מלחמת לבנון השלישית בעורף הישראלי
אם יהיה לישראל מזל יוצא מגדר הרגיל, מלחמת לבנון השלישית תיראה בעורף כמו מלחמת לבנון השנייה, רק גרועה הרבה יותר.
ד”ר הנקין הוא הוא מלמד היסטוריה צבאית במכללה לפיקוד ומטה של צה”ל, ומשרת במילואים במחלקה להיסטוריה של צה”ל. חיבר את ננצח או שניעלם: תולדות מלחמת צ’צ’ניה הראשונה 1996-1994 (2007); מלחמת סיני 1956 והסדר העולמי החדש במזרח התיכון: יציאת מצרים במהופך (2015) (אנגלית); ובקרוב ייצא הספר רודזיה במלחמה 1965-1980. ד”ר הנקין גם פרסם מדריך לאתר הקרב של חוף אומהה (2014), ו-מדריך שביל ישראל (עם יעקב סער, מהדורה שלישית, 2016).
אם יהיה לישראל מזל יוצא מגדר הרגיל, מלחמת לבנון השלישית תיראה בעורף כמו מלחמת לבנון השנייה, רק גרועה הרבה יותר.
ההתמודדות עם סחטנות המשתמשת באיומים גרעיניים היא חיונית כדי למנוע הפיכת השימוש בהם לכלי נפוץ. נייר עמדה זה מסתמך על מקרה אוקראינה כדי להציע אסטרטגיה להתמודדות כזו.
המאורעות בזמן “שומר החומות” בתוך ישראל הם מהסוג המשמש גורמים זרים לפגוע במדינה על ידי פעולות צבאיות ולא-צבאיות, גלויות וחשאיות. יש להניח שבסבבי לחימה עתידיים ינסו אויבי ישראל לחולל מאורעות כאלו, להגביר שסעים בתוך ישראל ולהשתמש במהומות ושיבושים נגד ישראל.
עד כמה צפויה הקורונה לשנות את דפוסי היסוד ביחסים בין אומות, את רמת שיתופי הפעולה במסגרות על-לאומיות, ואת היחס להגירה ולתנועה חופשית של אנשים, הון וסחורות – ארבעת עמודי התווך של הגלובליזציה והסדר המדיני הליברלי, שנקלע למשבר קיומי ופוליטי עוד קודם לפרוץ המגפה? המגמה הדומיננטית תהיה של הסתגרות, פקפוק בתועלת שבארגונים רב-לאומיים והצבת חסמים של ממש בפני ההגירה מאזורי מצוקה.
רוברט מוּגַאבֶּה, רודן זימבבואה שמת בימים האחרונים, היה אחד הדיקטטורים הבולטים באפריקה. מוקדם עדיין לדעת אם נפילתו תוביל בעתיד לשיפור המצב, או ששיטת הממשל ההרסנית שלו תימשך, רק עם מנהיג אחר.
לצד התפיסה המוכרת המיועדת בעיקר להתמודדות מול מדינות אויב, מחזיקה ישראל בתפיסת ביטחון נוספת המיועדת להתמודדות עם מצבים שאינם מלחמה כוללת – הטרדות שונות מצד מדינות ובמיוחד הטרדות מצד גורמים שאינם מדינתיים.
הצבא המצרי עובר בשנים האחרונות דווקא תהליך התעצמות מואץ. למרות שעימות צבאי עם מצרים אינו צפוי, ישראל צריכה לגלות משנה זהירות.
תהליך ההתעצמות של צבא מצרים מאוד מרשים כאשר סוקרים את תקציביו, הרכש המודרני, את מאמצי ההכשרה והאימונים. קיימים מספר הסברים אפשריים אך לא ברור מה המניע העיקרי לתהליך. למרות שעימות צבאי עם מצרים אינו צפוי, ישראל צריכה לגלות זהירות.
אתגר הגדול העומד בפני ישראל כיום הוא מצד אחד לשמר ולשפר את היחסים עם מצרים, ומצד שני להיות ערוכה, בלי ליצור מסלול הסלמה לא מכוון, למצב שבו התסריטים האופטימיים לא יתרחשו.