מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

גבי סיבוני

אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני

מנכ״ל מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. מומחה צבא וביטחון, סייבר וטכנולוגיה צבאית.

פרופ' סיבוני היה ראש תכנית צבא ואסטרטגיה ותכנית ביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי בין השנים 2006-2020. במסגרת זו הוא ייסד שני כתבי עת אקדמיים בתחומים המחקר האמורים. בין עיסוקיו הוא משמש כיועץ לצה"ל ולגופי ביטחון אחרים כמו גם לתעשייה הביטחונית. סיבוני הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי במערכות מידע גיאוגרפיות מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב.

A conceptual map illustrating a locked connection between the Strait of Hormuz and Bab el-Mandeb Strait, symbolizing control over maritime trade routes and geopolitical tension involving Iran and Yemen.

אתגרי הסחר העולמי בעידן חסימת מְצָרִים קריטיים

משבר מְצָרֵי הורמוז ובאב אל מנדב מלמד כי חופש השיט הפך ממשאב ציבורי בין-לאומי לזירת תחרות. המשבר חשף כי ערעור הביטחון של חברות הספנות והמבטחים אינו מחייב שליטה בים. די ליצור אי-ודאות ולכפות על השוק לחשב מחדש סיכונים. מבחינת ישראל, טיפול במשבר באב אל מנדב מחייב תפיסה המשלבת בין הגנה ימית, מודיעין, מדיניות ביטוח, דיפלומטיה אזורית, תכנון תשתיתי וניהול תודעה.

קרא עוד »
Illustration

זירה ללא מפקדה – מדוע ישראל חייבת להקים גוף אופרטיבי למלחמה הרכה

ממשלת ישראל נדרשת להכריע כי המלחמה הרכה היא זירת ביטחון לאומי ולא נספח להסברה. היא אינה יכולה לבחור אם המלחמה הזאת תתקיים. היא כבר מתקיימת. המאמר מציע להקים גוף מבצעי למלחמה הרכה. זה אינו עוד שינוי ארגוני, זו קביעה שישראל מבינה את טבע המלחמה המתנהלת נגדה. מי שמבקש לצמצם את חופש הפעולה של ישראל אינו נדרש עוד לטנק או לטיל. הוא פועל דרך אוניברסיטה, בית דין, קרן, פלטפורמה דיגיטלית, כלי תקשורת או ארגון חזית. מול מערכת כזאת נדרשת מערכת נגדית, ממלכתית, יוזמת ומבצעית.

קרא עוד »
Defence illustration

הגנת היישוב כלבנת היסוד בהגנת המולדת

המאמר מציע לראות בהגנת היישוב והשכונה את לבנת היסוד של תפיסת הגנת המולדת בישראל. נקודת המוצא היא שהאיום על העורף כולל חדירה ליישובים, חסימת צירים, הפרות סדר, טרור ופשיעה לאומנית. מול האיום נדרש להקים מערך שבו היישוב, השכונה והרשות המקומית מסוגלים לספק מענה ראשוני. כשלצידו משמר לאומי מרחבי בהיקף רחב, שיוכל לשמש כוח תגבור מהיר ולחבר בין המרחב המקומי לבין המערכת הלאומית.

קרא עוד »
Mojtaba Khamenei

לאיין את האיום האיראני – מדוע הפלת המשטר היא תנאי להשלמת המערכה

המערכה מול איראן הגיעה לרגע האמת. אין מקום לאשליה שלפיה ניתן לנהל את האיום באמצעות הסכמים. לכן, אם ישראל וארצות הברית תפתחנה במהלך צבאי, עליהן להבטיח שהמהלך יימשך עד לערעור המשטר ופירוק מנגנוני הכוח שלו. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מדיניות שמסתפקת בדחייה. מול משטר מהפכני החותר לחסינות גרעינית, המטרה חייבת להיות הכרעת מקור האיום.

קרא עוד »
Drawn attack illustration

איום הרחפנים – בין שמיים פתוחים להפקרות ביטחונית

איום הרחפנים בגבולות ובתוך המדינה מתעצם משום שהוא נמצא על קו התפר שבין אזרחי לצבאי, בין ביטחון פנים לביטחון הגבולות, ובין חירות אזרחית לביטחון לאומי. הרחפן הוא כלי עבודה חיוני לאזרחים נורמטיביים. אולם, הוא נמצא גם בידי אויבים, גורמי טרור וארגוני פשיעה הרואים בו אמצעי לחימה. ההתארגנות בישראל צריכה להיות רב תחומית המשלבת חקיקה, סמכויות בהירות, וטכנולוגיה. השאלה אינה אם רחפן הוא כלי אזרחי או אמצעי לחימה, אלא האם המדינה מסוגלת לזהות בזמן את המעבר ביניהם. התשובה תקבע את יכולתה של ישראל לקיים חיים פתוחים ובטוחים בעידן שבו האיום יכול להמריא מכל חצר.

קרא עוד »
האיור נוצר באמצעות כלי בינה מלאכותית

האם הציר הסוני המתהווה יהפוך לטבעת אש חדשה?

טבעת האש האיראנית לימדה את ישראל כי תהליכים שנראים בתחילה שוליים, רחוקים או בלתי בשלים עלולים להפוך בתוך שנים למערכת מאיימת ורבת זרועות. מול האפשרות להתגבשות טבעת אש סונית, נדרש לעקוב אחר המגמה המצטברת, להבין את מניעיה, לזהות את נקודות החיבור בין החברות ולפעול בעוד מועד כדי למנוע את הפיכתה של מסגרת הלוחצת על חופש הפעולה של ישראל ועל מעמדה האזורי.

קרא עוד »
A serpentine mountain road descends through arid desert hills toward a turquoise reservoir behind a dam in central Jordan. The rugged canyon landscape stretches under a hazy sky.

ביטחון באמצעות כלכלה – מיזמי תשתית אזוריים כמנוף ליציבות

ביטחון באמצעות כלכלה אינו תחליף לכוח צבאי, אלא מכפיל כוח. בגבול המזרחי של ישראל תפיסה זו יכולה לקבל ביטוי מעשי. ירדן זקוקה למים, ישראל זקוקה לגבול יציב ולעוד מקורות אנרגיה, ים המלח זקוק למים, הירדן זקוק לשיקום. זה נכון להסכמי אברהם שהוכיחו כי חיבור של שלום להסדרים כלכליים, טכנולוגיים, אנרגטיים ותיירותיים מאפשר שימור היחסים גם בעת מתיחות. בסופו של דבר, ביטחון ארוך טווח נבנה לא רק באמצעות מניעת איומים, אלא גם באמצעות עיצוב אינטרסים משותפים. להפוך את הכלכלה, התשתיות והסביבה לחלק בלתי נפרד ממערך הביטחון של ישראל. זהו ביטחון באמצעות כלכלה

קרא עוד »

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם