מלחמת עזה הובילה לכך שלראשונה מזה עשורים ישראל נאלצת להתמודד עם חזית חדשה – מתימן. ב-19.10 שיגר ארגון “אנצאר אללה” (החות’ים) מתימן טילי שיוט וכטב”מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי ספינת מלחמה אמריקנית בים האדום. במתקפה הזו שוגרו חמישה טילים וכ-30 כטב”מים. אחד הטילים יורט על ידי סעודיה. כמו כן שיגר הארגון ב-27.10 כטב”מים שהתפוצצו בטאבה ובנואיבה במצרים, וב-31.10 יירטה ישראל טיל בליסטי וכן טיל שיוט ששוגרו לעברה מתימן.
מתקפות אלה, שאליהן מתלוות התבטאויות של בכירי ארגון הטרור החות’י נגד פעולות צה”ל בעזה – כולל הכרזת מלחמה רשמית מצד ארגון הטרור על ישראל – מעידות על האפשרות למתקפות נוספות בהמשך נגד ישראל ונגד יעדים אמריקניים במרחב הים האדום.
ברור כי לחות’ים בתימן ישנה כוונה כזו. החות’ים אומנם פועלים הרחק יחסית מישראל, ובשנים האחרונות היו מעורבים בלחימה בעיקר נגד סעודיה ומדינות המפרץ, אך חתירתם להשמדת ישראל והעם היהודי גלויה לכול. כך למשל, על דגל התנועה החות’ית מופיעה הסיסמה: “אלוהים גדול, המוות לאמריקה, המוות לישראל, הקללה על היהודים, הניצחון לאסלאם”.
יתר על כן, לחות’ים ישנן יכולות צבאיות מתקדמות מאוד, אולם הן עדיין לא בטווח שיכול להוות איום גדול על ישראל, מעבר לאזור אילת. בשנים האחרונות העבירה איראן לחות’ים אמצעי לחימה וטילים רבים. בנוסף, דווח בכלי תקשורת כי טהראן הקימה על אדמת תימן קו ייצור לטילים, כטב”מים וכלי נשק מתקדמים אחרים.
בידי החות’ים טילים בליסטיים מסוג “קודס 2″ ו”קודס 3”, היעילים לטווחים של 1,300–2,000 ק”מ; אלה עלולים לפגוע במטרות בישראל, הנמצאת במרחק של כ-1,600 ק”מ מתימן. החות’ים מחזיקים גם בצי של כטב”מים המגיעים לטווח מדינת ישראל, כמו ה-Sammad-3, שהטווח שלו 1,500–2,000 ק”מ. הכטב”מ Sammad-4 מגיע לטווח של יותר מ-2,000 ק”מ, והכטב”מ Waeid מגיע גם הוא לטווחים של 2,000–2,200 ק”מ.
החות’ים מהווים גם איום על התעבורה הימית כשהם שולטים על נמל חודיידה במערב תימן, הסמוך למיצרי באב אל מנדב. המשמעות היא שליטה על המעבר מים סוף אל האוקיינוס ההודי דרך מצרי באב אל-מנדב. נתיב השיט הזה הינו בעל חשיבות לסחר בין אסיה לאירופה, ובין היתר לישראל. הנתיב הימי החלופי מקיף את יבשת אפריקה ובכך מאריך ומייקר את משך ההפלגה, כך שהחות’ים יכולים לפגוע בחופש השיט והמסחר של ישראל ושל מדינות נוספות.
מתקפה ישראלית נגד החות’ים
לישראל אסור להתעלם מהאיום של החות’ים מתימן, בייחוד לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023. אין לשגות באשליות כי ניתן להכיל את האיום של אנצאר אללה. הבלגה מתפרשת כחולשה, ומזמינה תוקפנות.
בעקבות שרשרת תקיפות החות’ים הוחלט בצה”ל לתגבר את מרחב הים האדום בספינות טילים של חיל הים כחלק ממאמצי ההגנה באזור. בנוסף, ב-1 בנובמבר התייחס שר הביטחון יואב גלנט לאיום מתימן ואמר כי “אנו מכירים את הנתונים – ונדע מה לעשות”. באותו יום התייחס לחות’ים גם דובר צה”ל כשהצהיר: “אנחנו יודעים גם להתקיף במקום ובזמן שנחליט – מול כל אינטרס ביטחוני של מדינת ישראל, בכל מקום שנידרש אליו”. אולם, עד כה לא הגיבה ישראל צבאית לנעשה מתימן.
בשלב זה, בשל היותה שקועה במלחמה בעזה, אין לישראל הקשב והמשאבים לפעול במלוא העוצמה נגד החות’ים. עם זאת, ישראל יכולה להתחיל לפעול נגד החות’ים באופן מדורג וחשאי, בדומה למב”מ (המערכה שבין המלחמות) בסוריה, במטרה להרתיע ולפגוע ביכולותיהם הצבאיות. לדוגמה, ישראל יכולה לבצע תקיפות סב”ר נגד תשתיות חיוניות שבהן החות’ים משתמשים, כמו שיבוש והשבתת הפעילות בנמל חודיידה, הנשלט על ידי החות’ים. אפשר לנסות לצמצם את יכולותיהם הצבאיות, ולמנוע השגת אמצעי לחימה מתקדמים. פעילות כזאת תעביר מסר לחות’ים ולכל האזור כי ישראל גובה מחיר עבור התקיפות נגדה.
אומנם תימן מרוחקת מרחק של כ-1,600 קילומטר מישראל, אך לישראל אפשרויות אחדות לפעול צבאית נגד החות’ים. בהזדמנות הנאותה, לאחר סיום המלחמה בעזה, ניתן לשגר כטב”מים וטילים ארוכי טווח משטח ישראל או מספינות ישראליות בים סוף. תימן גם נמצאת בטווח מטוסי קרב ישראליים.
תקיפות ישראליות נגד יעדים של החות’ים יכולות גם לגרום לפגיעה משמעותית בחות’ים, וגם תהדהדנה את ההרתעה הישראלית לכל האזור. האמריקנים לא יזילו דמעה, שכן בסופו של דבר חופש השיט חשוב להם. תקיפה ישראלית נגד החות’ים גם תשפר את מעמדה מול סעודיה והמפרציות, הסובלות מהחות’ים.
השינוי הנדרש בתפישה המדינית והצבאית של ישראל בעקבות כישלון ההרתעה בעזה צריך שיבוא לידי ביטוי גם כלפי זירות אחרות. על מנת להבטיח את ביטחון אזרחיה, ישראל צריכה לחשב מחדש את מדיניות ההכלה שלה ועליה להגיב בתקיפות נגד כל איום.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Xinhua / Mohammed Mohammed
