המלחמה בעזה – נקודת שפל חדשה ביחסי רוסיה-ישראל
העמדה העוינת של רוסיה במלחמה נגד החאמס מחזקת את שיוכה של ישראל למחנה המערבי, אך אין צורך לאמץ גישה לעומתית למוסקבה.
19/10/2023
דניאל ראקוב מתמחה במדיניות רוסיה במזרח התיכון ובתחרות בין המעצמות הגדולות באזור. הוא שירת יותר מ-20 שנה בצה”ל מרביתן באגף המודיעין. בשנים 2021-2019 שימש כעמית מחקר בתוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי.
העמדה העוינת של רוסיה במלחמה נגד החאמס מחזקת את שיוכה של ישראל למחנה המערבי, אך אין צורך לאמץ גישה לעומתית למוסקבה.
נסיבות המרד של יבגני פריגוז’ין ושל כוח “וגנר” מעוררות ויכוח לגבי חשיבותו. מצד אחד, מרד מזוין הוא אירוע חריג בהיסטוריה הרוסית המודרנית, אך מצד שני הוא הסתיים במהירות רבה. המרד לא השפיע על הלחימה בין רוסיה לבין אוקראינה, אך הדגיש את בדידותה של רוסיה בזירה הבינלאומית. במזרח התיכון מבינים שרוסיה נחלשה, אך היא תמשיך להיות בו שחקן חשוב, בשל חיוניותו עבורה. ההשפעה העיקרית של המרד על האזור תהיה בחיזוק כוח המיקוח של מדינות האזור, לרבות ישראל, לעומת מוסקבה.
הרצאתו של סגן אלוף (מיל’) דניאל ראקוב במרכז בגין
על ישראל להיענות יותר לבקשות מערביות לסייע למאמץ המלחמתי באוקראינה תוך המנעות מהעברת נשק קטלני לקייב. זה גם ימחיש למוסקבה מידה של איפוק ישראלי.
הדוקטרינה הימית המעודכנת של רוסיה מקנה חשיבות גוברת למזרח התיכון ולנוכחות ימית רוסית במרחבים שלחופיו. ישראל, הפועלת בזירות אלה בתיאום הדוק עם ארה”ב, צריכה להביא בחשבון הגבלות על חופש הפעולה שלה, גם אם הביצועים הדלים של הצי הרוסי במלחמה באוקראינה מעלים סימני שאלה לגבי כשירותו למלא אחר הציפיות שהדוקטרינה אמורה להציב.
משרד המשפטים הרוסי דורש לסגור את הסוכנות היהודית לצורכי מיקוח
הקשיים של צבא רוסיה בשדה הקרב מקרבים את האפשרות כי בשבועות הקרובים תחתור מוסקבה להרחבת הלחימה, תטיל לטובתה משאבים צבאיים נוספים, ועלולה להכריז על “מצב מלחמה” (להבדיל מ”מבצע צבאי מיוחד”), כחלק מהיערכות למלחמה מתמשכת. על ישראל לקיים הערכת מצב באשר להשפעת תרחיש זה וסוגיות נוספות על מדיניותה במשבר.
הימנעות ראש הממשלה בנט מגינויה המפורש של רוסיה משקפת את הקושי של ישראל להכיר בשינוי שחל במערכת הבינלאומית בהמשך לפלישה לאוקראינה. על ישראל לגנות את הפלישה בקול צלול, לתמוך בהחלטת העצרת הכללית, אך להימנע מקרע מול מוסקבה.
פגיעה בדימוי העוצמה של ארה”ב נוכח המשבר סביב אוקראינה לא רק תשפיע על תפקיד רוסיה בארכיטקטורת הביטחון האירופית, אלא אף תסייע לסין בתחרות עם ארצות הברית. היא עלולה להקשות על ממשל ביידן לשמר את הרוב בקונגרס בבחירות האמצע בנובמבר ולהוביל למשבר משילות מחודש בוושינגטון. ירושלים תידרש להתאמות ביחסיה עם המעצמות ולחיזוק כושר הפעולה העצמאי שלה באזור.
בשעה שטהראן מבקשת להתקרב לרוסיה, שימור חופש הפעולה הצבאי והמדיני של ישראל בסוריה מחייב לשמר דיאלוג פומבי עם מוסקבה, חרף רגישות התקופה הנוכחית של המשבר הרוסי-מערבי החריף.
הצמרת הישראלית ממעטת לעסוק בסוגיית ריכוז הכוחות הרוסיים בגבול אוקראינה, אך מלחמה מחודשת בין רוסיה לבין אוקראינה עלולה להעמיד את ירושלים בפני ברירה קשה בין מחויבותה לבעלות בריתה במערב לבין מערכת היחסים החשובה שלה עם רוסיה.
