הפעולות הצבאיות של ישראל נגד תשתיות ויעדים איראניים בעיראק צריכות להתבצע תוך עמימות וחשאיות של ישראל. על ישראל לשכנע את הממשל האמריקני לפעול בעצמו נגד האיום האיראני בעיראק.

על ישראל להסיק מסקנות מטרור ההצתות של קיץ 2018 ולהגיב צבאית נגד מפריחי הבלונים, גם במחיר של כניסה לסבב צבאי קצר.

סבבי הלחימה הנשנים בשנה האחרונה ברצועת עזה מחייבים את ישראל לתגובה צבאית עוצמתית יותר נגד חמאס וארגוני הטרור ברצועה, שתחזק את ההרתעה ותחזיר את השקט הארוך יחסית שהושג לאחר מבצע צוק איתן. זאת, לצד מתן הקלות לאוכלוסייה האזרחית העזתית באופן הדרגתי כתנאי לרגיעה מתמשכת.

הפסגה המשותפת עם יוון וקפריסין ובחסות אמריקנית היא צעד נוסף בהתעצמות של ישראל, שמעצבת מחדש את הנוף האסטרטגי במזה”ת.

המענה לאיום התת-קרקע – המצטרף לפגיעה ביעילות ובתכליתיות של שיגורי הרקטות המבוצעים על ידי ארגוני הטרור – מצמצם באופן משמעותי את היכולות האסטרטגיות של ארגוני הטרור שישראל נאבקת מולם, ומאפשר לה מרחב תמרון ורוח נשימה לכשתחליט, אם תחליט, לצאת למערכה צבאית רחבה ברצועת עזה, ואף בלבנון.

מעורבות איראן בנעשה בסהרה המערבית מעוררת מתיחות רבה עם מרוקו. היחסים המעורערים בין המדינות והחשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית באזור, מהווים הזדמנות לישראל לחזק את הקשר עם בעלות ברית אופציונאליות במאבק מול טהרן.

המבצע יכול להוות כלי חשוב במשימה לקבלת לגיטימציה לפעולה ישראלית עתידית בלבנון, שכן למבצע יש היבט מדיני-דיפלומטי מעבר להסרת האיום הצבאי.

החלטת צ'אד לקדם את יחסיה עם ישראל בעת הזו הושפעה מהפריחה ביחסי החוץ של ישראל בעשור האחרון, ובפרט ההתקרבות בין ישראל ומדינות סוניות מתונות. סביר להניח שצ'אד תרצה לנצל גם את הקשרים ההדוקים בין ישראל וממשל טראמפ, על-מנת לזכות בנקודות בוושינגטון.