באזורנו מתחוללת לוחמה פסיכולוגית רוויה בהצהרות מאיימות, תמונות, סרטים ומעשים בשטח. השחקנים הם ישראל, איראן, חיזבאללה וארצות הברית. כולם מזהירים את כולם מפני טעויות בהערכות צבאיות וממלחמה אזורית כוללת, שנראה שאף אחד אינו מעוניין בה, לפחות לא בעיתוי הנוכחי. הסכנה היא שההסלמה במילים ובדימוים שהוקרנו תוביל לבסוף גם לחילופי טילים בתנאי קרב שאינם אופטימליים לישראל.
חיזבאללה שלח מחבל לבצע פיגוע במגידו, אִפשר לארגונים פלסטיניים לירות 34 רקטות מלבנון לישראל וערך תרגיל צבאי ראוותני של חדירה לישראל, כיבוש יישובים ולקיחת בני ערובה. ראש אמ”ן, אלוף אהרן חליוה, הגיב ואמר שמזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה “קרוב לעשות טעות שתדרדר את האזור למלחמה“. הרמטכ”ל הרצי הלוי הוסיף: “איראן התקדמה בהעשרת אורניום יותר מאי פעם. מבלי להיכנס לפרטים, יש התפתחויות שליליות שעלולות להביא לפעולה, יש לנו את היכולות וזה משמעותי וחשוב”.
נסראללה השיב לרמטכ”ל ולראש אמ”ן באותו מטבע: “מי שצריכה לחשוש ממלחמה גדולה היא ישראל. אני אומר לרמטכ”ל הישראלי – עליכם לשים לב ולא לטעות בהערכה. אל תעשו טעות בעזה או בגדה או בסוריה או בלבנון או באיראן, שתוביל לפיצוץ כל האזור ועשויה להוביל למלחמה גדולה בכל האזור, מה שעשוי להוביל אתכם לתהום, אם לא להכחדה”. הוא גם הצביע על הנתק עם ארצות הברית כמי שהחליש את ישראל. במענה לתרגיל הראוותני של חיזבאללה בדרום לבנון ערך צה”ל תרגיל משלו, “אגרוף המחץ”, שמדמה מלחמה בחיזבאללה. במהלך התרגיל אמר שר הביטחון יואב גלנט: “אם חיזבאללה יעשה טעות ויפתח במלחמה כנגד ישראל אנחנו נכה אותו קשות ונחזיר את לבנון לעידן האבן”.
איראן ביצעה תרגיל צבאי ימי גדול במימי המפרץ וגלנט גילה שהיא מסבה אוניות מסחר לבסיסים צפים של כטב”מים וטילים. בכיר ביטחוני בטהרן הגיב בריאיון לאל-ג’זירה לדברי הרמטכ”ל על תקיפה אפשרית באיראן: “ישראל חווה מאבקים פנימיים חסרי תקדים ומנסה להיראות חזקה. איננו מחרחרי מלחמה, אך על העולם לדעת: אם ישראל תתקוף, לא יהיו לנו קווים אדומים בתגובה”. כגיבוי לדברים איראן גם חשפה תמונות של הדור הרביעי של הטיל הבליסטי “חורמשהר”, בעל יכולת טווח של 2,000 ק”מ (מכסה את כל ישראל), ראש נפץ במשקל של 1,500 ק”ג ומערכת הנחיה ובקרה בזמן טיסה שמקשה מאוד על יירוטו. כשבועיים לאחר מכן חשפה איראן עוד טיל חדש, שלטענתה הינו היפרסוני ויכול לכאורה לנוע במהירות הגבוהה פי 14 ממהירות הקול, או כ-15,000 קמ”ש, ובעל טווח טיסה של 1,400 ק”מ. האיראנים טוענים שהוא מסוגל לחמוק ממערכות ההגנה האוויריות הן של ישראל והן של ארצות הברית. כרגע, טווח הטיל הזה אינו מאפשר לו להגיע לארץ, אבל ישראל חוששת שהאיראנים יתקינו אותו על מטוסי קרב חדשים שהם עומדים לקבל בקרוב מרוסיה מדגם סוחוי 35, וכך לבטל את מגבלת הטווח הנוכחי שלו. גלנט הגיב לחשיפה הזו כך: “אני שומע את אויבינו מתהדרים בפיתוחי נשק שונים – לכל דבר שכזה יש לנו מענה טוב יותר, בין אם באוויר, בים וביבשה, במאמצי ההגנה וההתקפה”.
