מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

לאן מובילה עסקת החטופים

העדפת הביטחון האישי על הביטחון הלאומי מגלמת סיכון עצום לאזרחי מדינת ישראל ואין למעט במסר שהיא שולחת לאויבינו שיבקשו לחטוף שוב כדי להשיג ויתורים נוספים מצד ישראל שאותם הם אינם יכולים להשיג בשדה הקרב
Gaza

עסקת החטופים הינה נושא רגיש מאוד בחברה הישראלית והדיון בה מעורר תמיד תגובות רגשיות רבות. לצד זאת חובה לבחון את הדברים באופן מפוכח תוך הבנת משמעויות ההסכם. בעיקר הדברים אמורים באשר למחירים שישראל נדרשת לשלם כדי להשיב חלק מהחטופים לחיק משפחותיהם. גם אחרי שנה ושלושה חודשים חמאס נותר הגוף השלטוני ברצועה, גם אם עוצמת האיום ממנו פחתה באופן דרמטי. אף שהיכולות הצבאיות של הארגון קיבלו מכה אנושה, הרי שהארגון הצליח לגייס פעילים חדשים בעיקר בשל השליטה שלו בסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה והשימוש שהוא עושה בסיוע הזה על מנת לשמר את אחיזתו באוכלוסייה.

לצד יצירת התנאים להחזרת החטופים, הדרג המדיני הגדיר שתי מטרות ברורות לצבא: השמדת היכולות הצבאיות והיכולות השלטוניות של חמאס. צה"ל הצליח לפעול מתחילת המלחמה נגד היכולות הצבאיות, אולם לא השכיל לפעול נגד היכולות השלטוניות באופן שימנע מחמאס את המשך השליטה במרחב. יתרה מכך, הוא התנגד לכל יוזמה שתכליתה הייתה לפגוע ביכולות השלטוניות של חמאס בטיעון שפגיעה כזו תתאפשר רק אם ישראל תייצר חלופה שלטונית בעזה. הטיעון הזה לא התייחס כלל לתובנה שלא ניתן לייצר כל חלופה שלטונית ברצועה כשחמאס קיים במרחב, וכי המעבר לחלופה שלטונית ברצועה עובר דרך שליטה של צה"ל במרחב, ובייחוד בשליטה שלו בחלוקת הסיוע ההומניטרי. בכך צה"ל שחק את האשראי העצום שקיבל מהמדינה ומהלוחמים.

עסקת החטופים דומה במבנה שלה להסכם שהוצע ב-27 במאי (2024), אולם היא כוללת שינויים חשובים, בעיקר בכמות החטופים החיים שיוחזרו ובהעדר ההתחייבות של ישראל שלא לחזור ללחימה כדי להשלים את השגת מטרות המלחמה. ההסכם מייצר הזדמנות לשחרר חלק מהחטופים החיים וחלק מהגופות, וזהו אכן ציווי חשוב מאוד. מצד שני, עסקת החטופים דהיום מעמידה אתגרים כבדים למדינת ישראל. האתגר הביטחוני הראשון נוצר בשל השחרור של מספר גדול של מחבלים כבדים אשר ברובם יחזרו לתוך השטח ביהודה ושומרון ולפעילות חבלנית עוינת. האתגר הביטחוני השני נוגע לנסיגה מנכסים חשובים ברצועת עזה. נסיגה זו תאפשר לחמאס להתחיל בתהליך שיקום העלול להגביר את האיום על תושבי העוטף ועל ישראל. העסקה גם תיתן רוח גבית לאויבי המדינה להמשיך בחטיפות.

ביולי 2008 מונתה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר לקביעה של מדיניות ועקרונות למשא ומתן בכל הקשור לפדיון שבויים וחטופים. הוועדה קבעה כי יש לשקול בקפידה את המחיר הביטחוני והמדיני הנלווה לעסקאות שחרור מחבלים. הוועדה קבעה כי יש למנוע מצב שבו שחרור מחבלים ישדר מסר של חולשה. כמו כן, הוועדה ממליצה לשקול את התנאים ששחרור המחבלים מתבצע בהם, ולבחון דרכים לצמצום הסיכון שבחזרתם לפעילות טרור. לצד זאת, הוועדה הכירה בצורך לאזן בין השיקולים הביטחוניים לבין השיקולים האנושיים. הוועדה קבעה כי יש להביא לניתוק בין בני משפחות החטוף לבין מקבלי ההחלטות, זאת כדי למנוע לחץ בלתי ראוי על מקבלי ההחלטות. הוועדה התייחסה גם למחיר וקבעה ששחרור של חייל חטוף יהיה תמורת מספר אסירים בודד, ושחרור גופה (או אסיר בודד) עבור גופה. הוועדה קבעה עוד כי המדינה אחראית להפעיל לחץ על הגורם החוטף, בכלל זה שינוי בתנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים. למותר לציין שהחלטות אלה של ועדת שמגר התקבלו במלואן על ידי שר הביטחון דאז, אהוד ברק.

