם לגורמים בארה”ב ובקונגרס, של “אנחנו ממשיכים במערכה שלנו מול הטרור”. אבל בפועל מהלכים אלה מצטרפים למגמה שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות המצביעה על ירידה בעוצמה וביכולת של ארה”ב לנהל מערכה כלכלית מול ארגוני הטרור. נראה שאחד הכלים המשמעותיים ביותר שהיו בארגז הכלים האמריקאי מאז ה-11 בספטמבר 2011 הולך ונשחק.
ישראל התעלמה מפעילות המערך העיסקי של החמא”ס המפוזר ברחבי מדינות ערב ובתורכיה, וגם לא השכילה להעביר מסר למדינות ערב שהכסף שמגיע לרצועת עזה הולך בסופו של דבר למימון מכונת המלחמה של החמאס. התוצאה של המחדל הזה היא ההתקפה ב-7 באוקטובר 2023. עד היום לא השכילה מערכת הביטחון והדרג המדיני להפנים כי “מיטוט החמאס” מחייב הפעלת מערכה כלכלית חובקת עולם לצד המערכה הצבאית.
על ארה”ב והמערב לחשב מחדש את מדיניותם מול איראן, החותרת להשתלטות על המרחב התרבותי, הכלכלי והחברתי של עיראק, סוריה ולבנון תוך חבירה לרוסיה ולסין. הצלחת התוכנית האיראנית מהווה איום אסטרטגי על ארה”ב וישראל ועל המדינות הסטטוס קוו במזרח התיכון.
סנקציות הן כלי אסטרטגי בארגז הכלים של הלוחמה הכלכלית, אבל שימוש מוגבל בו כמו שנעשה היום הוא בעייתי ביותר, ויש לו מחירים המשפיעים על המערכת הכלכלית העולמית. על הממשל האמריקאי לחשב מחדש את אופן השימוש בסנקציות, ובעיקר במחירים הנלווים למדיניות הקיימת.
ניתוח המסמכים מראה כי 4,643 עסקאות פיננסיות בוצעו במהלך התקופה שבין 2020 ל-2022, בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, תוך שימוש ב-63 חברות חזית שונות וב-240 בנקים זרים שונים.
בעוד שההחלטה של המערב לפגוע באוליגרכים הרוסיים כחלק מהמערכה מול פוטין היא נכונה, הרי שאופן המימוש שלה שגוי ביסודו ודוחף את האוליגרכים עוד יותר לזרועותיו של השליט הרוסי. מן הראוי שהמערב וישראל יציעו מדיניות שתעמיד את האוליגרכים בפני הברירה להתרחק מפוטין ולהישאר במערב.
יציאתו של הנשיא פוטין למערכה באוקראינה באה לאחר הכנות שנמשכו שנים רבות במטרה לנטרל את הנשק המרכזי של המערב נגדו – הנשק הכלכלי. ארה”ב, לעומת זאת, לא נערכה כראוי למערכה הכלכלית ועומדת בפניה שורה רחבה מאוד של אתגרים, והראשון בהם הוא היכולת לאחד מחדש את אירופה במערכה הכלכלית על אף הנזק העצום שהיא צפויה לחוות. תוצאותיה של המערכה הזו תשלכנה על עתידה של המערכת הבינלאומית ועל אופיין של המלחמות העתידיות.
המשך הטלת סנקציות מכבידות על איראן מבלי לבנות תוכנית אסטרטגית כוללת שתתמודד עם הסיבות לחוסר היעילות של הסנקציות עד כה תהיה חסרת תועלת
מדינות אירופה וארה”ב מערערות על הסמכות הישראלית להכריז על ארגונים שונים כעל ארגוני טרור, אף שהן משתמשות בכלי ההכרזה בעצמן. ארגוני הטרור מנצלים את המדיניות האמריקאית והאירופית כדי להעביר מימון לטרור.
למעשה משטר הסנקציות הכלכליות מתכרסם וישראל נותרה לבדה במערכה נגד הגרעין האיראני, על כל המשתמע מכך.
המערכת הכלכלית המסועפת שהקים חיזבאללה – שמבוססת גם על סחר בסמים – קשורה בעבותות סבוכות במערכת הבנקאית של לבנון. במצב הזה, קריסת חיזבאללה עלולה למוטט את המדינה.
ייתכן מאוד שאנו עומדים בפני שינוי במדיניות האיראנית מול ארה”ב בגלל הקשיים הנערמים באיראן ובגלל מגפת הקורונה.