גם ארצות הברית נכנסה לזירה של הלוחמה הפסיכולוגית, וגם היא משלבת אזהרות ותמונות. מטרתה להגיע להסדר גרעיני זמני וחלקי עם טהרן, והאיומים נועדו להציג חלופה אפשרית לסירוב איראני. בתחילה פורסמה הדלפה שלפיה ארצות הברית הציעה לישראל תיאום פעולה נגד איראן. המסר כוון הן לישראל והן לאיראן. ממשל הנשיא ג’ו ביידן חושש מפעולה מפתיעה של ישראל ולכן רומז לה שלא תעשה דבר ללא תיאום עם וושינגטון. זה מזכיר במקצת את המצב בין שתי המדינות בין השנים 2009 ו-2012, כאשר בנימין נתניהו ואהוד ברק תכננו התקפה על מתקני הגרעין האיראניים וממשל הנשיא ברק אובמה שלח לכאן בתדירות רבה כמה מבכיריו כדי להבטיח שהיא לא תתרחש.
צילומי לוויין חשפו הקמת מתקן גרעיני חדש בנתנז בעומק של 80–100 מטרים. העומק חשוב כי לארצות הברית יש פצצה חודרת בונקרים, GBU 57, במשקל של 14 טון חומר נפץ, שלכאורה אמורה לחדור לעומק של עד 60 מטרים. הצבא האמריקני פרסם תמונה של הפצצה כרומז שאפשר להשתמש בה גם לעומק רב יותר. גרסה קודמת של הפצצה, GBU 43, הכילה רק 11 טון ונעשה בה רק שימוש אחד בהפצצה של בסיסי אל קעידה באפגניסטן בשנת 2017. צחי הנגבי, ראש המטה לביטחון לאומי, הגיב על המתקן שנחפר בימים אלה: “אנחנו מכירים את הגישה האיראנית מזה שנים רבות לנסות ולהעביר מתקנים לתת-הקרקע כדי לשמור על חסינותם. היום מדובר באתר שגם נחשף”. הוא הוסיף: “כמובן שזה מגביל את יכולת התקיפה של מתקנים שהם מעל פני הקרקע שהיא כמובן יותר קלה, אבל אין מקום שלא ניתן להגיע אליו במתקפה”.
אומנם בפרקים שונים של שנות המשבר מול תוכנית הנשק הגרעיני של איראן אמרו נשיאים אמריקניים ודובריהם שאם הדיפלומטיה תיכשל – “כל האופציות תהיינה על השולחן” ורמזו שהן כוללות מתקפה צבאית, אבל אף אחד לא האמין להצהרות האלו, בייחוד לא האיראנים. ארצות הברית נמנעה מתגובות צבאיות הולמות להתקפות על בסיסיה בסוריה ובעירק ועל מטרות של בנות בריתה, כולל תקיפה בספטמבר 2019 על מתקני הפקת הנפט בשדה אבקייק ושדה ח’ורייס של חברת עראמקו הסעודית. המתקפה הזאת גרמה לירידה זמנית של 50% בתפוקת הנפט של ערב הסעודית. גם היום, למרות שיתוף הפעולה הצבאי בין איראן לרוסיה והדיכוי הברוטלי של “מחאת החיג’אב”, ארצות הברית מעדיפה דיפלומטיה ומשא ומתן. לאחרונה נודע שהבית הלבן הציע לקדם הסכם זמני וחלקי עם איראן שיתבסס על הקפאת תוכנית הגרעין בתמורה להקלות בסנקציות. במקום העיקרון של הסכם גרעין חדש שממשל ביידן הבטיח בתחילת דרכו, “שיהיה כולל יותר, מהודק יותר ולטווח ארוך יותר” (Broader, stronger and longer) ארצות הברית מוכנה להסתפק ב”פחות תמורת פחות” (Less for less). העמדה האיראנית כלפי ההצעה הזו עדיין אינה ברורה. המסר האחרון של ארצות הברית לטהרן הוא שיש עדיין מקום לחידוש המשא ומתן ולהסכם גרעין חדש, ואם לא, הממשל ישקול אמצעים אחרים.
