דניאל ראקוב הינו חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. הוא מתמחה במדיניות רוסיה במזרח התיכון ובתחרות בין המעצמות הגדולות באזור. הוא שירת יותר מ-20 שנה בצה"ל מרביתן באגף המודיעין. בשנים 2021-2019 שימש כעמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
"הפוך על הפוך": בשעה שישראל מהדקת את השיח עם מוסקבה, רוסיה מנהלת קמפיין רשת בעברית הקורא להדחת ראש הממשלה נתניהו, תוך התחזות למתנגדיו. ייתכן שזאת
פוטין זהיר באופן מופגן בהשוואה לשאר המערכת הרוסית (המבקרת את ישראל בחריפות), שולל סיוע צבאי לאיראן ומחפש תפקיד דיפלומטי. בהיעדר מנגנון סיום צבאי או דיפלומטי-מערבי, רוסיה וסין עשויות להעמיד "סולם" לעצירת הלחימה, ולמלא תפקיד בכינון הסדרי ביטחון ב"יום שאחרי".
ריאיון של סא״ל (מיל') דניאל ראקוב ל-Epoch
ישראל היום, 27.06.2024
רוסיה מפעילה בישראל ממאי 2023 מסע השפעה תודעתי ייעודי, באמצעות מערך המכונה Doppelganger, שמחדיר מסרים פוליטיים ומידע כוזב לשיח הציבורי במדינות מערביות דרך רשתות חברתיות, תוך התחזות למקומיים. הרוסים זיהו את הפילוג הפנימי בישראל בראשית 2023 כהזדמנות לשינוי ארוך טווח של עמדותיה בסוגיות החשובות להם. הם מבקשים להעמיק את הקיטוב בישראל כדי לקדם את אינטרסיהם: למנוע סיוע צבאי לאוקראינה, להרחיק את ישראל מארצות הברית ולגרום לירושלים לאמץ גישה חיובית יותר למוסקבה. בראייתם, תומכי מחנה הימין נוחים יותר לקלוט את מסריהם המטופללים (מניפולטיביים), כדי לקדם שינוי מדיניות של הממשלה בישראל (אך פועלים גם נגד הימין, כשמתאים). מסע השפעה עולמי של רוסיה תורם לליבוי האנטישמיות ולשלילת ייחודיותה ההיסטורית של השואה.
העמדה העוינת של רוסיה במלחמה נגד החאמס מחזקת את שיוכה של ישראל למחנה המערבי, אך אין צורך לאמץ גישה לעומתית למוסקבה.
נסיבות המרד של יבגני פריגוז'ין ושל כוח "וגנר" מעוררות ויכוח לגבי חשיבותו. מצד אחד, מרד מזוין הוא אירוע חריג בהיסטוריה הרוסית המודרנית, אך מצד שני הוא הסתיים במהירות רבה. המרד לא השפיע על הלחימה בין רוסיה לבין אוקראינה, אך הדגיש את בדידותה של רוסיה בזירה הבינלאומית. במזרח התיכון מבינים שרוסיה נחלשה, אך היא תמשיך להיות בו שחקן חשוב, בשל חיוניותו עבורה. ההשפעה העיקרית של המרד על האזור תהיה בחיזוק כוח המיקוח של מדינות האזור, לרבות ישראל, לעומת מוסקבה.
המדיניות של ישראל כלפי המלחמה באוקראינה