השחרור הסיטוני של מחבלים קשים בעסקת החטופים הנוכחית, לא רק שאינו עומד בכללים שקבעה הוועדה אלא שהוא מייצר גם אתגר ביטחוני חמור כשעשרות מחבלים מסוכנים משוחררים לתוך השטח הבוער ביהודה ושומרון. נדמה שלכול ברור שהשחרור הזה יגביר את המוטיבציה לביצוע פיגועי טרור ויהווה אתגר מורכב לארגוני הביטחון אשר טרחו מאוד לכלוא את המחבלים. חגיגות השחרור גם יזרימו מרץ בגורמי ההתנגדות המובלים על ידי איראן או תורכיה, שיפרשו את ההתנהלות הישראלית כחולשה.

ההיבט הבעייתי השני נוגע לנסיגה מנכסים אסטרטגיים ברצועת עזה. עסקת החטופים הובילה את ישראל להתפרק מכמה נכסים אסטרטגיים קודם שהושלמו מטרות המלחמה. חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה קודם שחמאס הושמד מבחינה צבאית ושלטונית מהווה כשל אסטרטגי חמור. המרחב נותר רווי באמצעי לחימה ובתשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע. תשתיות אלה תשמשנה את מחבלי החמאס לשיקום ולייצור איום מחודש על תושבי העוטף. בנוסף, צה"ל יצמצם את מרחב החיץ הביטחוני. צמצום זה יחזיר מחבלי חמאס בחסות אזרחים לקרבת הגבול, ואכן כבר בימים הראשונים שלאחר כניסת עסקת החטופים לתוקף היו ניסיונות של מחבלי חמאס בחסות אזרחית לחזור למרחב החיץ.

ולבסוף, במסגרת הדיון על השלב השני של העסקה יחל דיון בנושא נוכחות צה"ל לאורך ציר פילדלפי, זאת במטרה למנוע מצה"ל להישאר במרחב למניעת ההברחות של צבא מצרים וגורמים בינלאומיים. המתווה שבו היינו כבר לאחר מבצע עופרת יצוקה (2009) כשל כישלון חרוץ כבר אז. הנכסים האסטרטגיים שישראל מתפרקת מהם כוללים עמדות צבאיות ומתקנים ביטחוניים שמאפשרים לישראל לשלוט במרחב ולמנוע פעולות טרור. הנסיגה מהם תחליש את יכולתה של ישראל להגן על עצמה ותאפשר לארגוני טרור להשתלט על השטח ולשוב ולבצע פעולות טרור.

הסכם החטופים הנוכחי מייצר תקדים מסוכן. בעבר התמקדו עסקאות שחרור חטופים, או שבויים, בשחרור של אסירים בלבד, כאשר הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה אחרי מלחמת יום כיפור כלל גם שחרור שבויים, שעליו התעקשה ממשלת ישראל. במסגרת ההסכם הזה, לעומת זאת, נדרשה ישראל להתפרק מנכסים אסטרטגיים חיוניים לביטחונה. תקדים זה מסמן לאויבי המדינה שחטיפות אינן רק כלי לשחרור אסירים ביטחוניים אלא הוא גם כלי אפקטיבי לפירוק ישראל מאינטרסים ונכסים חיוניים לביטחונה. זהו מדרון חלקלק שקצהו עלול להוביל לקשיים רבים, מאחר שגישה זו תעודד חטיפות נוספות כאשר אויבינו יפנימו את חוסר יכולתה של המדינה לעמוד על האינטרסים החיוניים שלה מול מצב שבו יהיו לנו חטופים נוספים.