כפי שעשה בעבר, נתניהו אמר בוועדת החוץ והביטחון: “למעלה מ-90 אחוז מהבעיות הביטחוניות שלנו נובעות מאיראן וגרורותיה. העמדה שלנו ברורה – שום הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל שתעשה הכל להגן על עצמה.” כלומר, גם במצב של הסכם, ישראל תשמור על זכותה לפעול צבאית נגד מתקני הגרעין של איראן.
כפי שהובהר לעיל, אויבי ישראל אומרים, וכך מעריכים, שהמהפכה המשפטית, המחאות נגדה והשסעים שהיא גרמה בחברה הישראלית, הנתק הנראה מארצות הברית וההתרחקות של מדינות “הסכמי אברהם” מישראל ומהלכי פיוס שהן יזמו מול איראן החלישו אותה מאוד, והם בודקים את האפשרות לנהל נגדה מערכה רב-זירתית קשה. אמירותיהם ומעשיהם מעידים על ביטחון עצמי גובר ביכולתם לממש את האסטרטגיה שלהם, לפגוע קשות בישראל ואולי אף להכריעה. האסטרטגיה הזאת לא השתנתה עקב מבצע “מגן וחץ” שהוגבל לג’יהאד האסלאמי, וכנראה מבחינתם היא עדיין לא הבשילה ואורגנה מספיק. מטרת הלוחמה הפסיכולוגית היא להכין את הקרקע למלחמה ממשית או להרתיע מפני מלחמה. האמירות, האזהרות והמעשים של ישראל נועדו לתקן בקרב האויבים, ובראשם איראן, את הרושם של היחלשות חברתית וביטחונית ולשקם את ההרתעה מולם. המתח עם ארצות הברית, שבולט בחוסר הרצון להזמין את ראש הממשלה נתניהו לביקור בבית הלבן, פוגע בשיקום ההרתעה.
ישראל אינה זקוקה לאישור של ארצות הברית לפעול צבאית באיראן, אבל היא כן זקוקה לתמיכתה. הואיל וכל התקפה על מתקני הגרעין באיראן תגרום לתגובות מאסיביות לאורך זמן, של איראן עצמה ושל כל שלוחיה הקרובים והרחוקים, יהיה צורך בתמיכה אמריקנית משמעותית, מסיכול החלטות קשות בארגונים בינלאומיים, דרך השגת הפסקת אש ועד אספקת תחמושת. ממשל ביידן מעריך שישראל רוצה לגרור אותו להתקפה שהיא תעשה או שבה תשתתף. העוינות שקיימת היום עם נתניהו, הכניסה לשנת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, האשמת ישראל בתוקפנות כמי שירתה ראשונה, עליה מיידית במחירי הנפט – כל אלה מקשים על תיאום אסטרטגי בין שתי המדינות בעניין איראן, ועל כל החלטה להשתמש בכוח נגד מתקניה הגרעיניים. נתניהו צריך לעשות מאמץ כדי להסיר את החסמים ביחסים עם הבית הלבן ולשכנע את ממשל ביידן להתחשב בהסתייגויות של ישראל ממדיניותו.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונות: Freepik