מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

Linkedin-in Facebook-f
לתמיכה במכון
לתמיכה במכון
גבי סיבוני

אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני

מנכ״ל מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. מומחה צבא וביטחון, סייבר וטכנולוגיה צבאית.

פרופ' סיבוני היה ראש תכנית צבא ואסטרטגיה ותכנית ביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי בין השנים 2006-2020. במסגרת זו הוא ייסד שני כתבי עת אקדמיים בתחומים המחקר האמורים. בין עיסוקיו הוא משמש כיועץ לצה"ל ולגופי ביטחון אחרים כמו גם לתעשייה הביטחונית. סיבוני הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי במערכות מידע גיאוגרפיות מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב.

Defence illustration

הגנת היישוב כלבנת היסוד בהגנת המולדת

23/09/2026 אין תגובות

המאמר מציע לראות בהגנת היישוב והשכונה את לבנת היסוד של תפיסת הגנת המולדת בישראל. נקודת המוצא היא שהאיום על העורף כולל חדירה ליישובים, חסימת צירים, הפרות סדר, טרור ופשיעה לאומנית. מול האיום נדרש להקים מערך שבו היישוב, השכונה והרשות המקומית מסוגלים לספק מענה ראשוני. כשלצידו משמר לאומי מרחבי בהיקף רחב, שיוכל לשמש כוח תגבור מהיר ולחבר בין המרחב המקומי לבין המערכת הלאומית.

קרא עוד »
Mojtaba Khamenei

לאיין את האיום האיראני – מדוע הפלת המשטר היא תנאי להשלמת המערכה

07/09/2026 אין תגובות

המערכה מול איראן הגיעה לרגע האמת. אין מקום לאשליה שלפיה ניתן לנהל את האיום באמצעות הסכמים. לכן, אם ישראל וארצות הברית תפתחנה במהלך צבאי, עליהן להבטיח שהמהלך יימשך עד לערעור המשטר ופירוק מנגנוני הכוח שלו. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מדיניות שמסתפקת בדחייה. מול משטר מהפכני החותר לחסינות גרעינית, המטרה חייבת להיות הכרעת מקור האיום.

קרא עוד »
Drawn attack illustration

איום הרחפנים – בין שמיים פתוחים להפקרות ביטחונית

03/09/2026 אין תגובות

איום הרחפנים בגבולות ובתוך המדינה מתעצם משום שהוא נמצא על קו התפר שבין אזרחי לצבאי, בין ביטחון פנים לביטחון הגבולות, ובין חירות אזרחית לביטחון לאומי. הרחפן הוא כלי עבודה חיוני לאזרחים נורמטיביים. אולם, הוא נמצא גם בידי אויבים, גורמי טרור וארגוני פשיעה הרואים בו אמצעי לחימה. ההתארגנות בישראל צריכה להיות רב תחומית המשלבת חקיקה, סמכויות בהירות, וטכנולוגיה. השאלה אינה אם רחפן הוא כלי אזרחי או אמצעי לחימה, אלא האם המדינה מסוגלת לזהות בזמן את המעבר ביניהם. התשובה תקבע את יכולתה של ישראל לקיים חיים פתוחים ובטוחים בעידן שבו האיום יכול להמריא מכל חצר.

קרא עוד »
האיור נוצר באמצעות כלי בינה מלאכותית

האם הציר הסוני המתהווה יהפוך לטבעת אש חדשה?

26/08/2026 אין תגובות

טבעת האש האיראנית לימדה את ישראל כי תהליכים שנראים בתחילה שוליים, רחוקים או בלתי בשלים עלולים להפוך בתוך שנים למערכת מאיימת ורבת זרועות. מול האפשרות להתגבשות טבעת אש סונית, נדרש לעקוב אחר המגמה המצטברת, להבין את מניעיה, לזהות את נקודות החיבור בין החברות ולפעול בעוד מועד כדי למנוע את הפיכתה של מסגרת הלוחצת על חופש הפעולה של ישראל ועל מעמדה האזורי.

קרא עוד »
A serpentine mountain road descends through arid desert hills toward a turquoise reservoir behind a dam in central Jordan. The rugged canyon landscape stretches under a hazy sky.

ביטחון באמצעות כלכלה – מיזמי תשתית אזוריים כמנוף ליציבות

24/08/2026 אין תגובות

ביטחון באמצעות כלכלה אינו תחליף לכוח צבאי, אלא מכפיל כוח. בגבול המזרחי של ישראל תפיסה זו יכולה לקבל ביטוי מעשי. ירדן זקוקה למים, ישראל זקוקה לגבול יציב ולעוד מקורות אנרגיה, ים המלח זקוק למים, הירדן זקוק לשיקום. זה נכון להסכמי אברהם שהוכיחו כי חיבור של שלום להסדרים כלכליים, טכנולוגיים, אנרגטיים ותיירותיים מאפשר שימור היחסים גם בעת מתיחות. בסופו של דבר, ביטחון ארוך טווח נבנה לא רק באמצעות מניעת איומים, אלא גם באמצעות עיצוב אינטרסים משותפים. להפוך את הכלכלה, התשתיות והסביבה לחלק בלתי נפרד ממערך הביטחון של ישראל. זהו ביטחון באמצעות כלכלה

קרא עוד »
ירדן תמונת רקע

ירדן – ממלכה על קרני הדילמה

09/08/2026 אין תגובות

ירדן היא היא שכנה שבירה, תלויה וחיונית. יציבותה היא אינטרס ישראלי, אך ישראל חייבת להבטיח שתפיסת הפעולה, האמצעים והיכולות לאורך הגבול נותנים מענה גם לתרחישי קיצון. מענה זה צריך לכלול מכשול פיזי, אוגדה מזרחית, יכולות אש ואיסוף, וחיזוק שיטתי של ההתיישבות, היישובים והחוות כמרכיבי ביטחון קדמיים. אל לנו לחזור על אירוע דומה ל־7 באוקטובר, ולשם כך נדרש למקד משאבים ברמת מערכת הביטחון וברמת המדינה.

קרא עוד »
Battlefield illustration

שדה הקרב העתידי כבר כאן

03/08/2026 אין תגובות

שדה הקרב העתידי מתאפיין בכלים זולים ורבים, בנחילים רב-ממדיים, בבינה מלאכותית המנתחת ומחליטה ובפער גדל בין מה שהטכנולוגיה מאפשרת לבין מה שהמשפט והאתיקה יודעים להסדיר. הנחיל משלב מסה, קצב, יתירות, אוטונומיה ורשתיות, ולכן מסוגל ליצור אפקט שאינו תלוי בכלי בודד אלא בהתנהגות הקולקטיבית של המערכת. בעידן שבו מכונות יכולות לראות מהר יותר, לחשב מהר יותר ולתקוף מהר יותר, נדרש מנגנון אנושי חזק יותר ולא כקישוט משפטי, אלא כבלם מבצעי וערכי.

קרא עוד »

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם