מומחה לארה"ב, לתקשורת בינלאומית ולדיפלומטיה ציבורית.
פרופ’ איתן גלבוע,עמית בכיר במכון, הוא מומחה לארה”ב, לתקשורת בינלאומית ולדיפלומטיה ציבורית. הוא הקים את ביה”ס לתקשורת ואת המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן ועמד בראשם. הוא מכהן כחוקר בכיר במרכז לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג’לס. היה חוקר בכיר במרכז בס”א למחקרים אסטרטגיים. פרופ’ גלבוע למד באוניברסיטה העברית וקיבל תואר שני ושלישי במדעי המדינה מאוניברסיטת הרווארד. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות אמריקאיות ואירופאיות מובילות. הוא פרסם 15 ספרים ומאות מאמרים על מדיניות החוץ של ארה”ב ויחסיה עם ישראל, דיפלומטיה, ותקשורת בינלאומית ועבודותיו זכו בכמה פרסים בינלאומיים.
למרות ניצחונו של ג’יימס ואנס המרוץ לנשיאות נותר צמוד, כאשר העימות לא הביא לשינוי מהותי בקרב המתלבטים. ואנס הציג הופעה רגועה ועניינית, בעוד שטים וולז התקשה לבלוט ולחדד את עמדותיו
המיעוטים עשויים להכריע מי יהיה הנשיא/הנשיאה של ארצות הברית כבר בבחירות הקרובות, ובוודאי גם בעתיד. תמיכת המיעוטים בישראל פחותה בהרבה מזו של הלבנים, ואתגר זה מחייב את ישראל להכיר בתמורות הבלתי נמנעות בדמוגרפיה האמריקנית.
ארצות הברית משדרת מסרים כפולים וסותרים לאזור. מצד אחד, היא מחזירה את נושאת המטוסים “פורד” לבסיסה ומבליגה על מתקפות נגד בסיסיה בסוריה ובעירק; ומצד שני, היא מתקיפה ספינות של החות’ים. החזרת “פורד” לבסיסה אינה פוגעת באופן משמעותי בהיערכות הצבאית של ארצות הברית באזור. ייתכן שהיא נובעת מהערכה בוושינגטון שהנכונות לפעול נגד החות’ים מבססת מספיק את ההרתעה האמריקנית נגד איראן, אבל זו היא מחשבה רציונלית מערבית, שנכשלה באזורנו יותר מפעם אחת.
ישראל צריכה להגיד שהיא תסכים לא רק להפסקת אש אלא גם לסיום המלחמה אם חמאס ייכנע ללא תנאי, יסגיר את אמצעי המלחמה שברשותו, מנהיגיו יצאו למדינות אחרות וכל החטופים יוחזרו מייד וללא כל תנאים. לעניין ה”יום שאחרי” בעזה, ישראל צריכה לשתף פעולה עם ארצות הברית ולנסח מענה במושגים חיוביים. כן להחזרת הרשות – אבל בתנאי שהיא תשתנה ותעמוד בתנאים מסוימים.
נשיא ארה”ב מתייצב מאחורי ישראל, אך הוא אינו רואה את המלחמה בעזה כעניין מקומי, אלא כאתגר שיש לו השלכות חשובות על האזור והזירה הבינלאומית כולה. בנוסף, ביידן אינו מעוניין במלחמה אזורית שתתווסף לזו שבאוקראינה, ולכן חוזר על האזהרות לאיראן ולחיזבאללה המגובות בכוחות צבא.
הודעתו של הנשיא גו’ ביידן על התקדמות במשא ומתן על הסכם ביטחון עם סעודיה, שיכלול גם נורמליזציה ביחסיה עם ישראל, נראית מפתיעה לאור התעלמות נתניהו מבקשות הממשל להימנע מחקיקה משפטית חד-צדדית. את ההסבר להודעה ולעיתויה יש למצוא בפוליטיקה הפנימית הן בארצות הברית והן בישראל. לארצות הברית, סעודיה וישראל יש אינטרס בצירוף סעודיה להסכמי אברהם. שיחות על כך מתנהלות בין הצדדים כבר תקופה ארוכה. מנהלים אותן ג’ק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, וברט מקרג, עוזרו של הנשיא לענייני המזרח התיכון. השניים ביקרו בסעודיה בשבוע שעבר, וככל הנראה הודעת הנשיא מבוססת על דיווחיהם ועל מה שקורה בישראל.
פרופ׳ איתן גלבוע בפודקאסט “אחד ביום” של חדשות 12
נתניהו הבטיח לאמריקנים שהוא אוחז בהגה ושולט בעניינים, אבל בעיניהם הגורמים הקיצוניים יותר בקואליציה, סמוטריץ’ ובן גביר, הם שמכתיבים את המהלכים • מורת הרוח האמריקנית עלולה להחמיר את המשבר.
ישראל, איראן, חיזבאללה וארצות הברית מנהלות באזורנו לוחמה פסיכולוגית. אויבי ישראל מעריכים שהשסעים בחברה הישראלית, המתח בינה לארצות הברית וההתרחקות של מדינות “הסכמי אברהם” מישראל החלישו אותה מאוד, והם בודקים את האפשרות לנהל נגדה מערכה רב-זירתית. ארה”ב חותרת להגיע להסדר גרעיני זמני וחלקי עם טהרן, ואיומיה נועדו להציג חלופת ענישה לסירוב איראני. על ישראל להסיר את החסמים ביחסים עם הבית הלבן ולשכנע את הממשל להתחשב בהסתייגויותיה ממדיניותו.
הרפורמה המשפטית שהממשלה הנוכחית הציעה והתגובות עליה גרמו לא רק לקרע בעם, אלא גם למשבר חמור ביחסים עם ארצות הברית. השילוב של השניים גרם נזק חמור לחוסן הלאומי של ישראל ולפיחות מסוכן בהרתעה שלה מול אויבים, קרובים ורחוקים. מאמר זה עוקב אחר הסיבות למשבר, התפתחותו והשלכותיו המיידיות וארוכות הטווח. ארה”ב לא רצתה להתערב במחלוקת, אבל הנשיא ג’ו ביידן נאלץ לשנות את מדיניותו בשל דאגה כנה לביטחונה ולרווחתה של ישראל, התעלמות רוה”מ בנימין נתניהו משורה של בקשות ואזהרות, ותגובות מזלזלות ופוגעניות מצד שרים וחברי כנסת של הקואליציה.
הסיבה העיקרית למהפך במדיניות האמריקנית כלפי סעודיה היא המלחמה באוקראינה והשלכותיה הכלכליות. הסנקציות על רוסיה גרמו לעלייה תלולה במחיר הדלק; זה הגיע לשיא של כל הזמנים – מעל 5 דולר לגלון.
הצבא הרוסי אינו מתפקד, לפחות לא לפי ציפיותיו של פוטין עצמו ואלו של המערב.
