חלופת הכיבוש והחלת ממשל צבאי לעומת החלופות האחרות לסיום המלחמה

ללא מתן מענה לביטחון הקולקטיבי-הלאומי באמצעות השגת יעדי המלחמה, ובראשם השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, תידון החברה הישראלית לטרגדיות נוספות רבות וכואבות מסוג זה, ולא רק אל מול הזירה הפלסטינית. יש להעלות את הביטחון הלאומי הקולקטיבי לראש סדר העדיפויות, תוך ביטוי של מחויבות מוחלטת ונחושה של המדינה לשחרור כל החטופים. הדרג המדיני נדרש להבהיר לציבור בכלל, ולמשפחות החטופים בפרט, את ההכרח בהיצמדות למטרות המלחמה בסדר הנכון ולייצר את התנאים הצבאיים והמדיניים שיאפשרו את השלמת המשימה עד הניצחון הצבאי והמדיני, זה שיוביל בסופו של דבר לשחרור כל החטופים.

יש להקים מסגרת לניהול אזרחי פלסטיני בעזה ב"יום שאחרי" שתתאים גם ליהודה ושומרון לאחר שהרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית תפורק.

על ישראל להגדיר את תוצאות המערכה, תפיסתית וטריטוריאלית, לא רק על פי המעגל הראשון של התמודדות עם החמאס, אלא באופן כזה שיתאימו קודם כול לזירה הפנימית, ולאחר מכן לפרספקטיבות השונות העולות מתוך החזיתות והזירות האחרות שהמערכה הזו מתכתבת איתן.