סין שואפת למלא תפקיד מדיני פעיל יותר במזרח התיכון על חשבונה של ארה"ב, לצד קשריה עם איראן. היא מייחסת חשיבות עליונה גם ליחסיה עם סעודיה, האמירויות ומצרים, ולכן בירכה על ההסכמים – אך בנימה צוננת, שכן מדובר ביוזמה ובהישג לממשל טראמפ, בעיצומה של מתיחות חסרת תקדים בין שתי המעצמות. בהיותה נדרשת לאזן בין שיקולים כלכליים וגאופוליטיים סין אינה מסוגלת לעצב אסטרטגיה ברורה.
הסכמי השלום שנחתמו לאחרונה בין ישראל למדינות ערביות מגבילים את ההשפעה הסינית במזרח התיכון. בתגובה, בייג'ינג מקדמת תפיסת ביטחון קיבוצית לאזור המפרץ המבוססת על הסכם הגרעין עם איראן. לפיכך, על ישראל וארה"ב לעכב את המהלך הסיני ולשמור על המומנטום של הסכמי אברהם.
בזמן שאירופה וארה"ב עסוקות בהיערכות חירום לחורף קשה, סין מציינת תשעה חודשים של שליטה בנגיף וצמיחה כלכלית חיובית, והביטחון העצמי של בייג'ינג מקבל ביטוי במדיניות חוץ אסרטיבית ואף תוקפנית יותר. הדוגמה הבולטת לכך היא היחס של סין לאוסטרליה, המשקף מגמה שבה בייג'ינג – עשירה ופעילה יותר בזירה הגלובלית – תובעת ויתורים על ריבונות וערכים. יש לעימות זה לקחים החורגים מגבולות הזירה האסיאנית-פסיפית. על ישראל להימנע, במידת האפשר, מזיהוי על ידי סין כמי שפועלת נגדה, ובה בעת לוודא שאינטרסים לאומיים משמעותיים אינם חשופים לפגיעה על ידי צעדים מסוג אלה שננקטו כלפי אוסטרליה.
בסוף מרץ 2021 הציגה סין יוזמה חדשה בת חמש נקודות לשלום ויציבות במזרח התיכון. ישראל יכולה וצריכה להשפיע על היוזמה. היעד הוא שסין לא תנסה להציב חלופה להסכמי אברהם, בהמשך עקר לשני עשורים של תוכניות שלום ויוזמות סיניות נשכחות, אלא תמצה את המכנים המשותפים בינה לבין ארה"ב לטובת האזור כולו, ואף כמנוף לשיפור יחסיה עם ממשל ביידן.
ההצהרות של בייג'ינג ופעולותיה האנטי-ישראליות במהלך המבצע האחרון בעזה, שברקען המתח הגובר עם ארה"ב והרצון להוקיע את "צביעותה", ערערו את האמון של ישראל בסין.
על ישראל ללמוד את ההשלכות המשפטיות של החוק החדש על אזרחים וחברות ישראליות רב-לאומיות ולבחון מחדש שיתופי פעולה עם האזור המנהלי המיוחד.
השותפות המשולשת בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה במסגרת AUKUS, כוללת העמקה של שיתופי פעולה בתחומים בהם ישראל נמצאת בחוד החנית העולמית ויכולה לתרום מחלקה מתוקף זיקתה למדינות אלה: סייבר, מחשוב קוונטי, טילי שיוט ובינה מלאכותית.
חרף ההתקרבות סביב המלחמה באוקראינה נותרו הבדלי אינטרסים משמעותיים בין רוסיה לסין. על ישראל לגלות רגישות גוברת לדאגות מוושינגטון ביחס לשתיים, אך גם להיזהר מקריאות פופוליסטיות העלולות לחולל תפניות חדות בקשרים עימן.
חתימת ההסכם בין המדינות מוטלת בספק בגלל התגובות השליליות מהמערב, התנגדות פנימית באיראן, חוסר בהירות בסין, ואי יציבות עולמית בשל מגפת הקורונה. אם ייחתם ההסכם היקפו יהיה מוגבל, ונראה כי השלכותיו הביטחוניות תהיינה מצומצמות, ולא תחייבנה את ישראל לבחון מחדש את יחסיה עם סין.
