חיזבאללה ניצב בפני המשבר החמור בתולדותיו, האם הוא עדיין מהווה איום על ישראל?
ד״ר פנינה שוקר מצוטטת בכתבה
ד"ר פנינה שוקר היא מומחית לסוגיות של ביטחון לאומי, דעת קהל ומדיניות חוץ. פנינה הינה פוסט דוקטורנטית בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ומשמשת כעורכת משנה של כתב העת Jerusalem Strategic Tribune. כמו כן, היא משמשת כמרצה באוניברסיטת בר-אילן והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. בעברה, שימשה כחוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי וכמנהלת התכניות הבינלאומיות של מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה. עבודת הדוקטורט שלה נכתבה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "תפיסת החברה הדמוקרטית כרגישה לנפגעים והשפעתה על ההתמודדות עם איומים אסטרטגיים: ארצות הברית, בריטניה וישראל בניתוח השוואתי".
ד״ר פנינה שוקר מצוטטת בכתבה
קטר מפעילה רשת השפעה רחבת היקף הכוללת מימון פוליטיקאים ומכוני מחקר, השפעה בתקשורת העולמית, ניצול הספורט ככלי כוח רך, וסיוע הומניטרי כמסווה לתמיכה בגורמים רדיקליים. ישראל והמערב נדרשים להתמודד עם ההשלכות של אסטרטגיית ההשפעה המתוחכמת של האמירות הקטנה.
"מקבלי ההחלטות מותחים את הציבור לקצה ומשדרים חולשה. אי-כניסה לרפיח תיקבע כהפסד"
בדרך למהלך קרקעי: למה אנחנו לא באמת יודעים מה מטרות המלחמה
תמרון קרקעי רחב ברצועת עזה נדרש, בראש ובראשונה, כדי לחסל את היכולות הצבאיות של חמאס ולבנות מחדש את ההרתעה, אולם יהיה בו גם כדי להעלות את המוראל בעם ובצבא.
לנהל את המלחמה הקודמת: כיצד אנלוגיות שגויות מעצבות את המלחמה הבאה
בחודשים הראשונים לאחר הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 הייתה סוגיית הסיוע האמריקני לאוקראינה בקונצנזוס משני עברי המתרס של המערכת הפוליטית האמריקנית. אלא שבחודשים האחרונים ניכר כי חל פיחות בתמיכה הציבורית האמריקנית ביחס לסוגיה, בעיקר בקרב הציבור הרפובליקני. על רקע אי הנחת של ממשל ביידן ממדיניותה של ישראל בנושאים שונים, כמו גם התגברות הקולות לצמצם את הסיוע האמריקני לישראל, ניכר כי התמיכה האמריקנית המתמשכת בישראל נסדקת, ויש בכך להוות קריאת השכמה לממשלתה, לאור העובדה כי לאחר להבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024 עתידים להיפתח הדיונים בקונגרס על חבילת הסיוע הבאה לישראל.
למרות הלחץ מהמפקדים בשטח: זה מה שגרם לעיכוב ביציאה ל״חומת מגן״