אחד הטיעונים בעד ההסכם, לבד מקיום פדיון השבויים, טען שההסכם יאפשר למקד את ישראל באיום המרכזי, באיראן, זאת תוך רתימת ארצות הברית למאבק במדינת האייתולות ובטבעת האש שבה היא ניסתה להקיף את מדינת ישראל. טענה דומה נשמעה גם לאחר חתימת הסכם הפסקת האש בלבנון קודם שנבנה מענה ביטחוני מספק להשבת התושבים בצפון לביתם. בזמנו היה זה מול ממשל ביידן, שפעל לכפות על ישראל את הפסקת האש בלבנון, ואילו עתה מדובר בממשלו של טראמפ שבאופן דומה כפה על ישראל את הסכם החטופים. ימים יגידו אם הטיעון הזה בר תוקף, והאם ממשלו של טראמפ אכן ייתן אור ירוק או צהוב למדינת ישראל להשלים את האסטרטגיה שלה באמצעות פגיעה בתוכנית הגרעין של איראן, ואולי גם פגיעה בתשתיות אזרחיות איראניות במטרה לערער את המשטר. דבריו האחרונים של טראמפ, שטוב יהיה לפתור את הבעיה מול איראן ללא תקיפה ישראלית, אינם מבשרים טובות.

המשך השליטה של החמאס ברצועה הוא בלתי נסבל מבחינת מדינת ישראל, ועלול להקרין לכל ציר ההתנגדות. יש לזכור שהחטופים מהווים נכס אסטרטגי עליון של חמאס, והמחשבה שחמאס יסכים לשחרור כל החטופים אין לה על מה להישען. הארגון ישמור לעצמו חלק מהם כתעודת ביטוח וככלי להמשיך ולשחוק את החברה בישראל. השאלה תהיה אז, האם הממשל האמריקני יסכים להישארות חמאס ברצועה. החשש המרכזי הוא שחמאס ייאות לא להיות השליט הרשמי ברצועה אבל בפועל ישלוט בה על פי המודל של חיזבאללה בלבנון. אסור לישראל לקבל לבנוניזציה של רצועת עזה, והיא חייבת לחזור ללחימה במוקדם או במאוחר במטרה להשלים את מטרות המלחמה במלואן. ייתכן שישראל תצטרך לעשות זאת גם בניגוד לעמדת ארצות הברית.

כולנו שמחים על חזרת החטופים לביתם, אולם העדפת הביטחון האישי על הביטחון הלאומי מגלמת סיכון עצום לאזרחי מדינת ישראל. העסקה התגבשה בחודש מאי (2024) תוך לחץ אמריקאי שבא לידי ביטוי באמברגו על אספקת אמצעי לחימה. קידום אותו מתווה גם לאחר ההישגים של צה"ל בעזה, בלבנון ומול איראן, מעורר שאלות קשות. העסקה במתכונתה הנוכחית מהווה כשל אסטרטגי ומוסרי כאחד. היא מאפשרת לחמאס להשתקם, וגוזרת את דינם של החטופים שלא ישוחררו בעסקה הזו לשנים רבות של סבל בידי חמאס. העסקה מערערת את המצב ביהודה ושומרון ומסכנת את הביטחון האזורי, ואין למעט במסר שהיא שולחת לאויבינו שיבקשו לחטוף שוב כדי להשיג ויתורים נוספים מצד ישראל שאותם הם אינם יכולים להשיג בשדה הקרב.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר


תמונה: IMAGO / APAimages

תמונה של אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני

אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני

פרופ' סיבוני היה ראש תכנית צבא ואסטרטגיה ותכנית ביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי בין השנים 2006-2020. במסגרת זו הוא ייסד שני כתבי עת אקדמיים בתחומים המחקר האמורים. בין עיסוקיו הוא משמש כיועץ לצה"ל ולגופי ביטחון אחרים כמו גם לתעשייה הביטחונית. סיבוני הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי במערכות מידע גיאוגרפיות מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב. מידע נוסף ניתן למצוא כאן. רשימת פרסומיו באנגלית ניתן למצוא כאן, ובעברית כאן.

פרסומים אחרונים

צפו בהקלטה של ערב העיון שהתקיים בתאריך 11.02.2025...
צפו בהקלטת הרצאתו של הרצאה של אלוף במיל׳ יעקב עמידרור שהתקיימה בתאריך 3.2.2025...
צפו בהרצאתו של ד״ר עמנואל נבון שהתקיימה בתאריך 16.1.2025 במסגרת סדרת ההרצאות ״איך מתכוננים לנשיאות טראמפ השנייה?״...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם