רוסיה ואיראן מקיימות בעשורים האחרונים שיתופי פעולה רבים במגוון תחומים, ומציגות חזית אחידה במספר סוגיות בין-לאומיות. הפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 הובילה לחיזוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות (גם אם באופן זמני ובתחום מוגבל מאוד), כאשר איראן מסייעת לרוסיה באמצעי לחימה ובתמיכה דיפלומטית.
לרוסיה ולאיראן אינטרסים משותפים בתחומים רבים לאורך העשורים האחרונים. בראש ובראשונה, שתי המדינות רואות בארצות הברית איום על השפעתן באזור ובמערכת העולמית. שתיהן מעוניינות לצמצם את מעורבותה של ארצות הברית במזרח התיכון וביבשת אירופה. כמו כן, שתי המדינות סובלות מעיצומים כלכליים שהוטלו עליהן על ידי מדינות המערב בהובלת ארצות הברית – מהלך שנתפס על ידן כ”יהירות מערבית” ו”התערבות בענייניהן הפנימיים”. מבחינת איראן, ההתקרבות לרוסיה חשובה במיוחד לנוכח הברית בין ארצות הברית לבין ישראל ומדינות המפרץ, שהתמסדה בשנים האחרונות במסגרת “הסכמי אברהם”. שיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן נועד לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
לרוסיה ואיראן אינטרסים משותפים גם בסוריה. שתי המדינות נאבקו בעשור האחרון לשמר את משטר אסד במדינה, ולהילחם בארגון “המדינה האסלאמית” ובחלק מארגוני הג’יהאד הסוניים האחרים בסוריה. רוסיה ואיראן חתמו בעשור האחרון על הסכמי אנרגיה, הסכמים בתחומי המחקר והפיתוח, והשקעות במסחר. כמו כן מתקיימים ביקורים תכופים והדדיים של משלחות ומנהיגי המדינות. בנוסף, רוסיה היא ספקית הנשק הגדולה ביותר לאיראן, ומכרה לטהראן אמצעי לחימה בסכום של כ-511 מיליון דולר בשנים 2010–2021 (לצד ייבוא הנשק מסין שעמד על כ-170 מיליון דולר). בין היתר מכרה רוסיה לאיראן את מערכת ההגנה האווירית S-300.
עם זאת, לרוסיה ואיראן יש לא מעט אינטרסים סותרים, בין היתר בסוריה, ובאזור הים הכספי. כך למשל, שתי המדינות מעוניינות לשמר את משטר אסד כריבון בסוריה ולצמצם את היקף הפעילות האמריקנית והתורכית במדינה; מאידך גיסא, רוסיה מעוניינת לשמור על אזורי ההשפעה הבלעדיים שלה באזור לטקיה וטרטוס הסמוכים לרצועת החוף הסורית, וכן לדאוג לייצוב המדינה ולשיקומה. רוסיה אינה רואה בעין יפה את ההתבססות הצבאית האיראנית במדינה – שגוררת תגובות צבאיות ישראליות – וחוששת מתלות יתרה של משטר אסד באיראן.
לרוסיה חשוב גם לשמור על קשרים עם סעודיה, יריבתה הגדולה של איראן באזור, בייחוד בכל הקשור לתיאום בנושא הפקת הנפט וקביעת מחירו בשוק. יש לזכור גם את העוינות ההיסטורית בין איראן לרוסיה, לאור מלחמת רוסיה-פרס במאה ה-19 וההשתלטות של ברית המועצות על צפון איראן בתחילת ובאמצע המאה ה-20.
הידוק היחסים בין רוסיה לאיראן במסגרת המלחמה באוקראינה
יחסי איראן-רוסיה התחזקו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. התגובות הרשמיות מצד בכירים איראנים למלחמה באוקראינה הסתכמו בתמיכה “רכה” ברוסיה, תוך הטלת ההאשמה בפתיחת המלחמה על נאט”ו בשל “התרחבות הברית הצפון-אטלנטית מזרחה”. במקביל, איראן טענה כי יש להגיע להפסקת אש ולפתרון מוסכם באמצעות דיפלומטיה.[1]
המלחמה באוקראינה לא רק חיזקה את היחסים בין שתי המדינות, אלא אף הפכה את היוצרות במערכת היחסים ביניהן (אף כי לא באופן דרמטי ולטווח ארוך). כעת, איראן היא זו שמסייעת באמצעי לחימה ובתמיכה דיפלומטית לרוסיה. בשנת 2022 סיפקה איראן לרוסיה מאות כלי טיס בלתי מאוישים בעלי חימוש “משוטט” (כטב”מים “מתאבדים”) מסוג “שהאד”-136 ו”שאהד”-129 (דגם פחות מתקדם), שבהם רוסיה משתמשת במלחמה נגד יעדים אזרחיים וצבאיים באוקראינה.[2] נוסף על כך, איראן הציבה בחצי האי קרים קצינים ממשמרות המהפכה המדריכים את צבא רוסיה בשימוש בכטב”מים שסיפקה לרוסיה.[3] ב-19 בנובמבר 2022 פורסמו הערכות מודיעיניות של ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות שלפיהן איראן מתכוונת לבנות על אדמת רוסיה מפעל לייצור רחפני נפץ.[4]
ב-1 בנובמבר 2022 טענו גורמים מערביים רשמיים כי איראן הסכימה להעביר לרוסיה גם טילי קרקע-קרקע.[5] רוסיה מעוניינת לחסוך בכך בטילים המדויקים שלה, לרבות טילי שיוט יקרים, ולהשתמש תחת זאת בטילים איראניים שעלותם זולה יותר.
