ד”ר עמנואל נבון הוא מומחה ליחסים בינלאומיים, העוסק בתחום מזווית מעשית ואקדמית כמנכ”ל אלנט-ישראל (ארגון הפועל לחיזוק היחסים בין ישראל לבין אירופה) וכמרצה באוניברסיטת תל-אביב (הוא נבחר ל “מצטיין הוראה” ע”י הפקולטה למדעי החברה לשנה”ל תשפ”ב). הוא גם לימד באוניברסיטת רייכמן ובמכללה לביטחון לאומי.
ד”ר נבון חיבר ארבעה ספרים ופרסם עשרות מאמרים בכתבי עת יוקרתיים כגון Review of International Studies ו Israel Journal of Foreign Affairs וכן בעיתונים מובילים כמו Le Monde וNewsweek . ספרו The Star and the Scepter: A Diplomatic History of Israel (Jewish Publication Society/University of Nebraska Press, 2020) הוא ספר עזר אקדמי על יחסי החוץ של ישראל, והוא תורגם עד כה לעברית, לסינית, ליפנית, לצרפתית, ולאיטלקית.
נבון הוא מרצה מבוקש אשר הרצאה בין השאר בשדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון AIPAC, בפדרציות היהודיות בארה”ב, וכן באוניברסיטאות מובילות כמו ג’ורג’טאון, קולומביה, ורייס. הוא מופיע באופן קבוע בכלי תקשורת אמריקאים, צרפתים, וישראלים.
נבון שימש בעבר כראש התכנית למדע המדינה ותקשורת במכללה החרדית בירושלים; כשותף מייסד של קבוצת נבון-לוי בע”מ (חברת ייעוץ אשר קידמה הקמת פרויקטים ישראליים בתחום החקלאות ואנרגיות מתחדשות באפריקה תת-סהרית); כמנכ”ל הרשת העסקית לשיתוף-פעולה בינלאומי (עמותה להכשרת ראשי המשק הישראלי בתחום ההסברה); וכיועץ בחברת ארתיק (חברת ייעוץ מובילה בתחום השגת מימון מן הנציבות האירופאית למחקר ופיתוח).
ד”ר נבון נולד בפריז, צרפת, בשנת 1971 וחונך בבית ספר דו-לשוני (צרפתית/אנגלית). הוא בוגר במנהל ציבורי מהמכון למדע המדינה בפריז, אחת האוניברסיטאות היוקרתיות באירופה. בגיל 22, עלה לארץ לבד, התגייס לצה”ל, והשלים תואר שני ותואר שלישי ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא דובר עברית, אנגלית, צרפתית, ושולט חלקית בגרמנית ובאיטלקית. הוא נשוי לסימה, ואב ליונה, איתן, נעם, וגלעד. מאז שנת 2022, הוא הפך לסבא שמתחרה בטריאתלון.
שינוים פוליטיים משמעותיים מתרחשים באירופה. על מדיניות החוץ של ישראל לנצל אותם תוך התאמה של קריאת המפה הפוליטית של אירופה.
הקואליציה המסתמנת בגרמניה עלולה להיות פחות ידידותית לישראל מאשר הממשלות שהיו בהנהגת אנגלה מרקל.
הנשיא עמנואל מקרון מוביל את צרפת למעורבות במאבק על עתיד הים התיכון. צרפת מתייצבת בלוב לימין מצרים (ואיחוד האמירויות) כנגד ההתערבות התורכית; בסוגיות הנוגעות לסימון הגבול הימי היא תומכת ביוון; בלבנון, הבהיר מקרון כי הסיוע הצרפתי יהיה כרוך ברפורמות מרחיקות לכת. יש לישראל כיום שותפות אינטרסים עם צרפת בכל אחת מהזירות הללו, ומסתמנת הזדמנות לתיאום מהלכים אסטרטגיים.
נזקי הקורונה על הכלכלה הבינלאומית הם קשים ויהיו קשים יותר עם חלוף הזמן. ההשלכות הן גם בתחום האנרגיה: היות שהנגיף פוגע בסחר העולמי, הוא מצמצם את התחבורה הימית והיבשתית – ולכן גם את הביקוש באנרגיה.
במקום לעודד את הפלשתינים בסרבנותם, על אירופה ללחוץ עליהם לנהל משא ומתן על הקמת מדינה מפורזת על שטח בגודל דומה לזה של יהודה ושומרון ושל רצועת עזה, שתזכה בהשקעה של 50 מיליארד דולר.
המתיחות הגאופוליטית בין אירופה לרוסיה מעמידה את ישראל במצב מורכב, משום שמנהיגי אירופה מצפים מישראל לגנות את פוטין על מעשיו, אך מצד שני ישראל נזהרת מלפגוע ביחסיה עם רוסיה על מנת לקבל חופש פעולה בשמי סוריה.
יש חשיבות קריטית לכך שישראל תשגיח היטב על ההתפתחויות הפוליטיות באירופה ותקיים יחסים קרובים עם הפוליטיקאים התומכים בצינור הגז עם ישראל.
צינור הגז המתוכנן בין ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה מצביע על מוקד אנרגיה חדש המתגבש במזרח הים התיכון. אולם לשינוי גאופוליטי מבורך זה יש מתנגדים רבים. ישראל תצטרך לפעול בתוך האיחוד האירופי על מנת להוציא אל הפועל את מיזם צינור הגז.
חרף השורשים הבעייתיים של מפלגת “הליגה” של מתיאו סלביני, הידוק היחסים עם ממשלת איטליה משרת את האינטרס הלאומי הן כדי לקדם את ייצוא הגז הישראלי לאירופה והן כדי לשבור את הקונצנזוס האירופאי בסוגיות כמו איראן וההכרה בירושלים.
השותפות המתפתחת במזרח הים התיכון בנושא הגז הטבעי היא לא פחות ממהפכנית. ישראל תהפוך בסופו של דבר ליצואנית של גז טבעי לאירופה, ללא תלות בטורקיה. שינוי טקטוני זה יעניק לישראל מינוף מוגבר ביחסיה עם האיחוד האירופי