בתקופה האחרונה אף פורסמו ידיעות שלפיהן האיראנים ביקשו מרוסיה סיוע בתחום הגרעיני, אולם סביר להניח כי רוסיה לא תיאות לעזור לאיראן בנושאים בעלי השלכות על התוכנית האיראנית לבניית נשק גרעיני. רוסיה הקפידה בעבר לא להיות מעורבת בתוכנית הגרעין הצבאי של איראן (חרף השקעה בתחום הגרעין האזרחי, כמו בניית הכור בבושהר). מצד אחד, רוסיה משתמשת במשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן כקלף מיקוח מול מעצמות אירופה וארצות הברית, אך מצד שני היא אינה מעוניינת לראות מדינה גרעינית הסמוכה אליה גאוגרפית, שתפר את האיזון האסטרטגי באזור מרכז אסיה.
משמעויות והשלכות על ישראל
בשלב זה נראה כי העמקת שיתוף הפעולה בין איראן לרוסיה אינו מהווה איום ביטחוני משמעותי על ירושלים. ישראל צריכה לעקוב מקרוב אחר המשך אספקת אמצעי הלחימה האיראניים לרוסיה, שכן אוקראינה מהווה עבור איראן שטח ניסוי משמעותי לתעשיית הנשק שלה. איראן בוחנת את השימוש הרוסי בכטב”מים מתוצרתה, ואולי בעתיד גם בטילים איראניים. בכך, טהראן רוכשת ניסיון מבצעי העלול לשמש אותה בעימות אפשרי נגד ישראל.
ישנה סכנה כי הפרסום הרחב שהשימוש באמצעי הלחימה האיראניים בזירת הלחימה באוקראינה זוכה לו (לצד ההצלחות בתקיפות השונות במפרץ הפרסי ונגד הכורדים בצפון עיראק) עלול לגרום לאיראן לביטחון עצמי מופרז, וכתוצאה מכך להעלות את רף התוקפנות שלה נגד ישראל. עם זאת, איראן הוכיחה במשך העשורים האחרונים כי היא יודעת להתנהל באופן זהיר, מחושב ואסטרטגי. איראן גם מבינה היטב כי רמתה הצבאית של ישראל גבוהה ואיכותית לאין שיעור מרמתה של אוקראינה.
באופן כללי, השימוש בכטב”מים במהלך לחימה אינו חדש ואינו צריך להפתיע את ישראל. כבר במהלך מלחמת נגורנו-קרבאך בשנת 2020 נעשה שימוש נרחב בכטב”מים כחלק מהלחימה, ואף מסוגים מתקדמים יותר מהחימוש המשוטט של איראן.
ישראל חייבת לשמור על יחסים טובים עם רוסיה בשל האינטרסים שלה להמשיך את המב”ם בסוריה עם הפרעות או מגבלות מעטות ככל הניתן. הצורך בשמירה על מדיניות ניטרלית מול רוסיה עלול לייצר מתחים עם הממשל האמריקני ועם מדינות אירופה והמערב. לכן, טוב תעשה ישראל אם תמשיך את הסיוע ההומניטרי לאוקראינה.
במקביל, ישראל צריכה לאסוף מידע על השימוש של רוסיה באמצעי לחימה איראניים, על מנת לעקוב אחר המשך התפתחותם והשימוש בהם. בנוסף, ישראל צריכה לשתף פעולה עם אוקראינה בחשאי על מנת לשכלל את אמצעי ההגנה נגד הפעלת כטב”מים. שיתוף פעולה כזה יאפשר לישראל הבנה טובה יותר לקראת התמודדות עם איום דומה על אדמת ישראל. על פי גורם ישראל בכיר, ישראל כבר מספקת לאוקראינה מידע מודיעיני על שימוש רוסי בכטב”מים איראניים במלחמה.[6] דיפלומטיה חכמה, לצד השגת מודיעין, תשרתנה היטב את האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
[1] Sune Engel Rasmussen, “Iran Blames NATO for Russian Attack on Ukraine”. Wall Street Journal, February 24, 2022.
[2] Michael Starr, “Iran to send hundreds of combat drones to Russia in November – Ukraine intel”. The Jerusalem Post, November 2, 2022.
https://www.jpost.com/middle-east/iran-news/article-721265
[3] Julian E. Barnes, “Iran Sends Drone Trainers to Crimea to Aid Russian Military”. The New York Times, October 18, 2022.
https://www.nytimes.com/2022/10/18/us/politics/iran-drones-russia-ukraine.html
[4] Ellen Nakashima, Joby Warrick and Souad Mekhennet, “Iran will help Russia build drones for Ukraine war, Western officials say”. Washington Post, November 19, 2022.
https://www.washingtonpost.com/national-security/2022/11/19/russia-iran-drones-secret-deal/
[5] Kylie Atwood, “Iran is preparing to send additional weapons including ballistic missiles to Russia to use in Ukraine, western officials say”. CNN, November 1, 2022.
https://edition.cnn.com/2022/11/01/politics/iran-missiles-russia/index.html
[6] Yossi Melman, “Israel Gives Ukraine Intelligence on Iran via NATO”. Haaretz, December 15, 2022.
תמונה: IMAGO / ZUMA Wire
